שביבי אש לא

היה עומד ומשמש אז לא נוכל לומר כי לפני האלהים הוא לפני משה וכל הנהנה וכו' ואם נאמר כי לפני האלהים היא לפני משה לא קשה משה היכן היה כי לפני אלהים היינו לפני משה ולכן מן התימה מדוע לא כתב רש"י על ויבא אהרן בשם ד"א כל הנהנה וכו', וצ"ע

ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך. רש"י כשתבא שבת יהיה בעיניך כאלו כל מלאכתך עשוי' שלא תהרהר אחר מלאכה, ובמכילתא מוסיף ואומר ד"א שבות ממחשבת עבודה, והנה שני פירושים האלה רוצים לתרץ איזה מצוה יש בעבודת ששת ימים עד שצוה ועשית כל מלאכתך, ולכן מפרש כי הציווי סובב על שבת לומר כי אם יבא שבת יהיה בעיניך כל מלאכתך כעשויה אף כי עוד לא עשאה, אבל עדיין צריכין אנו לפרש ראשית הקרא ששת ימים תעבוד, ולכן מביא ד"א ומפרש שבות ממחשבת עבודה כי מזהיר הוא אותנו לעשות מלאכתנו בפועל ממש ולכלותם בששת הימים כדי שלא נצטרך לחשוב בשבת מחשבת עבודה, ושתי דרשות אלה עולות בקנה אחד והכי קאמר! "ששת ימים תעבוד" בכל אומץ ידך לגמור את מלאכתך כלה ואם יקרה פעם כי לא תוכל לכלותה אזי "ועשית כל מלאכתך" יהיו בעיניך כאלו עשיתם ודו"ק. סדר משפטים

כי תקנה עבד עברי: רש"י עבד שהוא עברי או אינו אלא עבדו של עברי שהוא כנעני וכו' ת"ל כי ימכר לך אחיך העברי לא אמרתי אלא באחיך, ויש לראות א"כ למה קראו פה עבד ושם קראו אחיך? ונראה לרבינו ני' כי הנה יש לשאול עוד מדוע זה יאמר פה כי תקנה ותולה קנינו בקונה ולהלן הוא אומר כי ימכר ותולה הקנין במוכר, אבל יש לומר כי הנה פה מדבר הכתוב ממי שאין לו לשלם ונמכר בגנבתו בבי"ד וא"כ כאשר נחרץ משפטו להמכר מאז עבד יקרא ורואין אנו אותו כאלו הוא מכור מכבר ואין חסר כלום רק שיבא הקונה ולכן תולה הקנין על הקונה ואומר כי תקנה אבל תמן מיירי במוכר א"ע מפני דחקו ואז כל עוד שלא נמכר ב"ח הוא ונקרא אחיך וגם תולה הקנין בו ואומר כי ימכר מדעתו, ודו"ק

כי יפתח איש בור או כי יכרה איש בור: רש"י אם על הפתיחה חייב על הכריה לכש"כ אלא להביא כורה אחר כורה שהוא חייב, ופי' הגר"א ז"ל כי לכן כתוב בור בתרה חסר ויו להורות כי היה הבור חסר ובא זה והשלימו ועל דברי קודש אלו הוסיף רבינו כי' נופך ואומר כי היה לו לומר כי יכרה איש קרקע ולא בור הלא עד אחרי החפירה לא נעשה בור ואיך אומר כי יכרה בור אלא דמיירי בכורה אחר כורה כי היה בור מקודם ובא זה והשלימו ואם היה כתוב בור מלא ויו היינו אומרים כי אף אם היה כבר עשרה טפחים והוסיף עליה חייב כי נסתלקו מעשי הראשון ובאמת זה אינו כמבואר בתלמוד לכן כתיב בור חסר ויו להורות כי רק אם היה חסר עשרה ובא אחר והשלימו חייב, ודו"ק

מדבר שקר תרחק ונקי וצדיק אל תהרוג במכילתא הרי זה אזהרה למדבר לשון הרע, ונראה כי המכילתא לא רצתה לפרש שקר כמשמעו שלא יעות משפט יען כבר כתוב במקרא הקדום לא תטה משפט, אולם יפלא איככה נוכל לפרש כי דבר שקר הוא לשון הרע הלא לה"ר