שביבי אש מט

מ"ב ע"א) דרשו להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך, להבחין בין בן ט' לראשון ובין בן ז' לשני ופי' רש"י "שאין השכינה שורה אלא על הוודאים שזרעו מיוחס אחריו" ולכן אמר איש איש באותות לבית אבותם כי אין די באותות לבד רק יהיו לבית אבותם ולמקור מחצבתם וכן לא יעשו מלומדי מלחמה מושכי קשת גבורים, לכן מפ' במד' הה"ד נרננה בישועתיך ובשם אלהנו נדגול כי אלה ברכב ואלה בסוסים יערכו מלחמה, אבל אנחנו בשם אלהינו נזכיר והוא יתן את משכונו בתוכנו וע"כ באותות לבית אבותם יסעו וילכו מנגד סביב לאוהל מועד אשר שמה כבוד ה' נראה על הבית ושם אוה למושב לו, וד"ל

ואלה תולדות אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה בהר סיני. רש"י ואינו מזכיר רק בני אהרן ונקראו תולדות משה לפי שלמדן תורה וכו' ויש לשאול הלא משה למד את התורה עם כל ישראל וכולם בניו יקראו ולמה תלה רק ב"א לבניו, ועל ביום דבר ה' את משה פי' רש"י נעשה אלו התולדות שלו שלמדן מה שלמד מפי הגבורה, וגם ע"ז קשה כי היה לו לומר ביום דבר משה אם ב"א. אבל לולי דברי רש"י היה כראה לרבנו ני' לומר כי לכן יחשבו ב"א גם לבני משה יען המה הלכו למות תחת משה ואהרן ביום כלות משה להקים את המשכן והמה העריצו את קדוש ישראל כאשר אמר אז משה אל אהרן הוא אשר דבר ה' בקרובי אקדש, יודע הייתי שיתקדש הבית מיודעיו והייתי סבור או בי או בך, הלא ככה אמר לו ה' ביום צוותו לעשות את הבית, ונועדתי לך שמה ונקדש בכבודי' וא"כ נדב ואביהו מתו חלף משה ואהרן בהקריבם אש זרה ואם הבן הוא כרעי' דאבוה' יען ממנו יבנה גם אביו אחרי מותו ולא תכבה גחלתו; מי אשר ימות תמור רעהו הלא בן יחשב לו כי הוסיף לו חיים, וזהו אמרו אלה תולדות אהרן ומשה יען הם גם בני משה, כי "ביום דבר ה' את משה בהר סיני" הוא העת אשר אמר ונועדתי לך שמה ונקדש בכבודי, אלה נכנסו תחתיו לכן בניו המה כי משה נשאר בגללם בחיים, ודו"ק. סדר נשא

דבר אל בני ישראל איש איש כי תשטה אשתו: רש"י מה כתיב למעלה מן הענין, ואיש את קדשו לו יהיו, אם אתה מעכב חייך שתצטרך לבא אצלו להביא לו את הסוטה, ויש לראות הלא שם כבר פירש מה יעשה לו אם לא יתן לכהן אשר לו, כאשר דרשו, לו יהיו המעשרות כי לא יעשה שדהו בתבואות רק המעשר, ועוד איש איש למה לי? וכ' לרבנו ני' בזה כי הנה למעלה דבר לשנים אנשים "ואיש את קדשיו לו יהיו" ומזה דרשו כי חושך קדשיו מן הכהן יתרושש ואין כל, "ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה" ממון הרבה וירום קרן למעלה ראש, והנה האשה אשר תזנה תחת בעלה ומעלה בו בעל שתים הנה קראותיה או כי לא תשיג יד אישה למלא משאלותיה להלביש אותה מחלצות, שביסים ושהרנים ואטון מצרים כמשפטן, ואמרה אלכה אחרי מאהבי נותן לחמי מימי צמרי ופשתי, או כי אישה יאהב נשים נכריות, אז גם הוא תבגוד בו ותתן לאחר דדיה כאשר אמרו איהו בקרא ואיתתיה בבוצינא והנה האיש העשיר הענוג וטוב לב משתה תמיד הוא ילך אחרי תאות לבו לאהוב נשים רבות כי יין ותירוש יקח לב ובתלמוד