שביבי אש ל

מי צוח ווי ולרבנו נראה כי התורה נתנה קולה וצווחה ווי יען לא רצו ב"י לצאת ממצרים וחפצם היה להשאר בעמק עכור הלזה, עד כי גרש אותם פרעה וישלחם ביד חזקה, הלא לכן "לא נחם אלהים" וכו': כי קרוב הוא ופן ינחם העם ושבו מצרימה, ודו"ק

שם שם לו חוק ומשפט וכו' ויאמר אם שמוע תשמע לקול ד"א והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חוקיו, ופי' רש"י, שם שם לו חוק ומשפט במרה נתן להם מקצת פרשיות שיתעסקו בהם שבת, פרה אדומה, ודינים ואמר רבנו ני' בטעמא כפילא כי לכן בחר באלו השלשה יען כן חפץ ה' להורות במרה מכל שלשה מיני מצות הכתובים בתורה מצוה אחת לדוגמא הלא המה השכליים, מצות השמע והחוקים כמו גר הבא להתגייר מודעים אותו מקצת מצות קלות וחמורות שידין מן הפרט על הכלל מצות השכלים המה אשר אנו יודעים אותם מדעתינו וגם לולא נצטוינו עליהם היינו מחזיקים בהם ולעומת זה נתן לפניהם דינים אשר המה שכלים, מצות השמע הנם אותם אשר לא היינו יודעים מדעתינו אבל אחרי אשר שמענו אותם נמצא בהם טעם לשבח ונבינה אותם ולזה צוה אותם לעשות את השבת וטעמה ונימוקה עמה כי אות היא לעולם, וחוקים הנה הנם אלו אשר קצר שכלנו מהשיג אותם אף אחרי אשר שמענום ולזה נתן להם חקת פרה אדומה אשר נפלאו מאתנו דרכיה, וזהו אשר אמר "אם שמוע תשמע לקול ד"א זה הכלל על כל התורה משפטיה חקותיה ועדותיה ומפרש בפרוטרט והישר בעיניו תעשה" אלו מצות השכלים אשר אותם יכלו לדעת כי המה ישרים בעינו ה' אף אם עוד לא ס צוה אותם על ככה, "והאזנת למעותיו" המה מצות השמע אשר נאזין ונבין אותם אחרי אשר נשמעם "ושמרת כל חוקיו" הנם אלא המצות אשר נעלם מאתנו טעמם והליכותיהם רחקו ממנו, ודפח"ח. סדר יתרו

ויאמר אל משה אני חותנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה: רש"י, אם אין אתה יוצא בגיני צא בגין אשתך ואם לא בגין אשתך צא בגין שני בניה, עיין בש"ח ופירושו לא נהיר ונראה לרבנו ני' לומר בפשיטות כי אצל הצדיקים בניהם חביבין עליהם יותר מנשיהם וכאשר הקדים יעקב את ילדיו לנשיו ומה גם כי אשתו אהובה יותר מחמיו אצל כל אדם, ומדוע זה העמיד יתרו את עצמו ראשונה ועיקר ואשת משה טפלה לו ובניו טפלים לאשתו והיה לו להודיעו לאמר בניך ואשתך ואני חותנך באים אליך לכן מפרש רש"י כי מה ששלח אליו לא היה כדי לבשרו בשורה טובה כי באים הם כי אלו כן היה, לא היה מקדים את עצמו לאשת משה לחשבה עם בניה אחרונים אלא חפץ יתרו שיצא משה לקראתם לכן צוה אותו צא בגיני ואם לא, צא בגין אשתך שהיא חשובה לך ממנו, ואם לא צא בגין בניה שהם חביבים מכולם, וד"ל

ויבא אהרן וכו' לאכל לחם וכו' לפני אלהים רש"י ומשה היכן הלך וכו' אלא שהיה עומד ומשמש לפניהם ועל לפני אלהים מפרש מכאן שהנהנה מסעודה שת"ח מסובים בה כאלו נהנה מזיו השכינה: והנה שתי דרשות אלו חולקת זו על זו וכשזו קמה זו נופלת ואם נאמר כי משה