שביבי אש קא

מה ירמוז בכפל ממלכת כהנים, וגוי קדוש

", אמנם הלא ידענו כי אחת דבר אלהים ושתים זו שמענו, כי צוה לנו לשמור ולעשות את התורה והמצוה איש ואיש לפי אשר תשיג ידו, וגם המכשלה אשר איש אחד יכשל ויחטא נתן על צוארינו כי כל גבר ערב בעד רעהו ואם איש אחד יחטא על כל העדה יקצוף ומידם ידרוש את חטאתו יען לא הוכיחוהו להשיבו מדרכו ומי אשר היה לאל ידו לבא לעזרת ה' לאמץ ברכים כושלות לתורה ולתעודה ולא עשה ככה גדול עונו מנשוא כאשר הביא הרמב"ן בשם תלמוד הירושלמי על "ארור אשר לא יקום את דברי התורה הזאת" ועל זה כרת ה' עמנו ברית בהר חורב ככתוב לעברך בברית ה"א ובאלתו. ולכן מיאנו ממלכות ועממים לקבל עליהם את התורה יען לא רצו להיות ערבים זה לזה. וזהו דעת הספרי על "ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכו' וכו' תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב' כי ה' התהלך סביב על כל העמים לתת להם את התורה והם לא חפצו בה ומענה בפיהם זה בכה וזה בכה, בני עשיו אמרו כי רוצחים המה ואורבים לדם ובתורה כתוב לא תרצח, בני עמון ומואב טענו כי כולם מנאפים המה, וחכמה תקרא לא תנאף, וכן בני ישמעאל השיבו כי גנבים ושודדי לילה המה והתורה תתן קולה לא תגנוב, וכה המליטו את נפשם מלקבל את התורה, ויפלא מאוד הלא אלה השלשה אזהרות המה מן ז' מצות ב"נ אשר מצווים ועומדים הם עליהם ואיך פנו עורף להם? ל אולם הוא הדבר אשר דברנו כי את התורה היו מקבלים רק לא רצו להיות ערבים זה לזה יען בני עמם היו פרועים מאוד לשמצה גנבים ומנאפים ושופכי רם אדם חנם, ואיך יהיה האחד ערב בעד רעהו

, וזהו שאמר שם וכל קדושיו בידך": ומפ' בספרי, אלו פרנסי ישראל שעומדים על ישראל ונותנים את נפשם עליהם כי אם יחטא העם לה' בנפשם הוא. ולכן מסיים שם תורה צוה לנו משה מורשה קהלת יעקב' כי בני ישראל קיבלו עליהם את התורה להיותה ירושה לכל הקהלה בכלל ולהיותם ערבים זל"ז, ובכן נוכל לומר כי רק בעבור כן הציב ה' את ישראל תחת ההר וכפהו עליהם כגיגית עד אשר קבלו גם זאת עליהם להיותם ערבים ז"לז אבל לקבל על נפשם את התורה זאת רצו בלב ונפש כאשר אמרו מקודם נעשה ונשמע, (ובזה מיושבת על נכון קושי' התוס' שבת ד' פ"ח ע"א ד"ה שכפה עליהם, שהקשו הלא נעשה ונשמע אמרו כאחד,) ואעפ"י שאין ראייה לדבר זכר לדבר בתלמוד מגילה אשר דרשו שם "קימו וקבלו", "קימו עתה מה שקבלו כבר," כי הנה "וקבל" כתוב בלא "ויו" וקורין "וקבלו" לרמז בזה כי בעת מתן תורה ג"כ "קבל" כל איש עליו ועל נפשו את התורה מרצונו, אבל עתה "קימו וקבלו" עליהם יחד כולם בכלל את אשר קבל היחיד בפרט

וזאת ידענו כי הנשים אינם בכלל הערבות רק האנשים [ופלפול ערוך הוא אם הגברים ערבים בעד הנשים] וכן פסקינן להלכה, ובזה מבוארים היטב אלה המקראות: "כה תאמר לבית יעקב" ודרשו אלו הנשים אשר עליהם לא נתן את עול הערבות לכן די להם באמירה רכה כי יקבלו את התורה בנפש חפיצה ואין צריך לדבר אליהם בלשון חדה כמדקרות חרב, אבל תגיד לבני ישראל אלו