שבט סופר חלק א צז

וגם קשה למאי דרצה למימר דרב יסבר זוז"ג אסור א"כ גם בישן אמאי מותר בבשלה ע"ג גחלים דהא זוז"ג אסור והגחלים לדברי מהרש"א לאו גורם היתר הוא ואין לך פתר להבין דברי מהרש"א ובאמת כבר קהו בזה הרבה וגם הכ"מ וב"י הלכו בדרך הזה ועיין באבני מלואים בתשובותיו סימן וי"ו שכתב לפרש דברי הכ"מ שמתחילה סבר דגחלים אסורים ובישן מותר מצד זוז"ג ע"כ מתמה על הרמב"ם מפני מה בתנור חדש מתיר הרמב"ם בגרפו או בשלה ע"ג גחלים ואח"כ סבר הכ"מ דגחלים מתיר הרמב"ם משום דליתא לאיסורא בעין ושוב הקשה הכ"מ דמ"מ בחדש יהי' אסור דהא עכ"פ חד גורם דאיסורא הוא וליכא גורם היתר וע"ז כתב כיון דגם בחדש ליכא איסור בעין הכל מותר אף למ"ד זוז"ג אסור יע"ש

הנה מלבד מה שהקשה האבני מלואים מאי טעמא לא ניחא לכ"מ לומר כיון דגחלים מותר דליכא איסור בעין א"כ הוי בחדש זוז"ג דמותר כמו שהקשה הצל"ח על מהרש"א וגם קשה דא"כ דהכ"מ הי' סבר תחילה דגחלים אסור רק מצד זוז"ג מותר א"כ למאי דרצה לומר דרבי סבר זוז"ג אסור בשלה ע"ג גחלים אמאי מותר אף בישן ונ"ל לומר דהכ"מ וגם מהרש"א שהלכו בדרך אחד סברו דגחלים אסורים ורק האפר מותר ומוכח מהא דתנן בשלה ע"ג גחלים משמע דיעבד דוקא והא אפרן אף לכתחילה מותר והא דבשלה ע"ג גחלים מותר ה"ט משום דכמו שסברו רבנן לפי האמת דאין שבח עצים בפת ועיין בפנ"י שכתב דאין הטעם משום דכבר נשרף רק דלא אמרינן כלל שבח עצים א"כ י"ל אף דרבי סבר יש שבח עצים היינו דוקא אם העצים בעין אבל בגחלים אף דאסורים מ"מ לא שייך שבח עצים בפת כיון דכבר ליכא איסור בעין דלא כהרא"ש בשם רבינו יונה בחמץ דאפרן אסור אף עוממות אסורין וכמ"ש הש"ך בסי' קמ"ב דבע"ז ובחמץ גם באפר שבח עצים רק אמרינן דלא שייך כלל שבח עצים וגם זוז"ג לא הוי משום דאין שבח גחלים כלל כמו לרבנן בעצים וא"כ כונת המהרש"א וכ"מ ואתי שפיר דבריהם דגחלים אף דאסורים עכ"פ מדרבנן ולא הוי דינן כאפר ממש מ"מ לא אמרינן שבח עצים בגחלים ולא הוי כאלו האיסור בעין בפה אבל מ"מ גורם היתר לא הוי דהא הגחלים אסורים בעצמותן רק דלא אמרינן דהשבח גחלים כבעין בפת אבל שבח התנור כאלו בעין בפת ומשו"ה בישן מותר אף דזוז"ג אסור וכן בבשלה על הגחלים בלי תנור וע"ז קשה הכ"מ שפיר דמ"מ בחדש אמאי מותר אע"ג בגחלים לא אמרינן שבח עצים כבעין מ"מ מחד גורם דתנור חדש שנאסר יהי' אסור הפת וכקושי' המהרש"א וע"ז מחדש הכ"מ כיון דאין בעין בתנור וגם העצים אינם בעין מותר אף למ"ד זוז"ג אסור מותר כיון דהאיסור בתנור וגם העצים אינם בעין שוב ראיתי בפרי מגדים באשל תמ"ה שכתב דזה טעמא דרמ"ך שכתב על דברי הרמב"ם דוקא באבוקה כנגדו אע"ג דחמץ גם אפרן אסור מ"מ כיון דמקלי קלי איסורא לא אמרינן שבח עצים בגחלים ואפר ולא דמשום זוז"ג שרי באין אבוקה כנגדו כמ"ש המג"א לפרש דברי הרמ"ך, אלא דלא אמרינן כלל בגחלים ואפר שבח עצים זה נ"ל ביאור דברים של הכ"מ בשיטת הרמב"ם וגם לפרש דברי מהרש"א

