שבט סופר חלק א עח

בכיסין אמר מנה מונח ומנה מוטל וזה דווקא למ"ד בכיס אחד פליגו אבל למ"ד בשני כיסין פליגו ובמוקשרין גם רבי סבר דאחריני נינהו ולא אמרינן כלל דמתעכל קטרייהו בוודאי מסתברא דלא סמכינן על מנתחי אהדדי לחוד ומשו"ה שפיר השמיטוהו הפוסקים דסברו כמ"ד בשתי כיסין מחלוקת כמ"ש הב"י לרמב"ם הא דבמוקשרין דאין הסברא לדידי' לסמוך על מנתחי לחוד משא"כ למ"ד בכיס אחד פליגו וא"ש

ועוד תמה הט"ז שם סק"י על הב"י שכתב דלפי האמת דאמרינן כר"ח דרוב וקרוב הולך אחר רוב לא צריכין לאוקימתא דרבא דמתני' בב' קינים זו למעלה מזו ולא זימן רק באחד דאמרינן אשתרבובי או סרוכי אי לא אזלינן בתר רוב חייש רבא לאשתרבובי וסרוכי וכ"ש אי אמרינן דרוב עדיף והניח בצ"ע

ואני מאוד תמהתי דבפרק אין צדין דף כ"ה ע"א מביא ברייתא דאמר רשב"א מודים ב"ש וב"ה על שהזמינן בתוך הקן ומצינן לפני הקן שאסורין וברש"י כדמתרצינן לה בפ"ק שהיו שני קנין וזימן את זו ולא זימן את זו יע"ש א"כ תירץ דנקט רש"י לעיקר כאוקימתא דרבא ותמהני שלא מצאתי בספרן של גדולי אחרונים שהביאו דברי רש"י אלו עד שמצאתי לאחר החיפוש בספר בינה לעיתים על הל' יו"ט מהגאון ר' יונתן זצ"ל שתמה ג"כ על הפוסקים שהעלימו עין מדברי רש"י אלו ויצא לתרץ שם בדוחק קושיתו על רש"י דלמה פירש כדברי רבא דהא במסקנא דקיי"ל כר"ח הולכין אחר הרוב וא"צ לדברי רבא כלל ונ"ל ליישב דכבר הרגיש ג"כ דמה טיבן של ב"ש וב"ה וכי מצינו פלוגתא בדבר זה עד שנאמר עליו ומודים ומתרץ בדוחק גדול, ולדידי נראה די"ל הא דספק מוכן אסור משום חומרא דמוקצה י"ל דווקא לב"ה דאסור והחמירו בכל מוקצה ביו"ט ואם כן י"ל דהוי כעין דאורייתא והחמירו ג"כ בספק אבל לב"ש דמיקל אף בביצה שנולדה ולית ליה מוקצה רק ביוני שובך אית לי' לב"ש מוקצה עיין תוס' ריש פרקין משום חורבן שובכו י"ל דלא החמירו בספק כיון דשאר מוקצה מותר לגמרי רק מוקצה דחורבן שובך ומשו"ה קמ"ל רשב"א דמודים ב"ש לב"ה דהא לרבא בשני קינין רק מספק אמרינן ואוסרין משום שמא אשתרבובי או מסרך, סרוכי וזה אי ספק מוכן אסור ועיין בשעה"מ אבל אי ספק מותר לא מחמרינן לומר אשתרבובי והווי אמינא לבית שמאי דלית לי' מוקצה רק ביוני שובך וספק מוקצה מותר ולא חיישי' לאשתרבובי קמ"ל דמודים ב"ש לב"ה דגם ספק מוקצה בכה"ג אסור משום חומר מוקצה או משום דשיל"מ וזה דווקא היכי דלא שייך רוב וכגון דליכא קינין בכל נ' אמה אבל אי הבריי' דרשב"א משום רוב דעלמא חזרה הקושי' מאי מודים דקאמר מהיכי תיתא דב"ש לא אוסר בזה ומשו"ה מוכרח רש"י לפרש הברייתא כרבא וראי' להפוסקים כרבא דאף בלא רוב אסור בשני קינים ועוד יש לומר דלכאורה לב"ש ליכא חשש כלל משום גוזלין דעלמא דהא ב"ש לית ליה מוקצה רק משום חורבן שובך א"כ י"ל דווקא בשובך דידי' אבל דעלמא אף שלא זימן הוא מ"מ מה לו לחורבן שובך דעלמא והא לדידי' לא שייך מוקצה ביונים דעלמא אלא לחד לישנא בשלהי מסכתא דמדבריות הו"ל כגרוגרות וצמוקין י"ל מה"ט יונים דעלמא דהו"ל כמדבריות אסורין גם לב"ש אבל לישנא אחרינא שם דאפילו מדבריות ר"ש מתיר ואינו מוקצה א"כ גם לב"ש מותר אלא לרבא דאיירי בשני קינים וזימן באחד דשייך חורבן שובך דידי' גם לב"ש הוי מוקצה וא"ש דמפרש רש"י כרבא דווקא דהא לב"ש דקאמר דמודים לב"ה לא שייך מוקצה בלפני הקן אלא בשני קינים מזומנים ודוחק לי' לרש"י לאוקמי דאיירי הברייתא כגון שיש שאר שובכים וכולן של ישראל אלא שלא זימן משו"ה פירש כרבא דבשני קינים זו למעלה מזו איירי ואתי שפיר

