שבט סופר חלק א נז

ונ"ל שהכריח רש"י לזה קושי' הג"מ דמיורושלמי מוכח דאסור לשמש בכהן וע"כ צ"ל דמיירי כאן בכהן ע"ה דמותר להשתמש בו אלא שקשה על זה לפי מה דאמרינן פ' הזרוע דף ק"ל ע"ב שאסור ליתן לכהן ע"ה מתנות ויליף מקרא דכתיב למען יחזקו בתורת ה' ואף שכ' תוס' שם ד"ה מניין וכו' זה דווקא ביש כהן חבר אבל באין כאן כהן חבר יתנו לכהן ע"ה וא"צ להמתין לכהן חבר מ"מ קשה כאן דהא רבא היה באותה סעודה א"כ לדברי רש"י דרבא כהן הוי א"כ היה כאן כהן חבר ולא יכול הבעה"ב ליתן מתנתו לשמעי' וגם רבא האיך אמר זכי לן מתנתא, כיון שאסור ליתן מתנותיו לכהן ע"ה והוא זכה בשביל כהן, ואף שי"ל דלא אסור ליתן לכהן ע"ה רק אם הוא מחזיק לעצמו מתנותיו ובקרא למען יחזקו בתורת ה' כתיב, אבל הכא שזכה רבא בשביל שמעי' ומיד זכה בה רבא א"כ י"ל שיכול ליתן גם לכהן ע"ה אם מזכה מתנותיו לאחר ששייך ביה למען יחזקו וכו' מ"מ דוחק לומר כן דהא מקרא משמע דעיקר מצוה ליתן לכהן חבר ומשו"ה זכי להו רחמנא כ"ד מתנות כהונה למען יחזקו וכו' ולא לכהן ע"ה אף שנותן מתנותיו לישראל חבר ועוד כיון דרבא נמי כהן היה לשיטת רש"י ולא רצה לזכות בשביל עצמו במתנות היינו כמו שפי' רש"י דלא רצה לשאל בפיו חלקו, ומשו"ה אמר לשמעי' זכה לי שהוא יזכה במתנות ע"י שמעי' והכא לא היה צריך לכך כיון דשמעי' ע"ה והוא כהן חבר בודאי היה צריך ליתן הבעה"ב מעצמו מתנותיו לו ולא היה צריך לשאול בפיו ועל משקל נמי לא שקלינהו לא היה חייש רבא דהא לקח ע"י שמעי' וע"ז אמר ר' יוסף דלא היה לזכות ע"י שמעי' משום דאפשר לי' ומשו"ה נ"ל פירש"י דמיירי בשמעי' של בעה"ב ואף ששמעי' הוא ע"ה מ"מ נ"ל שמותר ליתן לו אף שיש כאן כהן חבר לפמש"כ תוס' פי' כה"ב דף ק"ד ע"ב ד"ה ונתנת וכו' בשם רש"י דהיכא דאיכא כהן ע"ה עני ויש כהן חבר שאינו צריך כלל שיש ליתן לכהן כיון שיצטריך ליתן לו חולין א"כ הכא נמי נ"ל כיון שצריך ליתן לשמעי' חולין ומחויב ליתן לו דבר אחר אם לא יתן המתנות ומרוויח ע"י כך יכול ליתן לו מתנותיו ואף שיש לחלק קצת דתוס' לא כ' זאת רק בכהן עני דמצוה ליתן לו ומחויב להחיותו כמו כל עני מ"מ תוס' שכתבו שאם לא יתנו לו יצטרך לתת לו חולין משמע האיך דמרוויח ע"י מתנות אם נותן לכהן ע"ה ויש לו הנאה ממנו אם יתן לזה לא צריך ליתן לכהן חבר, רק אם שווין אצלו ואין לבעה"ב שום הנאה אם יתן לזה או לזה צריך ומצוה ליתן לכהן חבר אבל היכא שיש לו הנאה אם נותן לזה דוקא יוכל ליתן למי שירצה וטובת הנאה שלו הוא ושפיר הכריח רש"י לפרש דוקא בשמעי' של בעה"ב