והנה הש"ך ביו"ד כתב הא דמתיר הרמב"ם אף בחדש ובקדירה אסור משום דקדים בישולי' וגם קערות כוסות מתיר משום דחום התנור הוי ג"כ גורם היתר משא"כ בקערות וכוסות אלא שהב"י כתב דאף למ"ד זוז"ג אסור שרי בודאי קשה מהא דאמר אביי דכוסות וקערות אסורות וגם הא דחדש יותץ קשה למה לדברי הב"י כמו שמתמה באבני מלואים שם ונ"ל דהכ"מ סבר לפי מה שכבר העיר בתוספות כיון דזוז"ג מ"מ לכתחילה אסור א"כ אמאי חדש יוצן וכתבו דהוי הפסד וכבר תמה בגליון אנשי שם על הר"ן דהא בנותן טעם שפגם אף קדירה של חרס אסורה ואמרינן ישבר ולא הוי דיעבד עיין בשעה"מ בהל' חו"מ ועיין בפנ"י דמה"ט אמר שמואל יותץ אע"ג דסבר זוז"ג מותר מ"מ סבר דהוי לכתחילה וא"כ י"ל אע"ג דאי אמרינן זוז"ג מותר ולא אסור רק לכתחילה ומ"מ בפסידא דתנור לא מחמרינן לומר יותץ בחדש היינו דוקא אי זוז"ג אף בבעין מותר באינו בעין ג"כ כמו תנור דרק שבח עצים בתנור לא אמרינן יותץ כיון דאינו ניכר האיסור ג"כ אבל אי זוז"ג אסור בבעין רק בתנור כיון דאין האיסור בעין בתנור אמרינן דאף למ"ד זוז"ג אסור מותר מ"מ בודאי לענין זה מקרי הפסד התנור לכתחילה כמו בנטפל"ג דישבר וא"ש

