שביבי אש פה

חקים ומשפטים צדיקים וכו' ר"ח ור' אושיעא איזה אומה כאומה זאת, בנוהג שבעולם אדם שיש לו דין לובש שחורים ומתעטף שחורים ומגדל זקנו שאינו יודע האיך דינו יוצא, אבל ישראל אינו כן אלא לובש לבינים וכו' אוכלים ושותים ושמחים, יודעים שהקב"ה עושה להם ניסים ע"כ, וכתב בבני יששכר כי מפרשי הירושלמי נלאו למצוא פשר דבר מה ענין דרש זה אצל מקרא זה ולכן רצו לשבש הגירס' ולהגיה מאמר זה על מקרא שלפניו "כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו", ובב"י שם מקיים הגירס' כמו שהיא עיי"ש בדברי קדשו. והנה רבנו ני' גם הוא ענה חלקו לפרש הירושלמי לפי הגירס' שלפננו באופן יקר ונעלה

אמרו בתלמיד (ר"ה ד' כ') כל השופרות כשרין חוץ משל פרה מפני שהוא קרן ר"י אומר הלא כל השופרות נקראו קרן שנאמר במשוך בקרן היובל, ופי' בגמ' כי לרבנן כל השופרות אקרי שופר ואקרי קרן אבל של פרה קרן אקרי שופר לא אקרי. ויש לפרש עפ"י דרך מליצה כי ידוע שהשופר ירמז על התשובה ויעורר את האדם עליה, כאשר האריך בזה השל"ה הקדוש, כי תקיעה הוא קול פשוט, ירמוז על האדם טרם יחטא ואין בו נפתל ועקש, ותרועה ילול תילל קולות קצרים, ושברים גנוחי גנח קולות שבורים ירמזו על החטא אשר ישבר את האדם ויכוף כאגמון ראשו, ותקיעה אחרונה תרמז על התשובה אשר ישוב האדם אל ה' ויפלס מעגלי רגליו והיה העקוב למישור אמנם לא על דרך אחד ישיבו בני אדם יש אשר ישוב מדרכו הרעה, יען ירא מחמת ה' כי לו נקם ושלם, והיא תשובה תתאי, ואם אמנם יצא נקי מחטאו כעמר חיור כאשר היה בתחלה, אבל לא ירויח מאומה כי לא יחשוב ה' לו את הזדונות כזכיות, לא כן הוא האיש יקר רוח אשר ישוב אל ה' בכל לבבו וחלקי ה' אמרה נפשו לאהבה אותו ולדבקה בו, והיא תשובה מאהבה תשובה עלאי! כי לזה חטאיו עוד יעשו פרי קודש והיו בתבואות, כי זדונות נעשו לו כזכיות, ולפי"ז נבין למה יקרא השופר בשני שמות, שופר וקרן, כי הנה בלשון התלמוד יאמרו על עצם הדבר בלא ריוח קרן כמו קרן וחומש ועיין בתיו"ט ריש מס' פאה וברמב"ן על בעצם היום הזה כי עקרו וגופו של דבר נקרא קרן וזה נרמז בתקיעת קרן על תשובה מיראה כי אם מפאת היראה ישוב, אז יחזור לקרן להיות כבראשונה טרם חטא והיה בעצם תומו אכן על השופר דרשו בתלמוד שפרו מעשיכם ר"ל כי אם ישוב מאהבה ישפר אשמתו ותהיה כמצות ה' ברה (כמו שדרשו על שפרה שמשפרת את הולד

) ובזה נפלגו החכמים ור' יוסי לפלגות דעותיהם לדעת החכמים אין כשר רק זה אשר יקרא בשתי שמותיו, שופר וקרן לרמז בו על שני דרכי התשובה האלה מיראה ומאהבה, אולם לדעת ר"י אף זה אשר נקרא בשם קרן לבדו ג"כ כשר כי די אם ישובו מיראה ופחד והלואי שבנו

ובר"ה דף ל"ב ע"ב נחלקו ר' יוסי ור' יהודה על תרועה שאין עמה ולא כלום, כי יוסי אומר אמרה עם השופרות ור"י אומר אינה אמרה כל עיקר, ולפי האמור לשיטתם אזלי יען מתרועה שאין עמה שופר נראה כי די בקרן, אם ישוב מיראה, לכן אינו אמרה לרבנן דר' יוסי, אבל לדעת ר' יוסי אמרה כי לדעתו אף של פרה כשר הנקרא רק קרן לבד.