שביבי אש לה

צור בגאותו שחקים הן המה שבעה רקיעים אשר עשה לו בחכמתו על ים כנרת, אמר! מושב אלהים ישבתי ופרעה גם הוא אמר ז לי יאורי ואני עשיתנו, וכן הוליכו את העם שולל להאמין בהם, יען המה החזיקו את החכמה וההשכלה להם לבדם וילמדו דעת בסתר אהלם ומן העם מנעו כל חכמה ודעת למען ישבו בחושך וצלמות ויעשו בהם כרצונם, לא כן התהלך את אבותינו משה רבנו כי כאחד האדם נגלה עליהם ויאמר אליהם איש אנכי ולא אל וחפץ היה מאוד כי ישמעו כל ישראל כאיש אחד את כל דברי התורה הזאת בהר מתוך האש ויאלפו כולם דעת את ה' למען היה כל העדה כולם קדושים, כאמור תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב כי הכל שוין בה וחלק כחלק יאכלו, לבל יהיה איש אחד נשא מאחיו והיה כעס ככהן וגם ה' צוה אותם על ידו ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש הלא הוא אמר מי יתן כל עם ה' נביאים, אולם אבותינו במדבר לא השכילו כי גוי אובד עצות היו וימרו במועצות ודעת יען עובדי ע"ז היו כאשר כראה כי דגי הרקק יתענגו באגמי רפש וטיט וימאסו בנהרות נחלי איתן ולכן הקדימו נעשה לנשמע כאשר ביארנו למעלה יען טחו עיניהם מראות כי רמות לאויל חכמות וזה אשר אמרו "עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו" כי רצו ליתן להם ראש אשר יהיה להם לאלהים ככל הגוים אשר סביבותיהם, אשר ילך לפניהם והמה אחריו בלי דעת ותבונה רק כסומא בארובה "כי זה משה האיש אשר ינהג אותנו ואמר כי הוא איש כאחד האנשים "לא ידענו מה היה לו" למה יתהלך אתנו כאחד העם ולא ירצה להתנשא עלינו להיות לנו לאלהים, והבן, ובדרוש האריך רבנו כי' בזה, סדר ויקהל

ויקהל משה וכו' אלה הדברים אשר צוה ה' לעשות אותם ששת ימים תעשה מלאכה ויש לשאול מה זה אשר צוה ה' לעשות הלא צוה שלא לעשות מלאכה בשבת, והנה חמז"ל הרגישו בזה ואמרו כי צוה על מלאכת המשכן לעשות בששת ימי המעשה אבל לא בשבת, אולם עוד לא נדע מה אשר אמר תעשה ואולי רצונו בזה להורות כי אף מלאכת המשכן אשר לא נעשית בכח עושי המלאכה רק ידיהם ימושין בהם והן נעשין מאליהן כאשר אמר וימלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובכל מלאכה וכו' (ועיין במדרש פקודי וז"ל המקדש שבנה שלמה הוא נבנה מעצמו שנ' והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה ומקבות וגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בהבנותו מעצמו היה נבנה לפיכך במעשה נסים נבנה עכ"ל ומסתמא גם המשכן נבנה במעשה נסים) ואמר אף את אלה לא תעשה בשבת, ובפשיטות כראה לרבנו ני' לומר כי הנה האיש אשר שם ה' מבטחו ואמונתו חזקה עד כי גם בכל ששת ימי המעשה לא היה עושה במלאכה לולא כי התורה צותה לו ואספת דגנך הנהג בהם מנהג ד"א וברכתיך בכל אשר תעשה, לאיש הזה אם יבא שבת בא מנוחה ואז יתענג על ה' בלב טוב ורוח נדיבה כי עזה תקותו בה', כי לא יחסר לו מאומה בשבתו ממלאכה, לא כן האיש אשר אמונתו רפתה בה' ואומר בנפשו כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה אף אם ישבות שבתו ולא יעשה במלאכה