שביבי אש מח

ונתתי שלום בארץ באופן אשר תשכבו לבטח ובכל זאת "ואין מחריד" כי שלום סביבותיכם, וגם יש לפרש בזה דברי רש"י על ונתתי שלום בארץ, שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה אם אין שלום אין כלום ת"ל אחר כל זאת ונתתי שלום בארץ, וההרגש מבואר מדוע יאמרו אין שלום? אבל נוכל לומר כי השלום אשר אמר להם הוא שלום מאוביהם בחוץ ולא כפי' הרמב"ן, וא"כ יש מקום לפחד כי אם יבואו אל ארץ חמדה ובתים מלאים כל טוב יקנאו בהם הגוים אשר סביבותיהם לקחת ארצם מידם והם יעמדו תמיד על משמר חגורי חרב פן יבא כנהר צר ושטף על ארצם כנחל איתן, לכן הבטיח אותם כי לא יחמוד איש את ארצם וישכנו לבטח באין מחריד, ודו"ק

ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדופו: רש"י וכי כך הוא החשבון והלא לא היה צריך לומר אלא מאה מכם שני אלפים ירדופו וכו' ורבו השואלים מדוע הרבה רש"י בדברים ואמר "והלא לא היה וכו'" שהם למותר ובחומש נדפס ישוב ע"ז מהגאון ר' משה חריף ז"ל, כי רבבה סובל גם פירוש מספר רב לכן הקשה רש"י ממ"נ אם תאמר כי רבבה עשרת אלפים הוא וכי כך הוא החשבון, ואם רבבה היא מספר רב מדוע לא אמר בפי' שני אלפים, ואומר רבנו ני' כי עוד לא די בזה כי מדוע יאמר בפי' שני אלפים. וכי אנן חושבנא בעלמא לא ידעינן? אבל כה צריך להכניס בדברי רש"י כי אם רבבה היא הרבה בלי מספר וסמך הקרא כי נבוא על חשבון שני אלפים א"כ ישתק מכל מכל והלא נשכיל למצוא חשבון מחמשה על מאה, ואם נאמר כי רצה למעט לנו לחשוב מחשבות הלא היה לו לומר בפירוש שני אלפים, כן צריכנא לדחוקא נפשין ברש"י לפי פי' הגאון ז"ל, אבל בתורת כהנים באמת לא כתב "והלא וכו'", ודו"ק. ספר במדבר סדר במדבר

איש על דגלו באותות לבית אבותם יחנו ב"י מנגד סביב לאוהל מועד יחנו: במד"ר נרננה בישועתך ובשם אלהנו נדגול וכו' עיי"ש, ואומר רבנו ני' כי המדרש רצה להורות לנו ההבדל בין הדגלים אשר על פיהם יסעו בני ישראל למסעיהם ובין הדגלים אשר יציגו על נס כל לשונות הגוים ביום תרועה ומלחמה, כי להם הנם רק לאות למען ידעו כל בני החיל איש איש מקומו תחת דגלו וילכו כל אנשי המלחמה סדרים על צבאותיהם, ולכן בעת אשר יחלקו את חבל הצבא לפקודיהם לא יבקרו את האנשים לבית אבותם רק מן הבא בידם ראשונה יחצו אותם לשרי האלפים ולשרי המאות. לא כן יסעו בני ישראל לדגליהם, כי אם איש איש על משפחתו ילכו ויסעו, וישראל שוכן לשבטיו, למטה בית אבותיו, ואז ישכון ה' כבוד בתוכם, ובתלמוד (יבמות