שביבי אש עב

אחר עתידות כי הגוים יש להם מעוננים וקוסמים אשר יעשו פעולות שונות להשיג דבר מן העתידות, אבל לך נתן נביאים אשר ינבאו בשם ה' בתתו את רוחו עליהם לעת מצוא חפץ להם, אבל לא נתן בידם לעשות התפעלות להוריד את הנבואה עליהם. ולכן תמים תהי' עם ה"א ורק אל הנביא תשמעון אשר יגיד לכם דבר בשם ה' ונראין דברי רש"י מדברי הרמב"ן יען למטה כתוב "ככל אשר שאלת בחורב וכו' נביא אקים להם ונתתי דברי בפיו וכו' והיה האיש אשר לא ישמע" מזה נראה כי מדבר פה מנביא תורה אשר ינבא בשם לעשות כה או כה אבל לא מנביא אשר יגלה לנו את הנסתרות כי "הנסתרות לה"א המה והנגלות לנו ולבנינו לעשות ככל התורה הזאת" הכוונה כי הנגלות לנו מן הנסתרות כל זאת אינו רק לעשות, להזהיר את העם את אשר יבא עליהם אם לא ישמרו לעשות את התורה, והבן. סדר כי תצא

כי תהיין לאיש שתי נשים וכו' לא יוכל לבכר את בן האהובה ע"פ בן השנואה הבכור ולכאורה יפלא למה השמיענו זאת כי מהיכי תיתי שיוכל לבכר בן שני מפני אהבת אמו ונראה לרבנו כי' כי רצה בזה להזהירנו שלא נדרוש טעמא דקרא לומר כי לכן נתנה התורה לבן הראשון את משפט הבכורה לקחת פי שנים יען זה היה ראשית דרכו בבואו אל אשת נעוריו מתוך חבה יתירה ואחדות גמור והוא ראשית אונו וזה יפעל מאוד על בן הנולד להוליד בו תכונות רמות ונכבדות, כאשר נראה כי להיפך בני שנואת הלב ובני קטטות המה מן המורדים והפושעים זרע מרעים בנים משחיתים כאשר דרשו (נדרים כ' ע"ב) וברותי מכם המורדים והפושעים בי' א"ר לוי אלו בני ט' מדות וכו' עיי"ש, ומעתה יאמר כי מאחר שיש לו שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה והבכור לשנואה א"כ בטל הטעם האמור ומגיע הבכורה לבן האהובה לכן נגד זה אמר שאל ידרוש טעמא דקרא, ולא יוכל לבכר את בן האהובה ע"פ בן השנואה הבכור כי הוא ראשית אונו לו משפט הבכורה בכל אופן, ודו"ק

כי יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שומע בקול אביו ובקול אמו ויסרו אותו ולא ישמע אליהם: ספרי, ר"י אומר אם לא היתה אמו ראויה לאביו אינו כעשה בן סו"מ ובתלמוד אמרו כי ר"ל דומה לאביו בקול ומראה וקומה, ונראה לרבנו ני' דרך אגדה לפרש הענין כמין חומר כי הנה מדרך הטבע כי הבן נותן אוזן קשבת לדברי אביו ואמו ומוצא שפתותיהם ישמור מאוד, אכן אם דעת האב ודעת האם אינן מתאימות וצוררות המה אשה אל אחותה אביו ידריכו בכה ואמו אחרת תבקש אז יקל כבודם בעיניו ולא ישמע אליהם עוד גם בדבר אשר אביו וגם אמו ישוו בו ושניהם יחפצו כה, לא יחרד עוד על דבריהם ולא ישקוד לעשותם, וזאת ידענו בנסיון וז"ש "כי יהיה לאיש בן סורר ומורה" תדע כי הוא יען "איננו שומע" לא יוכל לשמוע ולעשות בקול אביו ובקול אמו' אמר קול קול שתי פעמים כי דעותיהם חלוקות זה בכה וזה בכה ולא יוכל לעשות רצון שניהם, ולכן אף אם "ויסרו אותו" שניהם כאחד, בדבר אשר אביו וגם אמו חפצים בו "ולא ישמע אליהם" כי ישליך דבריהם אחרי