שביבי אש קמב

שכתבו כן בפירוש אבל לא לדעת התוס' אשר לדעתם מחדשים סיבה חדשה כדי לקיים שם איסור או היתר כנ"ל, ובחידושי רבנו נ"י יש בזה אריכות דברים ודו"ק

גמר' דף י' ע"ב מנא הא מלתא דאזלינן בתר חזקה וכו' דכתיב ויצא הכהן מן הבית דלמא אדנפיק בציר שיעור' אלא דאזלינן בתר חזקה, והקשו בתוס' האיך מוכח מהכא דמוקמינן אחזקה דלמא טמא מספק דספט"מ ברה"י טמא ותמה הגאון מוה"ר נטע וואלף ראב"ד דק"ק פ"ב זצ"ל דאיך נעלמו חלילה מעיני התוס' משנה מפורשת נגעים פ"ה משנה א' דאיתא התם כל ספק נגעים טהור, ונראה לרבנו נ"י דלק"מ דהנה דין זה הוא נדרש בת"כ מן הקרא וטמא הכהן אותו, אותו ודאי הוא מטמא ואינו מטמא את הספק ומקרא זה בנגעי אדם כתיב אבל בנגעי בתים לא כתיב אותו, ואנן מנג"ב ילפינן הכא ובמתני' שם רק בנג"א מיירי ושפיר הקשו בתוס' ודו"ק

דף י"א ע"א גמ' מנא הא מלתא דאמרינן זיל בתר רובא וכו', הקשה הגאון בעל ת"ח זצ"ל למה לא יליף רוב בפשיטות ממה שאנו נושאין נשים ולא חיישינן לממזרת, ותמה עליו הראש יוסף ז"ל והא אפי' ספק ממזר התירה תורה דממזר ודאי אמר רחמנא ולא ממזר ספק עיי"ש, והוא לכאורה פליאה נשגבה דאיך נעלמו מהגאון הלזה גמ' ערוכה, ואומר רבנו נ"י דשפיר הקשה והצדק אתו דהא דדרשינן קהל ודאי ולא קהל ספק וכן ממזר ודאי ולא ממזר ספק היינו דוקא אחר שידעינן מעלמא דאזלינן בתר רובא אבל כל זמן דלא ידעינן זאת א"א לדרוש קהל ודאי וממזר ודאי דקהל ודאי ליכא דאין אפוטרופוס לעריות וממזר ודאי נמי ליכא מה"ט ואפי' אשה שהלך בעלה למדינת הים אין ולדה ממזר ודאי דשמא מנכרי הוא ואין הולד ממזר כידוע ודו"ק

שם גמ' רובא דאיתא קמן כגון סנהדרין וט' חניות לא קמבע"ל וכו' והקשה הגאוה"ק מו"ה ר' משה ט"ב ז"ל הא מה דאזלינן בסנהדרין בתר רובא היינו משום דרוב פעמים הדין עם הרוב, וא"כ הוי רובא דליתא קמן ונראה לרבנו נ"י לישב כשנתבונן תחלה למה מסתבר יותר למיזל בתר רובא דא"ק מלמיזל ב"ר דל"ק, והנראה בטעמו של דבר משום דברובא דל"ק מאן יימר לן דכן הוא דרוב הבהמות כשרות הלא לא בדקנו אותם לידע שעתה הרוב כשרות, וע"כ צ"ל דזה ידוע לנו מכח חזקה מראש מקדמי ארץ רובם כשרות היו וחזקה זו טובה מאוד כי מעולם לא איתרע אבל מ"מ אפשר הוא כי בפעם הזאת שינתה הטבע את סדרה ורוב בהמות טריפות, משא"כ ברובא דא"ק אנו רואים בעינים שהרוב הוא כך ולא מחמת ידיעה מקדמת דנא, וזאת הוא הסברה האמיתית לחלק בין רובא דא"ק לרובא דל"ק, ולפי"ז קושיות הגאון הנ"ל אזדא לה דהא דרוב פעמים הדין והאמת עם הרוב לאו מסדר הדורות ידעינן לה שעד כה הי' רוב פעמים הדין עם הרוב שנוכל להסתפק שמא נשתנה הדבר, כי זאת מצד הסברה והשכל ידעינן לה עתה כמו מקדמת דנא וקמן ראינן בראיי' שכלית את הרוב כמו בראיי' גשמית והוי ממש רובא דאיתי' קמן, ודו"ק כי ברור הוא.