שביבי אש עו

לבה, יען בכל עת אשר עם ישראל כלו התיצב על דרך לא טוב לעשות הרע בעיני ה' וניאצו את קדוש ישראל יעמיד עליהם מלך קשה כהמן ואז ישיבו מדרכם הרעו וע"ז נאמר "חי אני נאם ה' אם לא ביד חזקה ובחימה שפוכה אמלוך עליכם", וז"ש "אתם נצבים היום כלכם" ר"ל כל האומה בכללה נצבה לפני ה' לעשות ולקיים את התורה אם תאבה ואם תמאן כאשר עמדה בסיני שנ' ויתיצבו תחתית ההר אשר הביאם בעל כרחם בברית כן יהיה תמיד שיהיו נצבים בע"כ לפני ה', ודו"ק

הנסתרות לה"א והנגלות לנו ולבננו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת: ונ' לרבנו ני' לפ' עפ"י החת"ס בתשובה אחרונה ליו"ד אשר העמיק שאלה לדעת מאין נדע לומר כי ביאת המשיח הוא עיקר מעיקרי האמונה, האם נאמר כי עשרת השבטים אשר עליהם נאמר וישליכם אל ארץ אחרת כיום הזה ודרשו בתלמוד: מה היום אינו חוזר אף הן אינן חוזרין, הכי המה פטורים מלקיים התורה והמצוה? וכי לאכול מפריה אנו צריכין הלא לעשות רצון ה' חפצנו עיי"ש ויאירו עיניך. ולכן אחרי אמרו וישליכם אל ארץ אחרת ומזה דרשו כי אינן עתידין לחזור, ע"ז אמר הנסתרות לה"א ר"ל כי לא נהרהר מה יעשה עמנו ומה יהיה בסופנו אם לא נשוב אל הארץ ונשב פה בגולה כל הימים, והנגלות לנו ולבנינו עד עולם ר"ל אף אם עד עולם לא ישוב ה' את שבותנו בכל זאת עלינו לעשות את כל דברי התורה הזאת ואל אמונה יעשה עמנו כרצונו, והבן. סדר וילך

וילך משה וידבר את כל הדברים האלה: ואומר רבנו ני' כי פה נמצא רמז נכון כי הדורש במקהלות עם ומוכיח בשער יקדים לומר דברי הלכה טרם יאמר דברי אגדה ומוסר כי וילך סובב על דבר הלכה כי ההלכות נקראות הליכה יען המה תהלוכות השכל ואח"כ "וידבר את כל הדברים" המה דברי מוסר וטעמו של דבר הוא כי הנה כבר אמר ר"ע תמה אני אם יש בדור הזה מי שיוכל להוכיח כי אם יאמר טול קיסם מבין שניך יאמר לו טול קורה מבין עיניך, אולם אם המוכיח ת"ח היא לא יוכלו להזכיר לו עונו יען אמרו אם ראית ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום כי בטח עשה תשובה, ולכן מנהג ישראל תורה היא ממקום קדוש יהלך, כי יקדים המוכיח לומר דברי הלכה להראות במו כי ת"ח הוא לגלות את אזני השומעים כי אף אם ראו בו איזה חסרון ידעו כי בטח עשה תשובה ורחץ בנקיון כפיו ובכן יטו אזן קשבת לתוכחתו, והבן

הן קרבו ימיך למות: במד' אמר משה רבש"ע בהן קלסתיך שכן כתיב הן לה"א השמים ושמי שמים. בהן אתה גוזר עלי מיתה? א"ל הקב"ה שכן רע רואה את הנכנסות ואינו רואה את היוצאות א"ל אי אתה זוכר בשעה ששלחתיך לגאול אותן ממצרים אמרת לי הן לא יאמינו לי, הוי הן קרבו ימיך ע"כ, ונ' לרבנו ני' לפ' את דברי המד' הזה בחכמה ודעת, כי הנה האיש ההולך בראש עם ישראל ונוהג בצאן יוסף, שתים המה עבודותיו אשר עליו לעשות, הראשונה: לעמוד בפרץ לשכך כעס וחימה עת אשר