שביבי אש קב

האנשים תגיד דברים קשים כגידין כי אם אמנם התורה והמצוה ברצון קבלו עליהם בשמחה רבה ואמרו כולם: נעשה ונשמע, אבל לא אבו להיות ערבים זל"ז ולהיות אשמת הקהל בראש כל אחד מהם לכן צוה לו לדבר אתם קשות בשוט לשון וגערת מושל ומפרש ואומר "ועתה אם שמוע תשמעו בקולי לקבל את התורה, ונוסף לזה ושמרתם את בריתי" הוא הברית אשר כרת אתם להיותם ערבים זל"ז כמה שכתוב לעברך בברית ה"א ובאלתו אז והייתם לי סגולה מכל העמים" ונבחרים לה' מכל האומים אף "כי לי כל הארץ" אף אם יחזיקו כל הגוים באלה המצות אשר צויתי להם בכל זאת יהיו בני ישראל קודש לה' אוצרות סגולתו וחבל נחלתו, יען, המה באו בברית יחד וערבים המה זל"ז ומי כעם ישראל גוי "אחד" בארץ כאיש אחד חברים, ומפרש והולך ואתם תהיו לי ממלכת כהנים כי משפט הכהן הוא להורות לעם את משפטי האלהים ותורותיו ולהדריכם בדרך ישרה ככתוב "יורו משפטיך ליעקב" וכן כל ישראל באשר נעשו ערבים זל"ז כל איש עומד על משמרת רעהו לבל יחטא ויוכיחו איש את עמיתו ולכן עם ישראל כלו ממלכת כהנים יקרא ועי"ז "וגוי קדוש" יהיו כל ישראל יחד תמיד קודש לה' ולא יחטאו לאלהים כי איש את אחיו יעזורו לעשות את התורה והמצוה ולהחזיק במעוזם

, והנה בימי שפוט השופטים היה רעב בארץ לא ללחם ולא למים כי אם רעב לדבר ה' הלך אלימלך אשר שופט היה לפי דברי חמז"ל נתון בראש העם ויפרד הוא וביתו מן העם וישב בדד לבדו לבלתי התערב עמהם ולא הוכיחם וה' הלא השיב את אשמו בראשו וימת הוא ובניו עודנם באבם בארץ נכריה אולם רות המואביה הבינה את אשמת חמיה ובניו וחטאתם כי כבדה מאוד בעזבם את עמם בעת צר להם ומנגד נגעו עמדו; בקשה לתקן את המעוות הזה כי השליכה את שקוצי הפסילים ותבא לחסות תחת כנפי ה' אלהי ישראל, ותקטן עוד זאת בעיניה ותשב עם חמותה בית לחם לראות בטובת עמה ולהיות עמו בצרה וחלק כחלק תאכל בשלותם ומחיתם בשאת ובשבר, ולכן אמרה: "עמך עמי ואלהיך אלהי" רצונה כי לא לבד כי דבקה באלהים לעבדו וליראה אותו רק גם "עמך עמי" בימי אורם ושלומם ובימי ענים ומגינת לבם, ולכן אמר לה בועז: "ישלם ה' פעלך" על אשר דבקת בו, אכן לא די בזה, אבל גם תהי' משכורתך שלימה מעם ה' אלהי ישראל אשר באת לחסות" ר"ל כי בואה ושבתה עם ישראל זה מורה כי נכספה וגם כלתה נפשה גם אל העם לדרוש שלומו וטובתו וכן הלא לא צוה ה' על הנשים לעשות כה ונשים אינן בכלל ערבות לכן תהי משכורתך שלימה ואומר מאלהי "ישראל" יען אלהי עולם ה' בשם "אלהי ישראל" יכונה לעולמי עולמים אף בעת כי לי כל הארץ' וכל העמים יעבדוהו, יען המה ב"י ערבים זל"ז ואגודה אחת לכולם, פונים אל תכלית אחד לאהבה את ה' וליראה אותו.. והן הן דברי ר' חסא במדרש: אשר באת כתיב' כי לא לבד באשר נתגיירה רק באשר באה אל תוך העם לחיות עמהם כאחד בעבור זה תהי משכורתה שלימה.