שביבי אש לו

מפני יראת העונש או יבוש מבני אדם אבל לא ימצא מרגוע לנפשו ולא תנעם לו המנוחה כי לבו בל עמו, וזה שאמר "אלה הדברים" המה לפי דרשת החכמים הל"ט מלאכות אשר צוה ה' לעשות אותם יען צריך להנהג מנהג כל הארץ ולכן "ששת ימים תעשה מלאכה" אם תעבוד בששת הימים רק באשר צוה ה' לנהוג מנהג ד"א ולולא כן לא היה עושה כי רבה אמונתו בה' אז וביום השביעי יהיה לכם קודש שבת שבתון כי תשבתו שבתכם בעונג ורב שמחה, עיין בפ' כי תשא בפסוק שבת שבתון שפי' רש"י מנוחת מרגוע ולא מנוחת עראי, ודו"ק

לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת: הנה כבר דרשו חמז"ל למה פרט הכתוב מלאכה זו, ובדרך רמז נראה לרבנו ני' לומר כי הנה דרשו בתלמוד: ויקהל משה מכאן שיעשו קהלות בשבת ויו"ט, והנה אלה האספות יהיו לשם ה' מקרא קודש לתורה ולתעודה אבל לא אספת ערב רב להתלוצץ ולהרבות בהוללות המוליכים את האדם שולל להבעיר בו כאש תאותו או לעורר מדנים אש המחלוקה, ולכן אחרי אשר צוה אותם לקרא עצרה בשבת אמר "לא תבערו אש בכל מושבותיכם" שלא יהיו מושבות אלו בהתאספם יחד מובילים אותם להבעיר כאש קנאה ריב ומצה או אהבת נשים אש התאוה אלא יהי' כינוס לצדיקים נאה להם ונאה לעולם, והבן. סדר פקודי

אלה פקודי המשכן משכן העדות: עיין רש"י מה שפירש למה כתב משכן משכן שני פעמים. ובמדרש אומר פתח ר"ת בר אבא איש אמונות רב ברכות אתה מוצא כל מי שהוא נאמן הקב"ה מביא ברכות על ידו וכו' זה משה וכו' ונראה לרבנו כי' כי גם המדרש יצא לישב מדוע כתב משכן משכן פעמים ודעתו בזה כי הנה מקור הברכה לישראל היא אשר ישכון ה' בקרבם ולכבוד יהיה בתוכם וכן הוא אומר בכלותם את מלאכת המשכן ויברך אותם משה יה"ר שתשרה שכינה במעשה ידיכם והנה השראת השכינה אות הוא כי באמונה הם עושים את מלאכתם כי על הגנב אמרו בתלמוד כי עושה עין של מעלה כאלו אינו רואה והוא דוחק את רגלי השכינה, ולכן אמר איש אמונות אשר עוסק באמונה רב ברכות מקרב את השכינה מקור הברכה זה משה אשר עשה את המשכן וכל כליו באמונה וזהו "אלה פקודי המשכן" אשר פקד משה למצוא חשבון צדק "משכן העדות" המשכן בעצמו היה עדות על הפקודים כי נכון החשבון באשר שכן עליו ה', ודו"ק. ספר ויקרא סדר ויקרא

ויקרא אל משה וכו' אדם כי יקריב מכם קרבן לה' מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם: במדרש אדם כי יקריב וכו' זש"ה הבן