שביבי אש מד

סדר קדושים

קדושים תהיו וכו' איש אמו ואביו תראו: סמך מצות מורא אב ואם למצות קדושים תהיו כי פה צוה אותם על גדר ערוה וקדושת הזיווג כפירש"י והרמב"ן פי' כי סובב על כל התורה ואף ממה שהתיר להם יהיו פרושים, כי קדש עצמך במותר לך. ונראה לרבנו ני' לומר כי הנה כבר ביארו המפורשים כי האיש אשר יפליא את נפשו מלפנק את בשרו מנוער במלאו כרשו מעדנים ולא ירדוף אחרי תאות יצרו בנים אשר יולדו לו יהיו כלם זרע אמת בעלי מדה וכשרון לקבל תורה וטהרה, וא"כ הוא, יוכל הבן להשיג את חיי אבותיו על נכון ומבשרו יחזה את הדרך אשר הלכו בו כי אם בעל נפש הוא ידע כי אבותיו הההלכו בצדק ובמשור ולא הטו אחרי תאות לבם ואז מורא תעלה על ראשו ויגור מהם יראת הכבוד, אבל אם בן סורר הוא בעל תכונות רעות לא יירא מהם ולא יפחד מגאונם יען נפשו יודעת מאוד את תהלוכותיהם גם המה, כאשר פירש רבנו ני' בפ' תולדות מדוע יעקב היה ירא את אביו ועשו לא כן היה עיי"ש, ולכן אחרי אשר אמר קדושים תהיו, אמר איש אמו ואביו תראו כי במקום הקדושה שמה תמצא היראה קן לה, כאמרם! ומקדשי תראו, ודרשו בתלמוד ממקודשי תראו, וד"ל

ואהבת לרעך כמוך: רש"י, אמר ר"ע זה כלל גדול בתורה, ובתלמוד אמרו מעשה בנכרי אחד שבא לפני שמאי אמר ליה גיירנו ע"מ שתלמדינו כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת, דחפו באמת הבנין שבידו בא לפני הלל גייריה אמר ליה דעלך סני לחברך לא תעביד זו היא כל התורה כלה ואידך פירושה הוא זיל גמור, והנה במאמר זה הראה רבנו ני' נפלאות ויבארו בהשכל ודעת, ויאמר כי הנכרי הזה לא האמין במשפט הרשעים ושכר טוב הצפון לצדיקים בעולם הנצחיי כי לא הוזכר בתורה וחפץ היה לדעת מה יסכון לגבר עלי אדמות אם ישמור לקיים את כל דברי התורה הזאת ואם ירשיע מה ממנו יהלוך ויחל את פני שמאי להורות לו את התועלת אשר בקרבה והוא עודנו עומד על רגל אחת פה בארץ ואל ירחיק לו עדותו לאמר לו כי אם יפסיע פסיעה גסה ברגלו השני ויגיע לשאול בין ישיני אדמת עפר אז יבין ורפא לו ודחפו שמאי באמת הבנין ובזעם אפו השיב לו כי באם לא יאמין בשכר ועונש בארצות החיים סתר את כל הבנין, יען פה בעמק הבכה הלא נראה רשע עריץ ומתערה כאזרח רענן וצדיק אובד בצדקו, בבית רשעים לחם ומעדנים ומות בסיר איש האלהים, ורק שמה בחצרות אלהינו, שמה צדיקים יירשו ארץ ויתענגו על רוב של שלום ופשעים נשמדו יחדיו אחרית רשעים נכרתה. אולם כאשר בא לפני הלל הבינו הדבר לאשורו כי אם אמנם איש פרטי לא יאכל פרי מעלליו בעה"ז אם לשבט אם לחסד, אבל האומה כולה בכלל יש שכר לפעולתה פה בארץ מתחת אם תשמור לעשות את כל המצות והחוקים האלה כי בהם תלך לבטח דרכה שלום ושלוה בה ואין מחריד וזהו אושר האומה והצלחתה כי תתהלך בצדק ובמשור ככל התורה הזאת להיות כל אנשיה לקומה שלימה פונים אל תכלית אחד ואל כלל האומה נשאה התורה מדברותיה באמרה: אם בחקתי תלכו וכו' ואם את משפטי תמאסו וכו': אבל אם איש אחר מכל הקהל יחטא לא יאונה לו כל רע ורק לקץ