שביבי אש לד

שהצדקה מכפרת עון אבל דוקא אם המטבע שנותן הוא מזוקקת שבעתיים מכל נדנוד איסור שלא יעשה עושר שלא במשפט התורה כגון גזל, ריבית, ואונאה, חילול שבתות ומועדות, מלאכת אדמה בשמיטה ויובל, בחרישת שור וחמור יחדיו, בזריעת כלים. וכדומה ואם כספו מנוקה מכל הני סיגים אז יעלה לרצון לפניו ית' להסר עוונותיו הקודמים, אבל אם בקנין הונו לא נשמר מכל אלה ומעותיו מלוכלכים בכל מיני עבירות אם גם עושה בהם צדקה וחסד ויקבל שכר צדקותיו אבל לא ינוכה לו מעונש המגיע לו אל אשמותיו ואולי זהו כוונת הקרא דרך רמז צדק צדק תרדוף ר"ל במטבע של צדק שקנית על פי חוקי התורה צדקה תרדוף

, וזה שהראה לו הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד ואמר לו זה יתנו כזה יתנו ר"ל מחה"ש שאמרתי לכפר צריך להיות מזוקקת ויוצאת צרופה באש התורה ואם כזה יתנו אז מכפרת, ודו"ק

ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו: רש"י, ככלתו כתיב חסר שנמסרה לו תורה במתנה ככלה לחתן שלא היה יכול ללמוד כולה בזמן מועט כזה עכ"ל ובתלמוד (נדרים ל"ח ע"ב) אמרו בתחילה היה משה לומד תורה ומשכחה עד שנתנה לו במתנה שנאמר ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו, והנה דברי חכמים אלה וחדותם דבר גדול דבר בהם רבנו ני' גילה סודם כי הנה אלה התורות אשר נתן אלהים לנו שתים המה תורה שבכתב היא התורה אשר נתן ה' אל משה כתובה באצבע אלהים באר היטב ותורה שבע"פ אשר היתה מפי ה' אל משה והנה תורה שבע"פ אין קץ לרב ההלכות אשר תכיל בקרבה כי ארוכה מארץ מדתה ורחבה היא מני ים ואין ביכולת איש לבא על תכונתם ואף אם יעלה לעב שיאו וראשו לשמים יגיע תקצר שכלו להשיג כלם ולהוציא במספר צבאם, ומעתה דברי חז"ל יוצאים חצץ כולם שבעתיים מזוקקים כי בראשונה חפץ ה' להורות את משה את כל התורה כלה דיניה וחוקותיה יחד כולם אחד מהם לא נעדר ולסגור בעדה לבל יהיה בידו וביד חכמי דור ודור לחדש בה דבר זולתי את אשר קבל בסיני, אולם אף אביר הרועים הזה אדון הנביאים לא היה יכול לעמוד באלו כי רבו מאוד ונלאה לשאתם על לוח לבו להיותם לזכרון לפניו תמיד והיה לומדה ושכחה עד שנתנה לו במתנה כי מסרה לו עם כללותיה הן המה שלוש עשרה מדות אשר התורה נדרשת בהן עם הלכות מועטות שנמסרו לו מסיני ועל פיהם יוכל לדרוש את התורה ולהטותה לכל אשר יחפוץ ברצותו מקרב וברצונו מרחק כאשר צוח ר' יהשוע עת אשר נצב לריב עם ר' אליעזר מנגדו אין משגיחין בבת קול כי לא בשמים היא רק לנו היא לעשות עמה כאדם שעושה בשלו ולכן אז כאשר נתנה לו במתנה היה לאל ידו לקבלה בשלוש עשרה מדותיה, והבן כי אלו הם דברי אלהים חיים

עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו: עיין בפרשת יתרו את אשר כתבנו בשם רבנו ני' והנה מקום אתנו פה לבאר יותר, כי הנה בדורות קדם הולכי חושך ולא אור כן היה משפט עם ועם לעבוד את מלכיהם ושריהם בתור אלהים ובראותם כי הם לימודי דעת וחכמים יודעי עתים חשבו כי אינם כאחד העם ועכ"פ נתעלו להיות כאלהים וכאשר עלה חירם מלך