עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשביבי אש

שביבי אש לג

Shevivei Eish 33 · שביבי אש · free full Hebrew text

Open in the reader →

בין צדיק לרשע ורבות פעמים יפזר כספו לאיש אשר לא יתכן לעשות אתו צדקה, ולא ייטב בעיני ה' והנה האיש אשר לבו לב בשר ואין מעצור לרוחו מליתן לכל הפושט יד, זאת העצה היעוצה לו כיעוצה לו כי יתן את מעשרותיו ואת כסף הקדשים אשר לו אל יד הסוכן גבאי צדקה אשר יעשה עמהם צדקת ה' ויחלקים לאביוני אדם תמימי, דרך ההולכים בתורת ה' וזהו שאמר ויקחו לי לשמי כי יתנו כסף הצדקה לשם ה' אבל מאת כל איש אשר ידבנו לבו לתת תרומת כספו לכל אשר יצא אליו נפשו מזה תקחו את תרומתי מידו ואתם תחלקו אותה על נכון. סדר תצוה

ואתה תצוה ויקחו אליך שמן זית זך: רש"י זך בלי שמרים כמו ששנינו במנחות מגרגרו בראש הזית וכו' ועיין בש"ח אשר פי' כי רש"י רצה לבאר איך מצינו שמן אשר שמרים אין בו ואומר רבנו ני' כי לא דק יען לפי דבריו לא תי' מאומה, ועוד מי כתיב בקרא בלי שמרים, הלא זך כתיב ושמן זך נמצא הרבה, אבל אומר רבנו כי' בפשיטות כי תיבת זך סובב על זית ולא על שמן וכן מורה הנגינה כי שמן מופסק מזית זך וגם ממה שכתב אחרי כן כתית מוכח כן כי זה ודאי קאי על הזית ולא על השמן והיה לו להקדים כתית לזך עיין בא"ע ולכן פירש"י כמו ששנינו במנחות דקאי על הזית כי יש זית זך המגרגרו בראש האילן

להעלות נר תמיד: רשי' מדליק עד שתהא שלהבת עולה מאליה ופי' בש"ח לאפוקי שלא יניחנו וילך לו כל עוד שאין השלהבת עולה עכ"ל והנה גם פה במח"כ לא דק והרואה בתלמוד (שבת ד' כ' ע"א) יראה כי מקרא זה להקל בא כי אין צריך להצית האור ברובו אלא עד שתהא שלהבת עולה מאליה עיין שם ברש"י ותוס', ודרש כן יען כתיב להעלות ולא כתב לעלות ושם בד' כ"א ע"א דורש ג"כ דרשה זו ולומד ממנה חומרא כי פתילות ושמנים שאין מדליקין בהן בשבת אין מדליקין בהן במקדש יען צריכין תיקון והטיה גם אחר הדלקתן ודורש כן כי כתוב להעלות עד שתהא שלהבת עולה מאליה ר"ל כי אחרי הדלקתו לא יצטרך שום תיקון רק ידליק מאליו כל הלילה, אבל זאת שלא יניחנו וילך לו לזה לא צריך קרא וגם אינו במשמע של להעלות, ואדרבה מדכתיב בלשון הפעיל להעלות הי' יכול ללמוד כי יניחנו וילך לו, ודו"ק. סדר כי תשא

כי תשא, במדרש בשעה שאמר הקב"ה למשה פ' כי תשא נתקשה היה לו למשה הראה לו הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כסא הכבוד ואמר לו זה יתנו כזה יתנו

, ופי' לנו רבינו ני' בשם אביו הגאון זצ"ל כוונת המדרש, דהנה היטב נתקשה למשה דאיך ימצא איש כופר לנפשו בנתינת צדקה כי זה טענת כל עוברי על הפקודים שאומרים חטאך בצדקה פרוק כי זה כל האדם ומה ד' שואל מעמך כי אם עשות חסד והכא מסייע להו קרא שנ' כל העובר על הפקודים פקודי דאוריית' כאשר מפרש הזה"ק יתן מחצית השקל וסר עוונו וחטאתו תכופר, וזה שנתקשה לו למשה

, אבל התירוץ הוא כי כן אמת