שביבי אש יז

כזה גיל יגיל בכפלים עם בנו ובן בנו העתיד להולד יען תפילת בנו, תקובל כי הוא צדיק בן צדיק, אבל ויולד חכם א"כ אביו אינו צדיק ולא חכם הלא בנו עלה מעצמו להיות חכם כמו רבקה, בזה, ישמח "בו", ולא בזרעו (כדדרשינן בגמרא כן בכמה מקומות) כי מי יודע אם יזכה לבני בנים, ודו"ק

ויאמר הקול קול יעקב והידים ידי עשיו וכו' ויברכהו: ונראה לרבנו ני' כי הנה רש"י כתב, הקול קול יעקב שמדבר בלשון בקשה ותחנונים וע"כ צ"ל כן יען קולן הטבעי מסתמא שוה היה, דאל"כ היה לו ליעקב לפחוד כי יכיריהו בטב"ע דקלא, והנה יעקב מקיים היה מצות מורא ביתר שאת ודבר תמיד בלשון תחנונים, אבל מצות כיבד לא קיים כדבעי למהוי כאשר ידענו כי נענש ע"ז, ועשו נהפוך היה כי עבר חוק ודבר בלשון קנטורי' יקום אבי באין מורא אולם מצות כיבוד קיים בכל יכלתו והביא ציד לאביו תמיד וכאשר דרשו בתלמוד יכרסמנה חזיר מיער זה עשו אשר נמשל לחזיר מראה טלפיו כי הוא מפריס פרסה על שם פתוח תפתח את ידך והיה נותן בעין יפה ולכן אוהבו אביו ועתה כאשר הביא יעקב לאביו מטעמים כאשר אהב וטעם בו טעם מצות כיבוד וגם דבר בלשון רכה וד"א א"כ שלם היה בשתיהם בכיבוד ובמורא וראוי לברכה, וזהו שאמר הקול קול יעקב, מדבר במורא כיעקב והידים ידי עשו כי נותן ביד נדיבה כעשו, לכן ויברכהו, ודו"ק

ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאוד וכו' גם ברוך יהיה: עיין רש"י ורמב"ן כי שניהם נדחקו לישב הקרא על כנו איך נתהפך יצחק מן החרדה הגדולה וחמה שפוכה כחומר חותם עד שברכו בלב שלם ויאמר גם ברוך יהיה שנית, קשה לקמן שאמר בא אחיך במרמה שידוע דכל מרמה של איסור ורש"י ז"ל נדחק לפרש במרמה בחכמה, ונראה לרבנו ני' בדרך פשוט לומר כי מקרא זה כללא כייל כל המעשה מה שהיה, כי חרד יצחק חרדה גדולה ובזעם אפו אמר מי אפוא הצד ציד ולבסוף שכח כעסו והסכים לברכו, ואח"כ מפרש הכל דבר דבור על אפניו איך נעשתה הדבר הזה ואומר, "כשמוע עשו ויצעק ויאמר אביו בא אחיך במרמה" כל הדברים האלה דבר בחרי אף, ואמר במרמה שהיא און ולא בערמה שהיא בהיתר, ורצה בזה להפיס דעתו של עשו כי מעשי יעקב לא אהני ליה כלום יען בא במרמה ולא יעשה רמיה צדו, וע"ז השיב עשו ויאמר "הכי קרא שמו יעקב ויעקבנו זה פעמים את "בכורתי" לקח" בדבריו אלה האחרונים זרה מלח על פצעי עצמו כי חמת יצחק שככה ויאמר אכן נודע הדבר כי יעקב הוא הבכור ובדין נטל הברכות וא"כ לך אפוא מה אעשה בני הן גביר שמתיו לך וכו', וכל הדברים האלה המה ביאור דברי המקרא של ויחרד יצחק עד גם ברוך יהיה ואחד מתלמידי רבנו שיחי' הביא לו ראיה ברורה לזה כי לא כתיב "ויהי כשמוע עשו" רק "כשמוע עשו" משמע שהיא חוזר לפרש מה שאמר בתחילה ולא שמספר והולך המעשה וזה נכון מאוד, ודו"ק. לסדר ויצא

והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהי בית אלקים עיין ברש"י ורמב"ן ז"ל שכל אחד פונה לדרכו לפרש האי יהיה בית אלקים ובכל אחד מפירושים אלו יש לסבול דוחק כאשר יראה המעיין