שביבי אש מז

תקנו כמו שאמר תמכרו ואמר או קנה, ולכן מפרש המדרש כי דבר גדול רצתה תורה להשמיענו בלשונה הזהב, והיא כי אם ידע הלוקח כי אין לכסף מוצא למוכר וכי נאלץ הוא לתת בכסף את חפציו אל יבקש אותם למטה ממחירם, וכן המוכר אם ידע כי הלוקח חפץ מאוד לקחת מסחרו אל יבקש כסף משנה בעד מרכולתו, והנה אם המוכר מוכרח למכור אזי מכור שמו נקרא כי חפיצים הללו עומדים מוכן לזה לתתם לכל שואל ומבקש בעד מחיר מה ועיין בדברי רבנו ני' בפ' משפטים בזה] ולכן אמר וכי תמכרו "ממכר" אשר הוא מכור כבר כי ימוך המוכר, או "קנה" מיד עמיתך אמר בנין המקור שהוא מורה על התמדת הפעולה על העבר ועל העתיד יען כי הלוקח כבר קנה טרם בא לעמק השוה עם המוכר וכל אשר ישאל ממנו יתן לו, וע"ז יזהיר אל תונו איש את אחיו שלא יתהלך בערמה עם עמיתו

, והנה אמרו בתלמוד (ב"ק ד' ז' ע"א) הרי שהיו לו בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למוכרן ופריך היכי דמי ומסיק איידי דעייל ונפק אזוזי זל ארעיה, הרי שעל אשר גילה סודו לאחרים את עניו ודחקו ירדו שדותיו משוים ואוזל להם, וע"ז כונן המדרש ויאמר החיים והמות ביד הלשון כי אם ישמור פיו ולשונו להודיע לאחר את הלחץ זו הדחק אשר הוא בה, לא היה ממכרו נקרא מכור טרם מכר אותו, ודו"ק

והארץ לא תמכר לצמיתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ: ויש לדקדק האי קרא מאי בעי הכא הלא פה כל הפרשה מדברת משמיטת הארץ ואומר רבנו ני' כי גם זה ירמוז על השמיטה ואומר כי הארץ לא תמכר לצמיתת למען יעבדו בה תמיד אך לי הארץ וגרים אתם בה ושבתה שמיטה לה' ותושבים אתם אך עד שאחפוץ ורק שש שנים תעבודו ובשביעית תשבות את שבתותיה, והבן. סדר בחקתי

אם בחקתי תלכו: רש"י, שתהיו עמלים בתורה, ואמר לשון עמלים ע"ש הקרא אדם כי ימות באוהל, ודרשו אין התורה מתקיימת אלא במי שממית את עצמו עליה, וכאשר יאמר התנא ובתורה אתה עמל, ולכן יכונה עמלו בתורה מיתה באשר ימית תאותיו להיותו קודש לה' לתורה ולתעודה, כאשר הקדים התנא לומר פת במלח תאכל וחיי צער תחי' ואח"כ ובתורה אתה עמל, והליכה היא כינוי למיתה ככתוב הנה אנכי הולך למות וכן בדוד הוא אומר הנה אנכי הולך בדרך כל הארץ, ובאשר פה כתב בלשון "תלכו" לכן פירשו שתהיו עמלים בתורה, ודו"ק

ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד: ופי' רבנו ני' כי לפעמים יהיה לאיש שלום משונאו באשר יעמוד תמיד על המצפה וחרבו שלופה בידו הכון למלחמה, ואיש ריבו יירא לגשת אליו לערוך אתו מלחמה וקרב, וגם זה שלום יקרא כי לא תאונה אליו רעה ופגע לא יקרב באהלו, אולם זה הוא שלום קטיעא כי לא תמצא נפשו מרגוע מפחד תמיד פן פתאום יבא השודד עליו, אבל נעלה מזה הוא השלום, אם ישב עם שכניו כשבת אחים והמה מאהביו כלם אז לא יירא רע וישב שקט ושאנן בביתו ושלות השקט במגוריו ועל זה הבטיח אותם באמרו