שביבי אש י

בן שלש שנים הכיר את בראו, הוא הגבר אשר חזה את ה' במחזה וידע ידיעה ברורה כי יש אלהים שופטים בארץ ולא ירא פן יכשל גם הוא בדעותיהם הנפסדות לכן יצא לריב את ריב ה' ביד רמה ונפש עשה בחרן ובכל מדרך כף רגלו קרא בשם ה' אל עולם

ולזה כיונו שני דורשים האלה, האחד הו אומר לשבח כי בדורותיו היה צדיק ואילו היה בדור צדיקים המאמינים בד' היה צדיק יותר והיה לוחם מלחמות ה' נגד הרשעים ביד חזקה ואין פחד לנגד עיניו פן ילכד גם הוא ברשתותם הלא צדיקי הדור וכל קדושיו עמו, אולם השני דורש הוא לגנאי, באמרו כדברך כן היא כי בדור צדיקים היה צדיק יותר, אבל בדורו של אברהם אשר כלו סג יחדיו נאלחו אין עושה טוב גם אחד, במה נחשב הוא נח נגד אברהם אשר יצא למלחמה לקראת הרשעים ונפשו בכפו להשיבם מרשעתם ולהורות להם המעשה אשר יעשון. ודוק

את האלהים התהלך נח: רש"י

, ובאברהם הוא אומר אשר התהלכתי לפניו, נח היה צריך סעד לתמכו, אבל אברהם היה מתחזק והולך בצדקו מאליו: ונראה לרבנו ע"פ המדרש אשר אמריו יאמר כי בדורות האלה, החטאים בנפשותם, מאדם עד אברהם היתה שכינת ה' הולכת ומתרחקת עד קצה האחרון הוא הרקיע השביעי מפני חמת המציקים אשר מלאו את הארץ חמס ועלתה לגור במדורה העליון כי רבה רעת האדם על פני האדמה, ומאברהם עד משה היתה הולכת וקרבה אל בני האדם וירדה לגור בארץ עד אשר ירד אלהים על הר סיני

ולפי"ז נאמר כי זאת השמיענו הכתוב "את האלהים התהלך נח" ר"ל כמו שהשכינה היתה מתרחקת מן הארץ ועלתה מעלה מעלה, כן התרחק גם כח מבני דורו וישב בדד כי ירא להתערב עמהם שלא ילמד ממעשיהם, אבל באברהם הוא אומר: "אשר התהלכתי לפניו" כי היה מתפאר לאמר אני הלכתי לפני ה' להתערב עם בני אדם מורדי אור להוכיחם ולנהלם על מבועי האמונה עד שבאה גם השכינה אחרי לשכון בארץ. ודו"ק כי יקר הוא מפנינים

כי אותך ראיתי צדיק לפני בדור הזה: במדרש ילקוט מזכירין מקצת שבחו של אדם בפניו וכולו שלא בפניו פי' דלעיל כתיב צדיק תמים וכאן רק צדיק ופירוש לנו רבנו בשם אביו הגאון זצ"ל הכוונה כי האדם משותף מחלק אלהי ממעל וחלק אביו ואמו מתחת ולעומת חלקו ממעל לעולם לא יכונה בשם תמים כי הן השמים לא זכו בעיניו ואם נדון האדם כפי דמיונו של מעלה לעולם תמצה בו חסרון השלמות אבל אם נדינהו לעומת חומרו ותולדתו מצי להקרא תמים במעשיו וזה שאמר המדרש "מזכירן מקצת שבחו של אדם בפניו" דלעומתו ית' אינו רק מקצת ממה שהי' ראוי' להיות "וכולו שלא בפניו" ר"ל דלעיל דכתיב אלה תולדות נח נח איש צדיק תמים הי' בדורותיו" זה היה לעומת תולדתו ודורותיו לגבי תולדותיו היה תמים במעשיו. ודו"ק. לסדר לך

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך וכו', הסדר הפוך, ונראה לרבנו ני' כי על זה כונן המדרש את דבריו, זשה"כ שמעו בת וראי ושכחי עמך ובית אביך: כי נקל לו לאדם לשכוח את ארצו ותהלוכות מדינתו טרם ישכח את בית אביו, וזהו שאמר! לך לך כי יעזוב וישכח כסדר השכחה מקודם ארצך, ואח"כ מולדתך, וכו'