ובצל"ח שם מצא ע"ד פלפול ליישב הא דמוקי מתניתן במקושרים לפי מה שהעלה המג"א סקי"ד דאם נאבד אחד מהם או נאכל כולם מותרים כמ"ש ביו"ד סי' ק"י בנפל אחד לים א"כ אמאי לא תני במתני' שנים ומצא שלשה אסורין חזר ומצא שנים מותרין דשמעינן מיני' תרתי דלא אמרינן הני אחרינא נינהו ושמעינן ג"כ דאם פרח אחד מהם דהוי כמו נאבדו או נפל לים וכולם מותרי' ומדלא תנן כן ש"מ דאפי' במקושרים איירי יע"ש, ואני אומר דמשום הא לא ארי' דלכאורה צ"ע מה דחידוש המג"א דאם נפל לים מותר וכוונתו כיון דלא חיישינן לאחרינא נינהו דשאני גוזלות דמדדין ולא אסור רק משום דאיכא חד דמערב בהו ע"כ בנאבד או נאכל אחד מהם מותר דאמרינן דשנים נשארו במקומם רק אחד מבחוץ היה ואתוסף לכאן ובאמת יש לדון וראיתי כן בחדושי אאמו"ז בעל ח"ס זצ"ל בחדושיו שחקר אי אמרינן כה"ג כל דפריש מרובא פריש כמו שהאריכו בצל"ח ושעה"מ די"ל דווקא באיסור שבטל בתרי היתר ברור אז אפילו בדשיל"מ אמרינן כל דפריש אבל היכי דתרי דהיתרא נמי אינם היתר ברור אלא מטעם חזקה כאן נמצא וכאן הי' והנוסף הוא איסור ברור אפשר שאינו בטל ולכל הפחות בדשיל"מ דבעלמא נמי לא בטל לא אמרינן מרובא פריש וא"כ י"ל אף דאמרינן אף כי הכי כל דפריש מרובא פריש ומה"ט אמרינן נמי בנפל אחד לים מותר אף דיש לומר ג"כ כולהו אחרינא נינהו ורק מטעם כאן נמצא וכאן הי' אמרינן בנפל לים או נאכל מותר כמ"ש מג"א מ"מ י"ל דווקא בנאכל אחד מהם הקיל במג"א וכן דאמרינן כל דפריש מרובא פריש אבל בפרח אחד מהם די"ל הני אחרינא נינהו מדפרח אחד מהם כך פרחו כולם א"כ גם בהא דפרח אינו וודאי דיש חשש ג"כ מכח דפרח אחד מהם דהני אחרינא נינהו ומשני צדדים אתינא לחוש דהני אחרינא נינהו כיון דנתוסף עליהם אחד תחילה ועכשיו ג"כ מכח דפרח אחד מהם כל האי חששות בוודאי י"ל דלא מקילין עכ"פ בדשיל"מ וא"ש דלא קאמר במתני' חזר ומצא שנים דבכה"ג בוודאי לא תלינן דהאיסור נאכל בדשיל"מ, וראיתי אח"כ במה שכתב בשו"ת כנסת יחזקאל סי' כ' באחד שזימן שני יונים תשובכו ולמחר מצא ג' והי' מכיר את הג' שזה בוודאי אינו שלו אבל השנים ג"כ מסתפק אם המה שלו ואח"כ פרח אחד מהם לצידד שם ג"כ להחמיר משום דלא הי' מבורר ההיתר מעיקרא דלא כמג"א רק בנדון שלו מיקל משום דזה שהי' נוסף הי' מכיר בוודאי א"כ י"ל דכה"ג גם רבנן לא פליגו יסברו דאמרינן על אחרים כאן נמצא אף שלא מכיר אותם בוודאי מ"מ אמרינן דהב' לא באו לכלל ספק כיון שמכיר הג' בוודאי יע"ש

ולפמ"ש אף דיש להקל בנאבד אחד אף שאינו מכיר את כולן כמו שכתב במג"א מ"מ בנדון שפרח אחד מהם אין להקל רק אם האיסור הי' נודע לו בוודאי ואחרים ספק אז אף כה"ג יש להקל כמו שכתב בתשובה שם מלתא בטעמא ועיין, ואיידי דאיירי אעלה פה בספר ובדיו זה שראיתי בחדושי קדוש זקיני זצ"ל ליישב דברי הטור שלא הביא בסימן תצ"ז דאפי' במקושרין תלינן ובסי' תל"ט הזכיר ככרות מקושרים דתוס' כבר כתבו אע"ג דדשיל"מ מ"מ תלינן לקולא הואיל שנשארו שנים במקומן, וי"ל קושי' מהרש"א מאי מדמה ש"ס גוזלות למעשר שני התם אין דרך להניחם זא"ז ולא להפרידם זא"ז משא"כ גוזלות ולמסקנא דאיירי במקושרות שפיר פריך אבל אי לא איירי במקושרות קשה וי"ל דהכי פריך אי סברת כאן נמצא וכאן הי' עדיף מחומרת דשיל"מ דאפילו ברוב לא בטל בעלמא מ"מ חזקת כאן נמצא וכאן הי' עדיף א"כ גם במע"ש נמי הו"ל להעדיף חזקת כאן נמצא וכאן היה נגד החזקה שאין להפרידם זה מזה ולא להניחם זא"ז, אלא דמ"מ בפ"ק דפסחים מייתי הש"ס הניח ט' ומצא עשר או איפכא דהיינו פלוגתייהו דרבי ורבנן והתם קשה דהא בדיקת הבית אינו דשיל"מ ואין לדמות למע"ש וצריך לומר התם מיירי במקושרות ומדמה למע"ש כיסים מקושרים, ולפי זה מיישב שפיר הטור ושפתים יושק וזכותו יעמוד לי ולזרעי תמיד ואסתיים בזה ידידו הדש"ת וטובו פה פ"ב בחדש כסלו תרמ"ג לפ"ק הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה מז

שלום וברכה לתלמידי חביבי הרב המאור חו"ב בע"פ מו"ה יצחק קארפעל נ"י דיין דק"ק פאקש ראיתי