שבט סופר חלק ב שס

מר' ינאי ור"י ובדברי הירושלמי פירש בח"ס באופן דאין הוכחה דצריך גט קודם חליצה די"ל דר' יוסי בריבי סבר דאין אדם מקנה דבר שלא בא לעולם אפילו מה שבידו כמו שפירש רש"י על הא דאמר אי לאו דדלאי לך חספא ולפ"ז לאחר שימות בעלך הוי מיתה דאיירי בגוסס רבותא טפי משא"כ היכי דבאמת בידו י"ל דסבר במיתה מהני משא"כ בלאחר שיחלוץ דהוי עכ"פ מחוסר מעשה יותר ממיתה יע"ש וכעין זה פירש הנוב"י דברי הירושלמי בתנינא סי' נ"ד במה שהשיב על דברי הרב ה"ג מו"ה יוסף חיים ז"ל באות ד' ד"ה והנה וכו' יע"ש וכיון דמדברי הירושלמי אין הוכחה א"כ אדרבה מדברי הראשונים יש להוכיח דלא צריך גט קודם חליצה וכדברי השב יעקב. ולדינא בנדון שלנו לכתחילה בודאי יש להדר ולעשות כל האפשר לגרש תחילה בפרט בעתים הללו שא"א לכופו לגרשה אפילו ע"י ערכאות א"כ אזדי היתר של השב יעקב אלא משאר הטעמים של הב"מ יש להקל ובפרט בנדון שלנו דיש לחוש לקלקול שיעברו בנתיים על איסורי דאורייתא בודאי הי' מקום להקל לחלוץ קודם כי קשה מאוד להשיג הגט וגם הבעל לא ידעינן אם ירצה לגרשה וקרוב שלא יגרשה אבל מה נעשה הלא רבן של ישראל קדוש זקני בח"ס בסי' ע"ט כתב דלהלכה אומר ולא למעשה דגם בסי' ע"ו שכתובה באחרונה מיקל משום דיש כמה טעמים להקל וא"כ מי יבוא אחר המלך להקל מ"מ נ"ל כיון דהב"מ הביא ראיות ברורות מרא"ש וטור ותה"ד וריב"ש דלא צריכה גט קודם חליצה וכאשר הוא משמעות לשון הרמ"א ג"כ א"כ בנדון שלנו דאינו דומה לנדון של הח"ס דהרבה יש לחוש דהבעל אמר שא"א לו לפרוש מאשתו ובעו"ה אין בידינו כח ב"ד להפרישם בע"כ סמוך לבי ובטוח להקל לחלוץ קודם נתינת הגט לאחר שנעשה הכל להשיג הגט ולא עלתה בידו ולענין להמתין ג' חדשים כבר כתבתי דכה"ג בנדון שלנו יש להקל אם לא ירצו לפרוש זה מזה ובתנאי שיסכים מעלתו ועוד אחד מרבנים הגדולים זקנים ובישישים חכמה וה' יצילנו משגיאות הכ"ד או"נ חותם בברכה מרובה פה פ"ב יום ה' לסדר וישלח תרנ"א לפ"ק. הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל. תשובה ל שלום וכ"ט לתלמידי מידי המופלג מורג חרוץ ובקי מו"ה יהודא גרינוואלד בקהל מעשני במחוז בערעגסאם יע"א קבלתי מכתבו ואודות השאלה שהציע לפני בשם אביו שהי' לו אח עתיר נכסין והי' לאביו טענה ותביעה עם אחיו אשר הי' עשיר גדול כערך מאה אלפים על ד' אלפים זהובים כסף ומפני כמה טעמים לא בא הדבר בב"ד וגם לא הי' רוצה לילך בערכאות שלהם ואחיו שבק חיים לן ומת בלא זרע של קיימא ר"ל ונפלה אשתו לפני אביו היבם ומבקש להתפשר עמה בב"ד ולחלוץ לה אבל היא שמעה שרוצה לישא אשה ולא יכול עד שיתן לה חליצה ע"כ היא מסרבת