שביבי אש נב

בהעלתך: רש"י שצריך להדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה עיין מה שכתב רבנו ני' בזה בפ' תצוה, וכמו חלב ודשן תשבע נפשך

ויאמרו האנשים ההמה אליו אנחנו טמאים לנפש אדם למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך ב"י: עיין רש"י וספרא כי הטמאים טענו שיזרק הדם בטהרה, ודרשו כן כי לולי זאת לא היו שואלים למה נגרע קושי' לאלקינו? ולרבנו כי' נראה פשוט, כי הנה "מבמועדו" הכתוב למעלה בפ' פסח ראשון דרשו חמז"ל במועדו אפי' בשבת ואפי' בטומאה והנה פרשה זו כבר ידע משה וכל זקני ישראל טרם אמר לו ה' חקת פסח שני רק לא ידעו את ההבדל בין צבור ליחיד, ובזה התוכחו עם משה ואמרו למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' "במועדו" בתוך ב"י כי כתוב במועדו להורות שפסח קרב בטומאה וא"כ למה נגרע יען מתי מספר אנחנו ל ומשה גם הוא לא ידע הדבר על בוריו ואמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם, ודו"ק כי הוא כפו"פ

והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה הנה בנח כתיב כי אותך ראיתי צדיק לפני וכתב רש"י, ולא אמר צדיק תמים כאשר אמר בראש הפ' משום דאומרים מקצת שבחו של אדם בפניו וכלו שלא בפניו והנה פה אצל משה אשר הוא כתב את התורה הלא כלו בפניו? ואמר רבנו ני' כי אולי לכן יש פה קרי וכתיב וענו חסר יו"ד כתיב ויש לפרשו גם מלשון ענוי כי משה רבנו ע"ה היה מעונה מכל האדם באשר הביטו תמיד אחריו לתת בו דופי וכאשר גם מרים אחותו דברה בו וזה היא ענוי גדול כמובן

, והאיש משה ענו מאוד מכל האדם, יש לראות מדוע עלה משה במדת ענוה ביתר שאת על כל יצורי עולם, ונ' לרבנו ני' על פי דברי החוזה "אל יתהלל וכו'. כי אם בזאת יתהלל המתהלל השכל וידוע אותי" כי רק המשכיל לדרוש את האלהים ויודע דעת עליון הוא יוכל להתפאר ולהתהלל, לא כן בחכמה, גבורה, ועושר כי אלה מתנת אלהים המה וכאשר מסיים הנביא "כי באלה חפצתי נאום ה''' ר"ל, כי ברצון ה' נהיו אלה הגבור, החכם, והעשיר, והנה כבר הבאנו בשם הר"ן בי"ב דרשותיו כי מדרגת משה רבנו ע"ה אשר עלה עד ה' לדעת אותו פנים אל פנים לא היה מפאת הכנתו אשר הכין את עצמו לזה, כי אין בגדר האנושי לעלות במעלות עד שיגיע להשגה גדולה כזו רק כי ה' הרים אותו בגרם המעלות לפי הצורך שיתן את התורה על ידו ונתן לו מתנת חכם (עיין מש"כ בזה בפ' בלק) וא"כ משה גם בהשכל וידוע את ה' לא היה יכול להתפאר יען מיד ה' היתה גם זאת לו ולכן היה ענו מכל האדם, ודו"ק. סדר שלח

וראיתם את הארץ מה היא: רש"י יש ארץ שמגדלת גבורים וכו' ולפי"ז סיפא מפרש לרישא: ואת העם היושב עליה החזק הוא הרפה, הוא האות אשר מהם יוכלו לדעת את סגולת הארץ אם מגדלת גבורים או חלשים וכתב עוד סימן מסר להם במה ידעו אם גבורים המה או חלשים: אם במחנים אם במבצרים, ויפה פ' בזה יען בכל מקרא מתחיל "ומה הארץ" מזה נראה כי שלח אותם משה רק לראות כי נחלת שפרה עליהם