שביבי אש סה

אשר צוה ה' לעם ישראל כלם פה אחד יענו ויאמרו כי עם חכם ונבון הוא הלא נהפוך היא כי בשמעם את דברי החקים אשר המה כספר החתום ואין יודע פשר דבר, מדוע צוה ה' לא תלבש שעטנז: לא תאכל כל טמא וכן כלם עוד ישפכו בוז וקלון על בני ישראל המחזיקים בהם ויכסו פניהם חרפה באמרם עם נבל ולא חכם! מה נועם יש במצוה זו ומה תועלת יש בה? ואין אתנו יודע עד מה להשיב להם חרפתם אל חיקם כאשר אמרו על חקות הפרה שאו"ה מונין בה את ישראל

, והנה רבנו ני' אשר לאורו נסע ונלך אמר בכוונת הכתובים דבר נפלא כי הנה מצות התורה יחד כלם חקותיה ומשפטיה יפרדו והיו לשני עחנות: המחנה האחת המה כל מצות ה' אשר לא תיעשנה ועלינו להשמר מהן, לכן נביאה אותן תחת סוג השמירה לאמר: השמר מהן, והמחנה השנית הן המה מצות עשה אשר חפץ ה' לעשותם אותן נקרא בשם עשייה, והנה כאשר נראה כי נפלאו בני האדם איש מרעהו באופני מרכבותם ובתכונת נפשם, אלה יתעוררו חיש מהר לקראת כל דבר ועושים מעשיהם בזריזות כי חם לבם בקרבם, גם ילכו שולל כי כל היום יתאוו תאוה ואין מעצור לרוחם. אלה קרירי המזג המה לא ירדפו אחרי התאוה כי נרפים הם ויש מעצור לרוחם. כן נמצא גוי כלו אשר נפרד הוא מרעהו למקומו וארצו, כי באומה זו אנשיה עזי נפש המה ודמם ירתיח בקרבם ונפשם תשאם לעשות מעשיהם ביד רוצים, ולהם נקל מאוד לקיים בזריזות יתירה את אשר עליהם לעשות, כי אותם כאש צרבת ותשאם לכל דבר לא ייעפו ולא ייגעו, אבל לעומת זה כבד עליהם מאוד להשמר מכל אשר יעשה האדם לחטוא בהנה, יען לא יוכלו לשלוט ברוחם כי תבער כאש תאותם ואיכה יחשכו מחטוא ונהפוך היא ממנה האומה אשר אנשיה קרירי המזג המה נשתה גבורתם היו לנשים ונפשם תשאל לנוח, לא נפלאת היא מהם להיות אחור נסוגים מלעשות הרע כי נפשם עליהם תשתוחח ותמס כעש חמודם ולא יפנו אל רהבים, אבל לעומת זה גם את אשר עליהם לעשות יעשו בעצלתים בלי חמדה וירבצו תחת עולם הכבד מהם מנשוא, אולם נפלאות נראה בעם ישראל כי קודש המה לה' ובעשותם את מעשה המצוה תתנשא נפשם ברשפי להבות אש לעשות מעשיהם בלב ונפש חפיצה א"כ נראה כי בעלי נפש המה ותשוקתם כלפיד תבער ובתלמוד אמרו ישראל עזין שבאומות ובכל זאת מכל משמר ישמרו את נפשם מלעשות אחת מכל מצות ה' אשר לא תיעשנה וינוסו מהם בהחפזה הרחק כמטחוי קשת, אין זה כי אם רבתה משאת נפשם ביתר שאת והיא בידם כמו מתג ורסן להישיר דרכם לפני ה', וזאת הנפש אשר עשה אלהים להם פי שנים ברוחה להטות את יצר לבבם לכל אשר יחפוצו כי נשמת שדי חלק אלוה ממעל אשר נופח באפם תבינם את הדרך אשר ילכו בו ותוליכם סדרים

והנה כל הדברים האלה כאבני נזר מתנוססים באלה המקראות אשר שמנו בראש, "ושמרתם ועשיתם": עם תשמרו מלעבור על מצות ל"ת ולנגוע בקציהם וגם ועשיתם את מצות עשה בכל לבבכם, תדעו "כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים": אשר ישמעו את החקים האלה כי יהיה בעיניהם כחק ואין מבין איככה יוכל