שביבי אש נט

שנטל עטרה לומר והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי, ודו"ק

יפקד ה' וכו' אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם: עיין ברש"י מש"כ על כפל הלשון, ובא"ע כתב אשר יוציאם ע"י אחר, ולרבנו ני' נראה כי המנהיג ההולך בראש העם להראותם הדרך אשר ילכו ואת המעשה אשר יעשון עליו להיות נאה דורש, בדיבור, ונאה מקיים, במעשה. ולכן אמר אשר יצא לפניהם במעשה ופעולות ידים. ואשר יוציאם ואשר יביאם בדבריו דברי חכמים כדרבונות, וד"ל. סדר מטות

וידבר משה אל ראשי המטות וכו' איש כי ידור וכו' לא יחל דברו: עיין רמב"ן כי פ' זו נאמרה לראשי המטות לרמז כי להם יש יד ושם בנדרים ושבועות להתירם, כמו שדרשו בתלמוד (נדרים ע"ח), והיתר נדרים פורחים באויר ותלאם הכתוב בחוט השערה באשר לא יקלו העם בנדרים ושבועת וכתב אולי צריך להעלים זאת מן העם, ולתשלום דבריו אומר רבנו ני' כי על זאת לא חששה התורה כי יקלו בנדרים ושבועת אשר יפליא האדם לה', ונהפוך הוא כי לכן צוה ה' שלא יחלל דבריו אשר בינו ובין ה' כדי להרגילו כי כל דבריו קודש יהיו ומוצא שפתיו ישמור לעשות גם את אשר דבר לרעהו ולא ישקרו איש בעמיתו ויהיה הן שלו ולאו שלו צדק, כי זה כל האדם, וזהו שאמר לא יחל "דברו" דברי עצמו נגד ה' באשר ילמוד לעשות ככל היוצא מפיו לרעהו, ולכן סמכו חכמים ע"ז היתר נדרים יען מזה נראה כי רק לכן לא יחל דברי עצמו בינו ובין ה' באשר כל היוצא מפיו יעשה ויקיים לעמיתו, וע"כ אמרו הוא לא יחל אבל אחרים מוחלין יען אם יצטרך לבא אל החכם לחלל לו את נדרו יחלל לו רק מה שאסר איסור על נפשו אבל לא מה שדבר לעשות לרעהו, אולם באשר יוכל העם לחשוב כי גם נדרים אשר נדר לרעהו היכולת ביד החכמים להתיר כאשר באמת שונאנו הגוים אומרים כי כן אנחנו עושים להם כידוע וכאשר עשה צדקיהו מלך יהודה כי צוה על הסנדרין להתיר לו את השבוע אשר כשבע לנבוכדנצר (עיין בתלמוד נדרים ד' ס"ה ע"א) לכן תלה הכתוב היתר נדרים בחוט השערה ולא ביארם רק ברמיזה כמש"כ הרמב"ן

, זה הדבר אשר צוה ה' איש כי ידור נדר לה': רש"י זה מיעוט הוא לומר שהחכם בלשון התרה, ובעל בלשון הפרה ע"כ, וזה דוחק לדרוש כן מאחר שכל היתר נדרים אינו מפורש בקרא, ולולא דברי החכמים היה נראה לרבנו כי' לומר כי יורה באיזו לשון ידור הנודר ואמר "זה הדבר אשר צוה ה' איש כי ידור יאמר כדר לה'", ונראה לרבנו ני' כי על זה סמכו חמז"ל לבדות כנויין בלשון ארמי לשון שאין מלאכי השרת מבינין בו שלא יבין השטן בנדר וישטין, כי כל הנודר כאלו בנה במה, ויש להסביר זאת באשר אמרו גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה וכתבו בתוס' בטעמא דמילתא כי המצווה יותר יתאוה לעבור וגדול יצרו יען מים גנובים יומתקו ואלמלא הקב"ה עוזרו לא יכול לו, וא"כ הנודר הנעשה מצווה ההוא מסית את היצר בנפשו ולזה למה יעזור ה' לכבשו הלא מידו זאת לו, ויפה המשילו את הנודר כאלו בונה במה לעצמו, וכאשר האריך בזה רבנו ני' במ"א, ולכן התקינו החכמים כנויין