שביבי אש פב

זה משכיהו לביהמ"ד אם אבן הוא נימוח וכו' והתורה תגן עליהם ותצילם מן החטא אף אם לא יזכירו להם את יום המות, ובזה פי' רבנו ני' את דברי הכתוב בצל החכמה בצל הכסף ויתרון דעת החכמה תחיה את בעליה" ר"ל כי ע"י הכסף ג"כ יוכל האדם להשלים נפשו לה' בעשותו חסד וצדקה כידוע אבל יתרון יש לחכמה כי תחיה את בעליה ביום בא עליו כנהר צר הצורר הוא היצה"ר, יגדע קרנו עת יהגה בתורה וימס כדונג מפני האש ואל יצטרך להזכיר לו את יום המות המר, וז"ש "שמח זבולון בצאתך" כי בעת שמחה וחדוה יזכור את יום יציאתו מן העולם באשר לא יחטא, אבל "יששכר" הוא הת"ח "באוהליך" הוא יכניע את יצרו הרע באהלו אוהל התורה, ולא בהזכרת יום מר, ודו"ק

ולא קם נביא עוד כמשה אשר ידעו ה' פנים אל פנים: רשי' שיהיה לבו גס בו וכו' ועיין ברמ"בן שהקשה כי לפ"יז היה לו לומר אשר "ידע" את ה' פנים ולא אשר "ידעו" לכן פי' כי היא מלשון ואדעך בשם עיי"ש, ולרבנו ני' נראה כי דברי רש"י נכונים המה עפ"י דברי הר"ן אשר יאמר כי גדולת משה ונביאתו הנשגבה לא היתה ע"י הכנתו כי אין ביכולת איש קרוץ מחומר להכין את נפשו ככה ולעלות עד ה' לראות באספקלרי' המאירה רק ה' ממרום השפיע עליו רוח נביאה גדולה כזו והופיע עליו נהרה יען דרוש היה לנביא אשר על ידו תנתן התורה לעם ישראל להיות גדול מאוד ויחסר רק מעט מאלהים ולכן אמר ולא קם עוד נביא בישראל כמשה כי עוד כל ימי עולם לא יהיה כמוהו איש אשר יגיע למעלה זו ולפ"יז יפה אמר אשר "ידעו" ה' פנים אל פנים כי ידיעת משה לא היתה מפאת הכנתו רק מיד ה' היתה זאת לו והוא עשאו להיות יודע וזהו "ידעו", והוא נתינת טעם על ולא קם עוד", והבן. סמיכת התורה

ולכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו: ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל: בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, הנה למעלה בראש כבר כתבנו את אשר אמר רבנו כי' להחביר במלין כמשמרות נטועים את את סוף התורה עם תחילתה ועתה הניף שנית את ידו לחבר את האוהל להיות אחד, כי הנה הרמב"ם (פ"ח מה' יסודי התורה) כתב כי במשה רבנו ע"ה לא לכן האמינו בו ב"י באשר עשה אותות ומופתים לעיניהם כי המאמין באותות יש בלבו דופי יען אפשר כי עשה אותם בלהט, כשוף ומעשה שדים וכל האותות אשר עשה במדבר דרושים היו לחפצם אבל לא להוכיח להם על הנבואה, ורק לכן האמינו בו יען בעמדם על הר סיני עיניהם ראו ולא זר את כבוד ה' ואזניהם שמעו את דבריו מתוך האש, עיי"ש ברמב"ם, והנה יש לראות לפי דברי הרמב"ן בספ' בראשית כי לכן התחיל את התורה בראשית ברא יען מי אשר לא יאמין כי אלהי עולם