שביבי אש ס

בלשון ארמי שלא ירגיש בהן היצה"ר ויבקש להסיתו וע"ז ירמוז "כי ידור נדר לה'" ר"ל אם ידור נדר ידור באופן שלא יתודע רק לה' לבדו והקדים לפרש איך יעשה ואמר "זה הדבר" כלומר בדברים כאלה ידור כי יהיו גלוים בלתי לה' לבדו שידור ע"י כנויים שהמלאכים אין מבינים בהן רק ה' לבדו, והבן

גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפנו: רש"י, חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם שהקדימו מקניהם לטפם ומשה אמר להיפך עיי"ש, והנה רבנו ני' דורש לשבח ואומר כי לא הקדימו את מקניהם לטפם יען הלא היו בתי מושב בנוים על תלם בארץ סיחון ועוג ובהם יכלו לשבת נשותיהם וטפם רק לא היו שם ערי מבצר בחומה סביב ואם הם יעברו חלוצים איך יניחו את טפם בערי הפרזים מפני יושבי הארץ סביב ולכן אמרו לבנות גדרות צאן אשר לא היו שם ולטפם רק ערים יתקנו לעשותם מבצר בדלתים ובריח, כי בתים לשבת כבר היה להם, אבל משה רבנו הפך דבריהם מטעם אחר כי אולי פתאום יחלצו חושים לעבור לפני אחיהם במלחמה טרם תגמור החומה סביב ואיך יניחו אותם ככה, לכן צוה להם להקדים לבנות הערים לטפם משכנות מבטחים באשר יעמדו הכון לצאת עם אחיהם למלחמה ולכן אמר והיוצא מפיכם תעשו כי לכן אני מצוה לבנות ערים תחלה באשר תוכלו לעשות תמיד היוצא מפיכם, ודו"ק. סדר מסעי

והיה אשר תותירו מהם לשכים בעיניכם ולצנינים בצדכם וצרו אתכם במדרש זש"הכ מלפנו מבהמות שדי ומעוף השמים תחכמנו, המדרש הזה אומר דרשוני, ונ' לרבנו ני' עפ"י מש"כ הג' בעל חתן סופר ז"ל על כראות פני אלהים ותרצנו שקשה וכי בלב ולב ידבר מבחר האבות? אולם על שני דרכים יתעורר האדם לאהבה את ה' וליראתו, א' הולך את חכמים יחכם, ב' כשרואה רשעת הרשע יתעב אותם ומעשיהם הנאלחים תכלית התיעוב ונזהר מהדומה להם כל ימי עולם כמ"ש דה"מ ע"ה מאויבי תחכמנו, וזה כמו כן לדעת רבנו ני' הכוונה באבות איזו חכם ועומד בתוקף תמימותו נצח, הלומד להטיב מכל אדם גם ממעשה רשע כסל

כל זה בבני עלי' אשר אך ה' כל מגמתם יתעוררו לטוב לכל ראות עינם, אמנם הבינונים ואשר למטה מהם, יוכל היות כי יתפתחו ויפלו ברשת היצר באמרם אעשה כן גם אני אשר על כן יותר נחוץ לבער הרשעה כולה מן הארץ כלה ונחרצה, ואין אדם דר עם נחש בכפיפה, או לכה"פ יגרשם הלאה מן הארץ מבלי ראות מעשיהם הרעים, ואם למען ראות תועבותם ולמאסם כאמור, אין הצר שוה בנזק שיוכל להצמיח מזה, וגם הלא מעשים זרים בלי תכלית כמותם נוכל לראות בשאר הברואים חיות ועופות מדות מגונות אשר נפש האדם קצה בהם, ואין לנו שום מקום לטעות אחריהם באשר אינם מדברים, והיא קרוב לשכר ואין הפסד, וזשה"כ והזהרנו "והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם, "ואבדתם את כל משכיותם וכו' ואם לא תורישו וכו' והיה אשר תותירו מהם לשכים" כלומר אם אעפי"כ תאמרו הלא מאשר אותירם בארץ, כמו שכים וצנינים יהיו לי ובעיני, ומתועבתם אלמד להיטיב, ע"ז אמר לא די שלא תלמדו מהם