שביבי אש סד

ונשב בגיא מול בית פעור, ועתה ישראל: רש"י, ונשב בגיא ונצמדתם לע"ז ואעפי"כ ועתה ישראל שמע אל החקים והכל מחול לך ואני לא זכיתי להמחל לי, והוא פלא מבהיל איך אמר הכל מחול לך הלא מיד בפ' של אחריה מקרא מלא דבר הכתוב: כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה"א מקרבך?, ונראה לרבנו ני' לומר כי הנה במעשה זמרי התעוררו העם לריב ומצה באמרם כי בשביל פרצה קלה לא יתכן להתגודד עד שפך דם להרוג נשיא מישראל ולהשבית שלום ומנוחה כי גדול השלום ובזה נסע רבנו ני' בארה לבאר המקראות למעלה וישב ישראל בשיטים ויחל העם לזנות את בנות מואב וכו' משנה מישראל לעם ומעם לישראל, אולם גם פה כמו במעשה העגל רק הערב רב והאספסוף חטאו בפועל, אבל מי אשר בשם ישראל יכונה לא הלך אחרי בעל פעור, רק חטאו יען שתקו ולא מיחו בהם כדי שלא לעשות מחלוקה, ועי"ז פשתה המספחת ואמרו מדשתקו ש"מ דניחא להו, לכן מעלה עליהם הכתוב כאלו עשאו גם הם ככה [כאשר אמרו פרתו של ר"א יוצאה ברצועה שבין קרניה, אע"ג דשל שכנתו היתה, אבל משום דלא מיחה בה נקראת על שמו] וזהו שאמר: וישב ישראל בשיטים, שישבו בטל ולא יצאו ללחום נגד עושי רע בעת אשר "ויחל העם" הפשוטים והפחותים בהם החלו ראשית חטאת "לזנות אל בנות מואב" ובעת שהתחילו לפרוץ פרץ ויצאו ממעגלי יושר ישבו בטל וא"כ כה הלכו אלה מדחי אל דחי ותקראנה לעם לזבחו אלהיהן ויאכלו זבחי מתים ואחרי זאת "וישתחו לאלהיהן" ובעבור כי ישראל לא מיחו בהם אומר ויצמד ישראל לבעל פעור כי בשתיקתם הצמידו גם הם לבעל פעור והקולר תלוי בצאורם ולכן ויחר אף ה' בישראל, אבל פנחס רוח אחרת היתה עמו ויקנא לה' והן אמת שבתחילה נראה לפנים כמחלוקה ורעש גדול בעם אכן שלום עשה במרום בין ישראל לאביהם שבשמים ויכפר על ב"י ולכן קבל שכר ברית שלום מדה כנגד מדה ועתה נתנה ראש ונשיבה אל הענין אשר אנחנו פונים אליו, הכלל העולה מדברינו כי ב"י שתקו שלא לעשות מחלוקה וריב לבטל שלום ולטובת ישראל נתכוונו אלא שטעו, והנה משה מה שחטא במי מריבת קדש לפי אשר חכמים הגידו כי מחמת רוב אהבתו את ישראל טעה והטיח דברים כלפי מעלה או שינה מדיבור להכאה, וזהו אמרו ונשב בגיא מול בית פעור ר"ל נגד מעשה העם שעבדו לבעל פעור, ובכל זאת "ועתה ישראל" הכל מחול לך יען לא עשו בפועל רק חטאו באשר לא הוכיחו אותם וע"ז התנצלו כי מחמת אהבת ישראל עשו ככה ואעפ"י שטעו "נמחל להם אבל אני' שטעיתי ג"כ בשביל אהבת ישראל לא זכיתי להמחל לי ולא נתקבל התנצלותו, ומה שאמר אח"כ כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור וכו' מדבר ממי שעבד אותו בפועל ממש כי ע"ז לא שייך מחילה וגם אין לו דמיון לחטא משה, ודו"ק

ושמרתם ועשיתם כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את החקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וכו' ומי גוי גדול אשר לו חקים ומשפטים צדיקים וכו': הנה כל עובר על מקרא זה ישתומם אשר אמריו יאמר: כי בשמוע עם ועם את החקים