שביבי אש נא

כתבו המפרשים כי לכן צוה יצחק לעשו הביאה לי ציד למען תברכך נפשי יען הברכה לא תבאתה לראש המתברך אך אם המברך יתעורר באהבה רבה אל המתברך והברכה באה מלב ונפש חפיצה כמים הנובעין מתוך המעין, וע"ז ירמוז לנו פה באמרו כה תברכו את ב"י ותהיה הברכה שלימה אם תברכו אותם כטוב לבכם מרוב תשוקה שבכם לברכה וזהו "אמור להם" אם הברכה תצא מפיכם מאליה אבל אם תברכו אותם רק מפאת הציוו לא תחול הברכה, והבן. סדר בהעלתך

דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרות: רש"י למה נסמכה פ' מנורה לפ' הנביאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם שאתה מדליק ומטיב את הנרות ויפלא מאוד מי היה מוחה ביד אהרן מלקחת חבל בחנוכת המזבח הלא גם הנשיאים מטוב לבם הביאו ולא צוה ה' אותם על ככה ומשה לא ידע אם יפן אל מנחתם עד אשר אמר לו ה' ואם אהרן לא שת לבו להביא גם הוא על ה' יזעף לבו? ומה גם כי ה' שקד להניח דעתו כי הוא יבעיר את הנרות ועוד יפלא מה נתן לו בזה עד שאמר שלך גדולה משלהם? ועיין ברמב"ן, אבל הנראה לרבנו ני' בזה כי הנה זה משפט העם עם המלך עת אשר יבא לשכון כבוד בתוכם ולחון עת פני העיר כי יחלו פניו במנחה וישאו לו משאות בשיר וקול תודה, וכן עשו נשיאי ישראל מדעתם ויקריבו את קרבנם נדבת ידם לתת כבוד לאלהי ישראל אשר נתן את משכנו בתוכם כמשל אשר הביא המד"ר ריש פ' אמור עיי"ש אולם שרי המלך וסריסיו העומדים לשרת את פניו לא עליהם להגיש מנחה ותשורה בעת ההוא באשר המה אתו עמו באים העירה וגם להם יתנו יקר עם המלך ובכבודו יתכבדו, ולכן אהרן ושבטו אשר בהם בחר ה' לעמוד לפניו לשרת והני כהני שלוחי דרחמנא נינהו לכהן לפניו לא יתכן להם להביא אשכר לה' בתוך הנשיאים הבאים בראש העם, ולכן עבר עליו רוח קנאה ויקנא בנשיאים ראשי בני ישראל כי חבלים נפלו להם בנעימים לעשות יקר למלך הכבוד והוא באשר הוא כהן לאל עליון חסר יבואנו וה' רפא משובתו ונתן לו מצות הדלקה והיא ע"פ סוף המשל במד"ר פ' אמור כי בראות המלך את כל הכבוד אשר עשו לו וייטב בעיניו, אז גם הוא אל ימנע הטוב מבעליו ויתן להם מוהר ומתן כיד המלך, והנה סוכן המלך נגיד הבית הוא יודיע את העם את דבר המלך וכי הוא חפץ ביקרם, וכן עשה ה' ע"י אהרן בהעלותו את הנרות הראה את העם לדעת כי ה' יאיר אליהם פניו לטוב להם כמובא במד"ר וכי לאורה הוא צריך אלא להודיע שהשכינה שורה בישראל כי באור פני מלך חיים חן וחסד, כאשר נראה כי בעת אשר יתאנף ה' לערוץ אנוש מן הארץ יסתיר פניו ממנו ככתוב ואנוכי הסתר אסתיר פני מהם ואם ישא עליהם פניו אות היא כי דורש הוא שלומם וטובתם וזהו שאמר לו "שלך גדולה משלהם" יען הוא ההולך לפני ה' בעמוד אש להודיע את העם את הטובות אשר דבר עליהם לעשות ולהגיד לבני ישראל כי חנן אלהים אותם ואת טוב הארץ יאכלו, ודו"ק.