שביבי אש נו

של מחשבי קצין לכן הסגיר ה' בעד חקת הפרה ולא נתן רשות להרהר אחריה לבא עד תכונתה, ובכן השטן ואו"ה מונין את ישראל לאמר להם מה טעם יש בה לאמר מתי יעלו לציון מושיעים וכה יפיחו על ישראל כזבים כי נכזבה תוחלתו מה' ואין לו ישועתה באלהים סלה וזהו אונאת דברים, אולם אנחנו הלא נחכה לו בכל יום והוא בעתה יחישנה, והבן

יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ וכו': במדרש, מכאן שהקב"ה מודיע לצדיקים את מיתתם כדי שיירשו כתריהם לבניהם, וביאר זאת רבנו כי' עפ"י המדרש אשר יאמר על "ואין שלטון ביום המות", כיון שקרב יום המיתה יורד מכבודו וכו' והרבה להביא ראיות ע"ז וחדא מנהון היא ממשה אשר מלפנים היו לו שתי חצוצרות ויתקע בהנה ונעדו אליו כל העדה, ובסוף ימיו כתיב ביה וילך משה וידבר וכו' כי הוא הלך אליהם כי אין שלטון ביום המות, ויש לראות הלא הצדיקים ילכו מחיל אל חיל מעלה מעלה ובסוף ימיהם כבר הגיעו אל מרום קצם תכלית השלימות כדברי המדרש על "יודע ה' ימי תמימים", כשם שהם תמימים כך שנותיהם תמימים, (עיין במד"ר פ' חיי) וא"כ מדוע יקל אז כבודם בעיני העם? אולם רב העליליה יעשה להם ככה באשר בניהם או תלמידיהם ישבו לכסא להם, והמה עודם צעירים לימים לא הגיעו למדרגת אבותיהם, ואם יכירו העם את הדרך הרב אשר בינו ובין אביו או רבו לא יכנעו תחת ידו ובוז יבוזוהו לאמר מה יושיענו זה ובמה נחשב הוא נגד אביו או רבו, לכן יסיר ה' כבוד והדר מן האב טרם מותו בעבור שבנו יבא על מקומו בשלום, וזהו שאמר "יאסף" אהרן שיאסף כבודו והודו "אל עמו" מול העם, ולמה, כי לא יבא וכו' רק "הפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו" כי אלעזר בנו יכהן תחתיו לכן יאסף כבוד אהרן לפני מותו לבל יבין העם כמה יפה כח האב מכח הבן, וע"ז יפה דורש במדרש "מכאן שהקב"ה מודיע לצדיקים את מיתתם" כי נפשם יודעת מאוד כי בא קצם, באשר מרגישים כי עולים המה במעלה ואחריתם ישגא מאוד ובכל זאת רואים כי בעיני העם יקל כבודם. וכל זאת למה כדי שיירשו כתריהם לבניהם, וד"וק כי הוא מתוק מדבש. סדר בלק

וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי ויגר מואב מפני העם כי רב הוא ויקץ מואב מפני ב"י: וי"ל א' למה מתחיל ומסיים בישראל ובאמצע קראו עם, ב' ויגר ויקץ למה, ומה מורין? ונראה לרבנו ני' לפרש כי הנה אמרו כי מואב לא היה ירא פן יעשו אתו מלחמה יען נאמר להם אל תצר את מואב ואל תתגר בם מלחמה ורק אנגרי' היו יכולים לעשות לו לשלול ממנו שלל כמש"כ הרמב"ן וא"כ מה כל החרדה הזאת אולם י"ל כי אחרי אשר ידע את כל אשר נעשה לסיחון ועוג כי לקחו את ארצם מידם אף כי הוא מעבר לירדן אשר עליה לא נשבע ה' לאברהם לתת לזרעו אחריו, באשר מספר ב"י רב הוא ולא יכלה ארץ כנען לשאת אותם, ולכן בני גד ובני ראובן לקחו חלקם שמה כי מקנה רב להם, לכן פחד ופחת היה לו פן יפרדו מישראל האספסוף אשר בקרבו אשר לא מב"י המה ויערכו אתו מלחמה עד רדתו וישבו בארץ תחתיו,