שביבי אש יט

עד כה ובטלתי כיבוד או"א ואף אל זה תשוב אשמתי בראשי לעת מצוא ע"י "ויהי לו שור" הוא מעשה יוסף אשר נקרא שור, "וחמור" זה שכם בן חמור שענה את דינה ולכן עתה ה' לי לא אירא ממך, ודו"ק

ותגשנה השפחות הנה וילדיהן ותשתחווינה ותגש גם לאה וילדיה וישתחוו ואחר נגש יוסף ורחל וישחוו: ופירש רבנו ני' כי לכן כתב אצל השפחות ותשתחוינה לשון נקבה יען שתים היו ונופל עליהן לשון רבים לכן נתן אותם לעיקר והילדים טפלים להם, אבל בלאה אשר עליה לבדה לא יפול לשון רבים רק על ילדים שרבים היו כתיב וישתחוו לשון זכר, אבל ביוסף ורחל שיחידים המה כל אחד לבדו היה ראוי' לכתוב ותשתחוינה כמו אצל השפחות כי האמות המה העיקר, אולם יען יוסף נגש לפני רחל באמרו אמי יפת תואר וכו' כמו שפי' רש"י אשר על כן הקדים אותו לפני אמו כתב וישתחוו לעשות יוסף לעיקר, והיא פשוט, ודו"ק

ויבא יעקב שלם עיר שכם וכו' ויחן את פני העיר: ואמרו

בגמ'

(שבת ד' ל"ג) מרחצאות תיקן להם, שווקים תיקן להם, מטבע תיקן להם, וכתב בשל"ה הקדוש כי כוונת הגמ' על שלשה השלמות אשר בהן יהיה האדם שלם: שלמות הגוף היא המעשה, שלמות העיון היא הלמוד, ושלמות הממון, והנה יעקב אבינו בא בשלש אלה שלם לעיר שכם ולימד דעת את העם והמעשה אשר יעשון אשר יגיעו בהמה לשלמות אלו, ולרבנו ני' נראה לומר עפ"י מה שכתבו חכמי האמת כי אם הצדיק נהנה מדבר מה אזי יתוקן אותו דבר והגיע לתכלית' הנרצה וגם מי שפעל ותיקן ענינים למלאות תאותו אם אח"כ הצדיק בא ונהנה ממה שפעל ועשה יתוקן האי גברא דלא טרח בחנם כידוע ואסמכוה אקרא יכין רשע וצדיק ילבש ולפי"ז נאמר כי לאנשי שכם היה להם גם מלפנים מרחצאות שווקים ומטבעות אשר עשו המה להם, אבל אחרי בא יעקב שמה ונהנה מכל אלה עשה להם חנינה כי נתקן הכל על ידו, ודו"ק. לסדר וישב

הבוא נבוא אני ואמך להשתחות לך ופי' רש"י הלא אמך כבר מתה והוא לא ידע שהדברים מגיעים לבלהה שגדלתו כאמו, ורבותינו למדו מכאן שאין חלום בלא דברים בטלים ויעקב נתכוון להוציא מלב בניו וכו', ורבים תמהו למה בפי' הראשון אמר כי יעקב לא ידע שהדברים מגיעים לבלהה הלא אפשר כי ידע אלא להוציא מלב בניו אמר כן, וכמו שאמרו לדעת רבותינו ואומר רבנו ני' לישב בטוב טעם ודעת כי זה שאמרו כי להוציא מלב בניו אמר כן, היא מפני שכתב אח"כ ואביו שמר את הדבר מזה נראה כי האמין בדברי החלום, אולם הרואה במדר' אשר ממנו לוקח פי' הראשון אשר הביא רש"י, יראה כי מפרש ואביו שמר את הדבר רוח הקודש אומרת שמור את הדברים שעתידין ליגע' וכתב שם בפירוש מהר"ז כי דורש כן יען כתוב "את הדבר" ולא כתב "את החלום" נראה כי שמר את הדיבור דבר ה' אשר הודיע אותו, וא"כ אין צורך לומר כי להוציא מלב בניו אמר כן יען לכן שמר את הדבר באשר רוה"ק אמר לו אח"כ כי יבאו הדברים ואדרבה הוצרכנו לתקן את החלום שלא יהיה בו דבר בטל יען כי רוה"ק הסכים