שביבי אש לב

אמת הוא כמובן ונראה לרבנו כי' כי הנה אמרו בתלמוד (פסחים קי"ג ע"ב) ג' הקב"ה שונאן, ואחד מהם הוא הרואה דבר ערוה בחבירו ומעיד בו יחידי, כי הא דטובי' חטא ואתה זיגוד לחודיה ואסהיד ביה קמיה דר"פ, נגדיה ר"פ וכו', ויש לשאול כי הנה אם נגדיה ר"פ כמשפט עשה כי אם נידון דינו נפשות ע"פ ע"א לא שבקת חי' לכל ברי' הלא חכמה תקרא לא יקום עד אחד באיש לכל עון ולכל חטאת, אולם מדוע זה ישנא אותו ה' יודע ועד כי לא שקר ענה באחיו? וי"ל עפ"י מה שאמרו, ת"ח שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום, שמא עשה תשובה, שמא עשה ס"ד? ל אלא ודאי עשה תשובה והנה מה שמקשה שמא ס"ד הוא יען כי אם נאמר רק אולי עשה תשובה א"כ למה לא יהרהר אחריו הלא הרהר הוא כי מסתפק בדבר, ולכן מתרץ ודאי עשה תשובה, ולפי"ז באדם שאינו ת"ח ספק יש אם עשה תשובה ומותר להרהר אחריו בלב רק שלא יאמר לאחרים דשמא עשה תשובה, ולכן כל דבר שלא נמסר לבי"ד הרואה אותו אעפ"י שהוא יודע בבירור וכמאה עדים דמי מ"מ אסור לומר לאחרים ולכן גם הקב"ה שנא אותו יען אולי כבר עשה תשובה ונתקן החטא וא"כ שקר ענה באחיו יען כעת צדיק הוא, והנה על ונקי וצדיק אל תהרוג פי' רש"י נקי אפי' אינו צדיק וצדיק אפי' אינו נקי וא"כ זה הוא נותן טעם למה שאמר מדבר שקר תרחק כי אם הוא צדיק בבי"ד אפי' ידעת שאינו נקי על תרשיעו כי שמא עשה תשובה ושפיר קראו שקר לפי מה שהוא עתה, ודו"ק. סדר תרומה

ויקחו לי תרומה: במדרש בשעה שאמרו ישראל נעשה ונשמע מיד אמר להם הקב"ה ויקחו לי תרומה, ונראה לרבנו ני' עפי' מה שאמרו במדרש כי תשא ר"מ אומר כשאמרו ישראל נעשה ונשמע מיד הרהרו ע"ז בלבם וכבר פי' רבנו ני' במ"א בארוכה כי ר"מ לשיטתו אזיל באשר הוא אומר תפס לשון ראשון וכאשר הוציאו מפיהם נעשה טרם אמרו ונשמע הראו בזה כי חפיצים המה במעשה לעשות טרם ישמעו וילמדו כי מאסו בלימוד, והנה מעשה העגל היה כי מיאנו בלימוד עד אשר יבינו גם המה את המעשה אשר יעשון, ואמרו עשה לנו אלהים אשר ילכו לפנינו ואנחנו נלך ונמשך אחריו כבהמה בבקעה מבלי להבין ולהשכיל כאשר האריך בזה רבנו ני' במ"א ועכ"פ נקוט מיהא פלגא בידך כי באמרם נעשה קודם לנשמע הראו לדעת אפס קצה מעשה העגל ומשפטו, והנה אם לא היו חוטאים בעגל לא היו צריכין למעשה המשכן וקרבנותיו כאשר כתבנו למעלה ועל זה כוננו דברי המדרש בשעה שאמרו נעשה ונשמע מיד אמר להם ויקחו לי תרומה, ודו"ק כי כל חפיצים לא ישוו בו. ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי ויש לשאול מדוע שנה פעמים ויקחו לי תרומה וגם תקחו את תרומתי ל ואומר רבנו ני' בזה דבר נפלא, כי הנה על ויקחו לי פי' רש"י לשמי ופרשו המבארים כי הורה לנו בזה כי כל צדקה וחסד אשר יעשה האדם יעשה אותם לשם ה' לבדו באשר הוא צוהו על ככה ולא בעבור כי ידבנו לבו ותשאהו נפשו הטובה אל הטוב ואל מעשה הצדקה יען האיש טוב לבב פותח את ידו לכל שואל ומבקש ולא יבדיל