שביבי אש קו

מנותר קיליף אבל מר"ע שפיר מוכח משום דקאמר הרי הוא אומר תשביתו וכו' הרי דמתשביתו גופא יליף שריפה, אבל במח"כת לא דק בזה דא"כ עדיין הוה מצי התוס' להביא דרבנן דר"י דסברי אף מפרר וזורה לרוח או מטיל לים והם ע"כ מתשביתו ילפו הרי דתשביתו לאו ביטול בלחוד קאמר, אלא ודאי הפי' בתוס' כמש"כ, ודו"ק

בא"ד ועוד דתשביתו אמרינן לקמן מאך חלוק שהוא משש ולמעלה ואחר איסורא לא מהני ביטול, ע"כל הנה רש"י לשיטתי' לקמן דף י"ב ע"ב דתשביתו דהוא שלא בשעת ביעורו היינו בשש קודם זמן איסורא לק"מ דה"ה ביטול דקרא וכן הוא שיטת הרמב"ם ז"ל ריש פ"ב מחו"מ וז"ל מצות עשה מן התורה להשבית החמץ קודם זמן איסור אכילתו וכו'" ולפי האמור מיושבת ג"כ קושי' הראשונה שבתוס' מהא דר"ע דהא דמפרשינן הקרא דתשביתו קודם איסור אכילתו היינו דוקא לאחר שזכינו דהאי ראשון דקרא לישנא דקדומא היא ומפרשינן קודם לזמן איסורא אבל אי ביום הראשון ביו"ט קאמר אז ע"כ לאח"ז איסורו קאמר תשביתהו וכאשר מפרש רש"י ז"ל לקמן אאביי דע"כ שהה בו שעה אחת וא"כ ליכא למימר דתשביתו ביטול קאמר דלא"חז לא מצי מבטל לי' דאינו ברשותו ולכן לק"מ מה"א של ר"ע דסובר דביו"ט קאמר ופלא על המהרש"א דלמטה בתוס' ד"ה וכתיב תי' קושי' התוס' על רש"י כנ"ל וכאן שתק להו ועיין עוד לקמן בסוגי' דהבודק צריך שיבטל והבן

ועיין באחרונים הפ"י, הצל"ח והישועות יעקב ז"ל כולם כתבו פה אחד דהא דכתב רש"י ז"ל דביטול מתשביתו יליף, דוקא לרבנן קאמר דס"ל השבתתו בכל דבר ממילא ביטול נמי בכלל, אבל לר"י דיליף מנותר שהוא דוקא בשריפה לא מצינן למימר דתשביתו כולל נמי ביטול דאז נפרך הקו"ח מנותר דמה לחמץ דמהני ביטול משא"כ בנותר, ולפי"ז מתורצת קושי' התוס' מר"ע דס"ל כר"י ורבנו ני' תמה ע"ז דלפי דבריהם ע"כ לר"י ליכא בלישנא דתשביתו שום שינוי דאם גם לדידי' תשביתו מורה על ביטול מדלא כתיב תבערו איך אתא קו"ח להוציא מקרא המורה נגד הקו"ח ממשמעותו כי זאת לא שמענו ואדרבה צריכין למימר דאתא קרא להוציא מקו"ח וניהו דתשביתו בלאו קו"ח מורה על כל ביעור שיהי' ומ"מ אתא הקו"ח להעמידו על שריפה אין זה הוצאה ממשמעותא דקרא אלא דקרא סתמא כתיב והקו"ח לפרש אתא, אבל אם נאמר דתשביתו שינוי לשון הוה ולא לשון סתם דלשון סתם הי' תבערו כמש"כ רש"י א"כ לא מצי אתא הקו"ח נגד הדרש הנדרש מכח שינוי הכתוב, מה תאמר דלר"י באמת ליכא שינוי בהאי קרא ולרבנן דרשו הא בורכא חדא דהוי להו לרבנן להשיב כזאת לר"י ועוד איך יתלה רש"י ברבנן סברה חדשה אשר ר"י בפי' לית לי' האי סברה אלא ודאי דרש"י לכ"ע קאמר למלתי', ודו"ק

דף ה' ע"ב גמ', אמר רבא ש"מ מדר"ע תלת ש"מ אבחא"ש וכו', והקושי' מהגאון ר' שלמה קוועטש זצ"ל מפורסמת והיא, דילמא לפי הס"ד דתשביתו הוא ביו"ט ממש אז אה"נ דע"כ צריכין אנו לומר אבחא"ש אבל באמת כיון שזכינו לדין כי ביום הראשון דכתיב היינו עיו"ט ומחצות היום מאך חלק, שוב מצינן למימר דס"ל השבתתו בכל דבר כחכמים דר"י דהנה לקמן (ד' כ"ח) יליף ר"י מנותר דחמץ בשריפה והשיבו לו חכמים אשם תלוי וחטאת