שביבי אש קלג

ע"א נאמן בהם וד"ל) והנה כמו שהוא לענין עדות כן הוא לענין מזיק בידים כיון דלא הוי הפסד בגוף החפץ דהא החפץ עצמו לא הפסיד כלום ושוה כדמעיקרא לא מקרי ממון ופטור אם הזיקו דאינו רק גרמא בניזקין ועיין בתוס' לעיל דף מ"א ע"א ד"ה בהיזק שא"נ שכתבו דמשחרר עבדו שעשאו אפותיקו לכן חייב משום דהוא ניכר טפי ממטמא ומדמע ומנסך עיי"ש, וע"כ צ"ל בסברתם דשחרור עבד הוי כהפסד בגופו של דבר כי יצא לגמרי מרשות בעלים ואין ביד הבעלים להשתמש בו עוד אם ירצו ואינו דומה לאיסורים שהטילה התורה איסור אגברא ולכן שפיר הוי היזק ניכר, וזה נכון מאד בסברת התוס'

וכנוגה אור יצאו בזה דברי חזקי' ור"י ומחלוקותם, שבעתים מזוקקים, כי הנה היזק שא"נ אינו במציאות אלא באיסורי תורה כי לנכרי א"א להזיקו היזק שא"נ, וסובר ר"י דגם לישראל רק גרמא מקרי דמשום שהטילה התורה עליו איסור גברא עדיין לא היזיק את החפץ בעצמו כלום אבל חזקי' ס"ל דאיסורי תורה איסורי חפצא המה ומונח ההפסד בחפץ עצמו, ולפי"ז מה שנקטו לשון "ניכר" "ואינו ניכר" לשון מושאל הוא כי אינו תלוי בניכר לעינים או לא רק אם ההפסד הוא בגוף החפץ היזק גמור מקרי אף אם אינו ניכר לעינים ואם לאו גרמא בעלמא מקרי, ולפי"ז יש לתמוה על דברי התוס' ריש ב"ב וב"ק דף ק' ע"ב ד"ה חייב באחריותו שכתבו דאע"ג דהיזק שא"נ לש"ה הא חשיב היזק ניכר שהוא כלאים ורואה הגפנים בשדה אבל מטמא טהרות אעפ"י שרואין השרץ על הטהרות שמא לא הוכשרו אבל אין לומר דה"נ הוי היזק שא"נ וקנסוהו כמו במטמא הכא ליכא למיחש כיון שבעל הכרם נמי מפסיד ועוד אי קנה הוא במזיד דוקא הי' לו לחייב עכ"ל בקיצור עיי"ש ולפי האמור דבריהם תמוהים מאוד שהם ז"ל סוברים שהכל תלוי בראיית העין וזה דוחק גדול וזר מאוד דמנ"ל לר"י לחלק בזה וגם גוף דברי התוס' שם קשין להולמן דמה שחלקו בין מטמא לכלאים דחוק מאוד דמה יענו במטמא יין או פירות לחליחות, ומה שדחו שאין לומר שחייב משום קנס דהא כאן גם בעל הכרם עצמו מפסיד ולא שייך כנס, זה אינו דהא במנסך מוקמינן בחולין דף מ"א דמיירי באית לי' שותפות בגווה ואפ"ה קנסוהו אעפ"י שמפסיד גם יין שלו אלא ע"כ צ"ל דאנו חוששין דמזיק לא יחוש במה שנאסר חלקו וא"כ ה"ה הכא ומה שכ' עוד דא"כ לא שייך לחייבו רק במזיד, ע"ז יפלא יותר דהא שם במזיד מיירי דתני' אומר לו גדור ואם לא גדרה חייב באחריותו הרי מפורש אומר דדוקא אם אמר לו גדור והוא לא גדרה חייב וזה הוי מזיד גמור לכן דברי התוס' אלו מתחלתן ועד סופן צריכין תלמוד

והאי פירושא ארווח לן טובא ונבין היטב סוגי' הש"ס בשמעתין דפריך אחזקי' מהא דתנא גזל מטבע ונפסלה תרומה ונטמאת חמץ ועבר עה"פ אומר לו הש"ל ומסיק בתיובתא והקשו בתוס' ד"ה גזלן הוא דאיך מדמה הש"ס היכא דממילא להיכא דבידים דניהו דאיטמי ממילא אומר לו הש"ל אבל מטמא בידים לא דהא המכחיש בהמת חבירו באבנים ובמלאכה חייב ובהכחשה דממילא או פירות שהרקיבו במקצת אומר לו הש"ל הואיל ועדיין הן בעין ולא קנאם בשינוי ותי' דכיון דהיזק שא"נ שמי' היזק אין לך שינוי גדול מזה וקנאם הגזלן בשינוי והנה כל מבין דבר יבין כמה דחוקין הם דברי התוס' בתירוצם