שביבי אש מה

הימין אז יביאהו אלהים במשפט על כל מעשיו

, ובזה ביאר רבנו ני' את מאמרי הכתובים בפ' נצבים, פן יש בכם שורש פרה ראש ולענה והיה בשמעו את דברי האלה הזאת והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי כי בשררות לבי אלך וכו' לא יאבה ה' סלוח לו וכו' ורבצה בו האלה וכו' והיא פלא, הכי בעבור אשר ישמע את דברי האלה בעבור זה יתברך בלבבו ככה? הלא היה לו לומר בשמעו את האלה לא יפחד וכו', וגם מה החרי האף הגדול על איש זה יותר מעל כל פועלי און? אבל לפי האמור נבין היטב את דברי הכתוב כי אחרי דברי האלות האלה אשר כרת ה' עם עדת ישראל בכללה בעבור ישמרו חקיו ותורותיו ינצורו בכלל לאושר האומה ולטוב לה: יקום איש אחד לכל עון ולכל חטאת לעשות הרע ויאמר בלבו, אם אמנם דרוש היא מאוד לחפץ האומה בכללה להתהלך במשרים והקהל חוקה אחת להם לעשות משפט וצדקה לקיום המדיניי, אולם אם אני לבדי אעבור חוק לעשות ככל הישר בעיני בעבור זה עוד לא ינתקו מוסרות האומה ולא ימטו מכוניה וככה יתברך בלבבו כי שלום יהיה לו כי בשררות לבו ילך הוא לבדו וא"כ לא יגיע לו מזה שום רעה. ולכן יעשן אף ה' ושפך כאש חמתו באיש ההיא כי אם הוא יוציא את עצמו מן הכלל יעשה גם חבירו כמוהו ותמט האומה על אדניה וכל עמודיה יתפלצון, ולכן יעשן ה' והפלא את מכותיו ליסרו שבע על חטאתיו ורבצה בו בעצמו כל האלה מדה כנגד מדה

ועתה נתנה ראש ונשובה אל הדברים אשר אמרנו כי האיש יקר רוח וטוב לבב האוהב את כל האדם כנפשו ימצא תועלת רבה לקיים את התורה לטובת האומה בכללה ולא יוציא את עצמו מן הכלל כי אוהב הוא את הכלל כנפשו וישמור לעשות הטוב והישר בלתי אם יצפה לתשלום גמול אחרי מותו עת יעלה בהר ה' ויקום במקום קדשו. ואמרי שפר אלה השיב לו הלל "דלך סני לחברך לא תעבוד זה כלל גדול בתורה ובזה תמצא פשר אלה החוקים בעמדך על רגל אחת פה בעולם השפל "ואידך" ר"ל שכר ועונש בעולם הנצח לא פורש באר היטב רק "פירושא הוא" כי תוכל לפרשו וללמדו מעונש כרת ועוד הרבה דרשות זיל גמור" ותדע את כל ונוכחת, ודו"ק. סדר אמור

אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו: במד"ר ר"ת פתח, אמרות ה' אמרות טהורות, וכי אמרות בו"ד אינן טהורות ל בנוהג שבעולם מלך בו"ד נכנס למדינה כל בני המדינה מקלסין אותו וערב לו קילוסיו אומר להם למחר אני בונה לכם דימוסיאות ומרחצאות וכו' ישן ולא עמד היכן הוא והיכן אמרותיו, אבל הקב"ה אינו כן אלא וה' אלהים אמת שהוא אלהים חיים ומלך עולם ע"כ והנה יפה דרש כי אמרות ה' המה טהורות ר"ל אמרי אמת ויש לסמוך עליהן וקורא אותן טהורות יען ממקום טהור מוצאן מקור קודש אשר לא יתכן בו מיתה אשר תטמא אבל אמרות בו"ד אינן טהורות ואין לבטוח עליהם יען מגוף עכור תוצאותיהן פגר מובס וימת לכן אמרותיו טמאות

אולם עוד נשאר עלנו להבין למה נשא דבריו אלה פה, ונראה לרבנו ני' כי יצא לישב מה זה אמור