שביבי אש לח

או מן העורף? הן אם ירשיע בהם מה יעשה לו ואם יצדק מה יתן לו? אולם טפש כחלב לבם וטחו מראות עיניהם ולו חכמו ישכילו יבינו זאת כי אלה דברי הברית אשר כרת ה' בינו יבין בני ישראל את אשר יאכלו ואת אשר לא יאכלו עריות, שבת, מועדי ה' ודומיהן, המה יוליכו את האדם בטח דרכו ואורחותיו יישירו להיותו אוהב צדקה ומשפט והן הנה יולידו בנפשו תכונות רמות ונכבדות וישביתו מאנוש קנאה ותאוה להרף מאף ולעזוב חימה כאשר האריך בזה רבנו ני' במ"א לבאר דברי הלל הנשיא אשר אמר לגר אחד ואהבת לרעך כמוך" זה כלל גדול בתורה ואידך פירושא זיל גמור, כי אם לא ילמוד לקיים את כל המצות בין אדם למקום אחת מהם לא נעדרה לא יעלה ולא יבא אל המעלה לאהוב את האדם כנפשו,. וזהו אשר רמזה לנו התורה ואמריה תאמר! ונפש כי תחטא ומעלה מעל בה' לחטא באלהים אז תדע כי גם בעמיתו יכחש בפקדון או בתשומת יד אחת מכל אשר יעשה האדם לחטא בהנה, ודפח"ח. סדר צו

צו את אהרן ואת בניו לאמר זאת תורת העולה: רש"י אין צו אלא לשון זרוז אר"ש ביותר צריך זירוז במקום שיש חסרון כיס, עיין רמב"ן שכתב כי ר"ש לא דבר דבריו אלה פה יען פה בתורת העולה אל יחסר לו מאומה בהקרבתה ואדרבה היא מצוה שמתן שכרה בצדה כי עור העולה לכהנים אולם רבנו ני' אומר כי דברי ר"ש פה כננו ועל אדני השכל הטבעו כי הנה במד"ר פתח זש"ה שנאה תעורר מדנים האריך לבאר כי שנאה אשר עורר אהרן בעשאו את העגל עוררה עליו דיני דינים ולא נזכר שם אהרן מראש הספר עד כה רק וערכו בני אהרן וכו' ואך תפלת משה עמדה לו לקרבו אל ה' והנה אם כן הוא דין הוא כי בציוו הראשון אחר קרבתו ימצא אזהרה על חטאו אשר חטא וכבר האריך רבנו ני' לפרש ומלתו אמורה כי חטא העגל היה באשר מיאנו ישראל לשמוע בקול דברי אלהים חיים ומאסו בלימוד התורה ויבחרו להם במעשה מצות אנשים מלומדה ואהרן גם הוא היה באותה עצה. ולכן כאשר התפלל משה בעדו אל ה' והקריב אותו אליו לכהן לפניו הורו לו כי אם אמנם חפץ ה' מעתה בעולות וזבחים וגם המה יעלו לפניו לרצון בכל זאת שפתי כהן ישמרו דעת להורות את העם כי שמוע מזבח טוב ונבחר לה' עשות משפט וצדקה משור פר מקרין מפריס למען יבקשו תורה מפיו ואל יוסיפו עולותיהם על זבחיהם לאכל בשר, כי תלמוד גדול מכולם שמביא לידי מעשה, וזה שנאמר לו! זאת תורת העולה "היא העולה" כי עיקר העולה היא תורת עולה וכאמרם, כל העוסק בתורת עולה מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב עולה ונעלה היא תורת עולה מעולה כאשר כתבנו בזה בפ' ויקרא באורך עיי"ש ולכן באזהרה זו היה צריך זירוז יותר מפני שיש בה חסרון כיס לכהנים כי אם יאלפם לדעת מה ה' שואל אז יכלא העם להביא קרבנות באשר ישכילו ממוצא דבר כי עיקר העולה היא תורת עולה ואז חסר יביאנו חזה התנופה ושוק התרומה והבן

וחלב נבלה וחלב טרפה יעשה לכל מלאכה ואכל לא תאכלוהו: כבר הקשו בתלמוד למה כתב באלה לא תאכלוהו הלא אף בחלב כשרה הוזהרו ומה גם בטרפה ונבלה? ודרשו