ולא רוצית לבוא לב"ד רק שיחלוץ לה בחנם ולא ליתן לו מאומה והב"ד דק"ק מאדא התרו אותה כמה פעמים שתבוא לדון אודות הנכסים והעזבון כפי ראות עיני הדיינים ואולי אפשר להעמיד הדת תקנות הקהילות המבואר סי' קס"ה ברמ"א אבל אטמה אזנה משמוע והשיבה בלשון זה לא אעמוד עם אחי בעלי לדין תורה בשום אופן בעולם ולא תתן מאומה מעזבון בעלה כדי שיפטור אותה בחליצה כי אין רצונה להנשא עוד אלא כדי לעשות נחת רוח לבעלה תחלוץ ותתן לו רק הס"ת אשר לקח בעלה לביתו בשעת פטירת אביהם ועוד חפצים השווים חמשים זהובים ונפשו בשאלתו אם מותר לאביו ליקח אשה ועי"ז תהי' מוכרחת אח"כ להתפשר וביקש ממני להסכים להתיר לישא לו אשה קודם שיחלוץ. הנה דבר זה מתורת משה זקני בח"ס אע"ז חלק ראשון סי' א' למדנו ואברר הדבר דהנה במורדת שיכול לישא אשה על אשתו מבואר בסי' ע"ז בהגהות רמ"א דבארוסה דקיל מנשואה במורדת יכול לישא אשה אחרת אף בתוך י"ב חדשים דבמורדת שישב בלא אשה לא תיקן ר"ג והוא ממהרי"ק ואף דבסי' קנ"ט לא מבואר במורדת שלא לחלוץ אם מותר לישא אשה מכל מקום יש ללמוד מק"ו מארוסה דמותר במורדת וכ"ש בזקוקה ליבם דהא זקוקה הוא קיל מארוסה וארוסה מקרי יותר אשתו מזקוקה והח"צ בתשובה קכ"ד הקשה מה"ט דברי הרמ"א אהדדי דבסי' א' כתב ביבמה לא החרים וכן בארוסה וסבר הח"צ בכונת הרמ"א דכתב אם אינו רוצה לכנוס אלא לפטור היינו דלא החרים בארוסה ויכול לישא אשה אף שלא גירש עוד ארוסתו ויכול לגרשה אחר שנשא אשה אחרת אבל אם רוצה לכנוס גם ארוסה אח"כ זה אסור ובסי' קנ"ט כתב הרמ"א דגם בזקוקה ליבם לא יכול לישא אשה קודם שיחלוץ לה וכבר חלקו על פי' הח"צ בכונת הרמ"א עיין בבית מאיר ובח"ס שם אבל מ"מ למדני דזקוקה ליבם קיל מארוסה וכיון דבארוסה במורדת יכול לישא אשה על אשתו וליכא חדר"ג ממילא כולין למדין דכ"ש במורדת בזיקת חליצה ואף דב"ש הביא בסק"כ בשם הגהות מיימוני דאף בארוסה לא מתירין במורדת לישא על ארוסתו מ"מ בזיקת חליצה דקיל י"ל דגם הגהות מיימוני מודה דמתירין לו לישא אחרת וראיתי אח"כ בח"ס אע"ז חלק שני סי' פ' שכתב די"ל דאין פלוגתא בין מהרי"ק ובין תשובת מיימוני יע"ש ולפמ"ש י"ל בזיקת חליצה הכל מודים כיון דקיל ולישב סתירת הרמ"א שעמד ח"צ תירץ בעצי ארזים דהחמיר רמ"א בזקוקה משום דלהוי חליצה מעלי' כיון דאם יכנוס תחילה אשה שוב לא יכול ליבם זקוקתו דומה לחלוצה פסולה מטעם דכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה אע"ג שמעיקר הדין אין קפידא בזה מכמה טעמים דזה לא מקרי אינו עולה לייבום מ"מ מחזי כחליצה פסולה ובח"ס שם הביא קושי' השואל על זה דלרמ"א דלא גזר ביבמה א"כ יש כאן חליצה