שביבי אש עח

כי אותיות ה"א ונו"ן אין להן בן זוג במספר עשרות ר"ל כי לא יתחברו אל אותיות אחרות למספר עשרה כמו שאר האותיות אשר אלה אל אלה יחדיו ידבקו להיותן עשרה וזהו "הן" ר"ל כמו אותיות הן "עם לבדד ישכון

" ומעתה דברי המדרש כזוהר הרקיע מזהירים. כי ה' אמר אל משה הן קרבו ימיך למות כי אתה הוא בבחינת "הן" יען גדלת מאוד והדרך רב בינך וביניהם ולא תוכל להתחבר אל העם להיותך קרוב אליהם ולכן קרבו ימיך למות ומלכותך תתן לאחר הרצוי לרב אחיו, ומשה שאלו בתמהון לב רבש"ע בהן קלסתיך ובהן אתה גוזר עלי מיתה ל הלא יתר שאת לי כי נפלאתי מבני אדם כי עליתי מרום ונפתולי אלהים נפתלתי ובכן אוכל להיות למליץ בינותם להשיב אחור חמת ה' וזעפו ולמעני יחטום להם. הלא בהן קלסתיך "הן לד' השמים ושמי שמים כי אתה נבדל מיושבי חלד ועל השמים דרכך ומי יעלה אליך ויבא אל הקודש פנימה יותר ממנו, כאשר באמת אמרו במדר' כי בעת אשר הסגיר משה למות נפשו והפקיד רוחו ביד אלהי הרוחות ה' כלביא שאג "מי יקום לי עם מרעים" מי יעמוד לי בשעת כעשי?. ואל אמונה השיבו: שכן רע רואה את הנכנסות ואינו רואה את היוצאות כי נותן עינו בתבואות שכנו ולא יראה את הוצאותיו כי רבו, כן אתה תתן עיניך במעלה ויתרון אשר בך ולא תראה את החסרון הגדול ממנו הרבה מאוד כי לא תוכל להוכיחם ולא ישמעו לדבריך, הלא אמרת הן בני ישראל לא שמעו אלי כי נבדלת מהם מאוד ולא דרכיהם דרכיך ולא תוכל להוכיחם ולעצור בעדם כי ישליכו דבריך אחרי גוום ולא יסירו למשמעתך, לכן הן קרבו ימיך למות ואיש אחר ישב במקומיך אשר יוכל לנהלם בצדק ובמישור וישמעו מוסר תוכחתו, ודו"ק כי דפח"ח

הקהל את העם האנשים והנשים והטף והקשו בתלמוד: טף למה הן באין? ותי' כדי ליתן שכר למביאיהם, והוא פלא מבהיל איך יצוה ה' דבר לאין תכלית רק באשר ישלם שכר לעושיהו? ומה גם כי הכתוב יסתור את דברי הגמ' ואומר: ובניהם אשר לא ידעו ישמעו וילמדו ליראה"?, ונר' לרבנו ני' כי דברי החכמים עם דברי הכתוב ענין אחד להם יען אמרו כי שמיעת דברי קודש ואמרות טהורות יקדישו את רעיונות הילד ויחדשו רוח נכון בקרבו ויקל לו להבין חכמה ודעת עת יגדל כאשר חכמים הגידו כי ר' יוסי בהיותו עוד עולל ויונק הביאה אותו אמו לביהמ"ד והיא שעמדה לו כי חכמי דורו אמרו עליו אשרי יולדתו ובכן ימצאו האבות שכר טוב בעמלם יען כאשר יגדל הנער ויתחילו ללמדו ספר לנהלו על מי מנוחות האמונה והתבונה חיש מהר ישיג ארחות חיים תורה ותושיה כי הכין את לבבו מנוער, וזהו כוונת חמז"ל באמרם כדי ליתן שכר למביאיהם כי מתן שכרם בצדם כי עי"ז יוכשר לקבל תורה וטהרה, וזהו ג"כ דעת הכתוב, כי הנה יש לשאול כי למעלה אמר למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את ה"א", ופה אצל הטף אמר למען ישמעו ולמדו ליראה את ה"א", אבל לפי האמור נבין היטב כי אצל הגדולים השמיעה היא הבנת הלב לכן אמר כי ישמעו וילמדו את התורה כפשוטו כי תלמיד גדול שמביא לידי מעשה "ויראו את ה"א וכו'", אבל אצל הטף השמיעה היא שמיעת האוזן לבד בלא לימוד והבנה, אמנם בכל זאת ילמדו ליראה יען השמיעה אשר