והנה הפנ"י כתב דרבנן לית להוי שבח עצים אף אי אפרן אסור מהא דאיבעי באפה בעצי הקדש לרבנן דשרי בקמייתא והקשה המהרש"ל דהא בהקדש גם אפרן אסור ומכח זה העלה הפנ"י דאי פליגו רבי ורבנן באבוקה כנגדו רבנן לית להו כלל שבח עצים ואין הטעם משום שכבר כלה האיסור וכתב דמזה הוכיח הרמב"ם דפליגו באבוקה כנגדו וגחלים לוחשת מותרת יע"ש ודבריו קלורין לעניים אלא שעדיין צריכין להוסיף תבלין דהא "ל דאיבעי דרמי בר חמי הוי משום זוז"ג כמו שכתב המהרש"ל בתירוצו וכן סבר המג"א ומה"ט כתב דבחמץ לא אמרינן זוז"ג כמו בהקדש דאמרינן משום דבאלף לא בטל גם בחמץ כן ועיין במחצית השקל ונ"ל לרמב"ם למידק מכאן דגחלים לוחשות מותרות ונ"ל דהרמב"ם הוכיח דליכא למימר דאיבעי הוי משום זוז"ג ומשום דלא בטל גם זוז"ג אסור א"כ קשה מאי מקשה הש"ס לעיל אימר דשמעית ליה לרבי משום שבח עצים זוז"ג מי שמעית ליה ואמאי יותץ דהא כבר העיר האבני מלואים דאי זוז"ג מצד ביטול אתי עלה והיכי דלא בטל גם זוז"ג אסור א"כ אמאי לא יותץ חדש דהא אין מבטלין איסור לכתחילה אף בדרבנן ואף במקום הפסד אם כבר נתערב אסור להוסיף וע"כ מוכח דאין זוז"ג מטעם ביטול רק דמצד עצמותו אין איסור בזוז"ג וא"כ ליכא למימר דהאיבעי הוי משום זוז"ג ומשום דבאלף לא בטל גם זוז"ג אסור דא"כ מוכח דזוז"ג מצד ביטול מותר ולא הי' מקשה הש"ס חדש אמאי יותץ לרבי וע"כ מוכח דסבר סתמא דש"ס הא דבהקדש לא בטל ואמרינן דאסור בעצי הקדש היינו משום דבהקדש אמרינן גם לרבנן יש שבח עצים בפת כמו לרבי בשאר איסורין וממילא לא הוי זוז"ג כיון דהעצים בעין בתנור משא"כ בתנור חדש דהוי זוז"ג מותר גם בהקדש וע"ז דלא בטל ושפיר קאמר הש"ס אמאי יותץ לרבי כיון דזוז"ג גורם לאו משום ביטול הוא ובדברי פנ"י א"ש סמיכת בעי רמי בר חמא להא דאוקי לרבנן עצי דאיסורא בשרשיפא וגם למה מבעי לרבנן ולא לרבי דבגחלים מותר אי בהקדש אסור כמו דמסופק בעצי ממש לרבנן כן יכול למבעי לרבי בגחלים ולפי דבריו א"ש דהא לרבי כיון דבעצי ממש אמרינן שבח עצים א"כ בודאי גם בגחלים לוחשת או עוממות בהקדש כיון דאפרן אסור אמרינן שבח עצים כקושי' מהרש"ל אבל מאחר דאמר דלרבנן לא משכחת עצי דאיסורא רק בשרשיפא ממילא אמרינן דלית להו לרבנן כלל שבח עצים ולא משום דכלה איסורא ושפיר יש למיבעי אי בהקדש אסור אע"ג דאפרן ג"כ אסור מ"מ י"ל דסברו אין שבח עצים כלל

ובזה אתי לי שפיר נמי הא דיש להקשות לכאורה דחוק הא דיותץ כר"א דעצי עו"ז דכבר העיר בצל"ח על הא דרצה לומר דיותץ כר"א דשאור דלמא סבר ר"א זוז"ג אסור אבל לא סבר שבח עצים ונדחק כיון דכבר מצינו דרבי סבר יש לשבח עצים אין דוחק לומר דגם ר"א סבר כן יע"ש, ויותר י"ל דבאמת הי' יכול הגמרא לדחות כן אלא דבלא"ה דוחה דליכא למידק כלל דר"א סבר זוז"ג אסור אף אי סבר יש שבח עצים כרבי אבל למאי דרצה לומר כר"א דעצי ע"ז בודאי יש להקשות מנ"ל דלמא דוקא בע"ז דאפרן אסור סבר ר"א יש שבח עצים אבל בערלה דאפרן מותר סבר כרבנן דאין שבח עצים ודוחק לומר דזה שמדחה אימר דשמעית לר"א בעו"ז דחמיר דהא זה לאו משום חומרא הוא אלא מצד הדין הוא כיון דאפרן אסור ע"כ צ"ל שבח עצים לכ"ע משא"כ בערלה ולפי דברי הפנ"י א"ש דבאמת אי גם באבוקה התירו רבנן בערלה לא אמרינן כלל שבח עצים בפת אף באפרן אסור וא"כ אי באבוקה כנגדו פליגו ליכא חילוק בין ערלה ועו"ז ואי בגחלים לוחשת ובאבוקה כנגדו לדברי הכל שבח עצים א"כ בודאי חדש יותץ גם בערלה כיון דנעשה ונגמר התנור ע"י אבוקה גם חכמים אית להו שבח עצים וכיון דר"א סבר דזוז"ג אסור שפיר יותץ גם בערלה ועיין

אלא דיש להקשות לכאורה מאי מקשה הש"ס אימר דשמעית ליה לרבי יש שבח עצים בפת זוז"ג מי שמעית ליה ומנ"ל