שביבי אש פ

דשא הוא עטיפת הארץ בכלל, עשב הוא שם פרטי כל מין לעצמו, וז"ש "כשעירים" בלשון חזקה "עלי דשא" אם ידבר דרך כלל לכל העם "וכרביבים" בלשון רכה לאט לאט "עלי עשב" אם דבריו מגיעים לאיש אחד פרטי לבד, ודו"ק

שחת לו לא בניו מומם דור עקש ופתלתול, ואומר רבנו כי' כי הנה אצל האב אשר נתגדל על ברכי התורה ושחת דרכו, בעמוד והחזיר קאי לשוב אל ד' לעת מצא צרה או בימי התשובה יען יודע הוא כי חטא נגד ה' ויתן אל לבו לשוב עד מהרה ויתקן את אשר עוות וז"ש "שחת לו" אם הוא יחטא "לא" לא יחשב לאשמה גדולה כי עד מהרא ישוב, אבל בניו מומם" אצל הבנים שנתגדלו בעון; תחשב כמום הנולד עמו אשר לא יתרפא עד יום מותו, כי "דור עקש ופתלתול" הוא ולא ישובו לעולם, וד"ל. סדר ברכה

ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכו': ספרי, כשנגלה המקום ליתן תורה לישראל נגלה על כל האומות תחלה, הלך אצל עשו א"ל מה כתיב בה א"ל לא תרצח אמרו לפניו כל עצמו של אותו אביהם רוצח הוא וכו' הלך אצל עמון ומואב וכו' א"ל מה כתיב בה א"ל לא תנאף, א"ל כל עצמה של ערוה שלהם הוא וכו' הלך אצל ישמעאל א"ל מה כתיב בה א"ל לא תגנוב א"ל כל עצמה של אביהם לסטים היה וכו' ע"כ ת"ד הספרי עיי"ש, והיא פלא הלא אלה השלשה אזהרת המה מן ז' מצות ב"נ אשר נצטוו המה עליהם מכבר ואיך הזכיר להם את אלה? ומה גם כי לא אבו לקבלם ממנו והשיבו ריקם פניו הלא מצוום ועומדים הם עליהם מיום ברא אליהם אדם על הארץ

ונראה לרבנו ני' לומר כי הנה זאת התורה אשר נתן אלהים לנו חסד ואמת נפגשו בה, משפטיה המה צדקו יחדיו וכל דרכיה דרכי נועם ושלום, ולא תיסר במשפט קשה את השלשה המשחיתים האלה. גונב מרעהו. נואף אשה ורוצח נפש אשר המה משביתי שלום ומחריבו ארץ, רק תתהלך עמהם בחמלה וברחמים גדולים כי הגונב מרעהו ונמצא הגניבה בידו כופר ימצא על חטאתו אם שנים ישלם לרעהו, ומכה נפש אדם ונואף אשת עמיתו אם אמנם חטא משפט מות להם בכל זאת לא יומתו על פי עד אחד, כי אם על פי שנים או שלושה עדים אשר ינסו אותם בשבע דרישות וחקירות והחטאים האלה בנפשותם לא יעשה להם דבר אם לא הזהירו אותם טרם עשו מעשיהם, ונידונים בבי"ד של כ"ג עד שר"ע ור"ט אמרו אלו היינו בסנהדרין לא נהרג אדם מעולם. והנה משפטים צדיקים ונאורים כאלה נתונים המה רק לעם חכם ונבון אשר חכמתו תאיר פניו ויתר שאת לו בחכמה וכשרון תכונות רמות ונשגבות, אולם עם בזוי ושסוי כמו הגוים אשר היו בדורות קדם כולם מנאפים ושופכי דם אדם גזלנים וחמסנים, הלא אלה ילכו במשפטי חופש כאלה צלמות ולא סדרים כי לא יגורו מחרב המשפט וכן תמלא הארץ חמס גנבים ומנאפים, ובאמת ב"נ נשפט בדיין אחד ועד אחד ובלא התראה, ואחת דתו למות אם יעבור על אחת משבע מצות, יען רק אז יהיה ביכולת לעצור בעדם אם ירדפו אותם בחמת קרי וברוח בער, ולכן לא רצו קציני עם ועם ושריהם אשר על ידיהם חפץ ה' לתת