מעלי' דהא לא גזר ביבמה ויכול ליבמה ובאמת בעצי ארזים שם מקדים תחילה לתירוצו די"ל דכ"ע מודים אף מאן דסבר דלא גזר רגמ"ה ביבמה היינו דאין כופין אותו לחלוץ וכן משמע מלשון הנמק"י פ' החולץ שהביא בשם תוס' שאפילו יש ליבם אשה והוא רוצה ליבם אין כופין אותו לחלוץ ואי יכול ליבם ג"כ פשיטא דאין כופין לחלוץ אלא ודאי דלא יכול ליבם רק אין כופין לחלוץ ע"ש וכן משמע לכאורה מלשון הרמ"א שכתב אמנם יש חולקים וס"ל דחר"ג נוהג אפילו במקום מצוה ואפי' במקום ייבום וצריך לחלוץ מדמסיים וצריך לחלוץ משמע דעיקר הפלוגתא בין הפוסקים הוא אי צריך וכופין לחלוץ או לא אלא דבאמת מלשון הראשונים לא משמע כן אלא דלא גזר כלל במקום מצוה ויכול ליבם אותה כמו בשאר מקום מצוה ומטעם שכתבו דאשה הקנו לו מן השמים עדיף אף משאר דבר מצוה אלא דבאמת לא הי' צריך לזה כי תירוצו בלא"ה עולה יפה דהא גם בארוסה אע"ג דאמרינן דלא תיקן היינו כמ"ש הרמ"א אם אינו רוצה לכנוס אלא לפטור דהו"א דגם לכנוס אח"כ ארוסה יהי' מותר כמ"ש בח"צ דיכול לישא על ארוסתו כיון דעדיין אינו אשתו גמורה ולאחר שנשא אשה יכול לישא ג"כ הארוסה כיון שכבר נעשה ארוסתו קודם שנשא זו קמ"ל הרמ"א דלא יכול לכנוס רק שיכול לישא על ארוסתו קודם שיפטור אותה בגט וא"כ בזקוקה אי ישא תחילה אשה אחרת בודאי אסור אח"כ ליבם דדוקא כבר הי' לו אשה אז אמרינן דלא גזר משום דאשה הקנו לו מהשמים אבל לישא תחילה אשה אע"ג דמותר בזקוקה דהוי כמי ארוסה אבל לכנוס אח"כ החלוצה בודאי אסור כמו דאסור אח"כ ליקח ארוסתו וצריך ע"כ לחלוץ אותה ושפיר מקרי אינו עולה ליבום ורק אם נשא כבר אשה פליגו הראשונים אם גזר רגמ"ה גם ביבמה ועיין. ועוד פקפק שם השואל לדעת הרמב"ן באשתפיך חמימי בשבת קודם המילה מ"מ מוהלי' אותו בשבת דאין למצוה אלא מקומי' ושעתו ואם יצטרך אח"כ לחלל שבת משום פיקוח נפש לא איכפת לן דהא פ"ל דוחה שבת וא"כ ה"נ דהא בג' חדשים של הבחנה אינה ראויה לא לחליצה ולא ליבום וכיון שהוא צריך לישא אשה ונשתדך תוך ג' חדשים של הבחנה ואין למצוה אלא מקומו ושעתו אם אח"כ לא יהי' חליצה מעליותא אין לנו בכך וח"ס השיב דרמב"ן לא קאמר אלא באשתפיך חמימי והתם ספק אם יצטרך חמימי כלל אחר מילה אבל אי ידעינן בודאי שיצטרך לחלל שבת כה"ג לא התיר הרמב"ן למול דנקיט בכובסי' דלשקלי לגלימא יע"ש ואף שדבר זה לא שייך בנדון דידן מ"מ הבאתי מפני שדבריו הקדושים תמוהים לי ולא יכולתי בקט שכלי לעמוד עליהם ראשית דבר מה שכתב קדוש זקני דרמב"ן לא התיר רק בחמימי מפני שהוא ספק אי יצטרך חמימי דהא משמע מש"ס שבת קל"ד וכן משמעות הפוסקים דרחיצה לאחר מילה מפני סכנה הוא וכן משמע