ובזה יש לפרש ג"כ דברי תוס' שכתב דלא גרסינן רבה אלא רבא דרבה כהן היה יעיי"ש וצריך להבין מה הכריח תוס' לזה דהא רש"י כבר נשמר מזה אף שגם הוא כהן היה מ"מ לא רצה לשאול בפיו כמו שאמרינן וילפינן מברייתא דלעיל ויטו אחר הבצע דהיינו חלקם שאלו בפיהם ובודאי גם רבא ידע האי ברייתא ומשו"ה אמר לשמעי' זכי לי, ולפמ"ש א"ש שתוס' פי' לשמעי' כפשוטו דמשמע לשמש שלו וכמו שמשמע נמי מדר' יוסף דאמר שמעי' בע"כ מזכי וזה דוקא שייך בשמש שלו, ורש"י לפי' צריך לדחוק וא"כ קשה היכא יהיב הבעה"ב מתנותיו לשמעי' כיון שע"כ שמעי' ע"ה הוא דאל"ה אסור לשמש בכהן חבר וצ"ל דלא היה כאן כהן חבר וגם לא צריך להמתין על כהן חבר כמ"ש תוס' לעיל וא"כ ע"כ מוכרח דגרסינן רבא דלא היה כהן דאי רבה דהיה כהן א"כ לא היה יכול ליתן מתנותיו לשמעי' שלו ואתי הכל שפיר לפי חלוקו של המל"מ דמותר לשמש בכהן ע"ת ויש לנו ראי' מכאן ועיין

שבתי וראיתי דבלא"ה נמי א"ש מה שראה רש"י על ככה לפרש ששמעי' של בעה"ב דהא רבא אמר זכי מתנת' דהיינו כמו שפי' רש"י שהוא יקבל מתנותיו בשבילו ואע"ג דלא אתי' לידי' דשמעי' דווקא במכירי כהונה דהוי כאתי לידי' דאל"ה לא יכול לקבל בשבילו מתנותיו ומשו"ה פי' רש"י דמיירי בשמעי' של בעה"ב ובוודאי היה נותן לו כל מתנותיו ונכון הוא

והג"מיי הביא עוד כמה ראיו' מש"ס דמוכח שמותר לשמש בכהן ופר"מ נ"י הוסיף עוד ראי' מדילי' מש"ס ברכות פ"ב דתני' הפועלי' אין יורדי' לפני התיבה ואין נושאין כפיהן א"כ מוכח דמותר לשמש בכהן, ומשה שפיר קאמר ותמי' קיימת על כל המדברים בענין זה שלא הביאו ברייתא מפורשת

והנה לחלוקו של סמ"ג דמחלק בין משמש בשכר או בחנם לא קשה מברייתא דהא בפועלים איירי והיינו בשכר וגם לפי דברי המל"מ י"ל דמיירי בכהן ע"ה אלא שזה יש לדחות דהא קתני נמי בברייתא דאין יורדי' לפני התיבה להוציא אחרים, א"כ בוודאי לאו בכהן ע"ה איירי דלא יכול לירד לפני התיבה, ובזה יש לדחות נמי אם ירצה המשיב להשיב דיש לאוקמא הברייתא בכהן קטן קודם שהביא ב' שערות או לאחר י"ג שלא הביא סימני סריס דהוי קטן עד ל"ו שנים ולפמ"ש המג"א בסי' רפ"ד דבכהן קטן לא שייך עשה דוקדשתו משום דאינו באת לחם אלוקי' הוא מקריב יעיי"ש, ולפי דבריו מותר להשתמש בכהן קטן ואף שתנן במגילה ד' כ"ד דקטן אינו נושא את כפיו א"כ ע"כ בגדול איירי הברייתא מ"מ עדיין י"ל לפמ"ש תוס' במגילה שם דהא דקטן אינו נושה כפיו זה דוקא בלא אחרי' אבל אם כהני' אחרים יכול לישא כפיו פסק בש"ע סי' קכ"ח א"כ יש לאוקמא הברייתא בכהן קטן ואין נושאין כפיהם עם אחרים אבל מהא דנקיט הברייתא נמי ואין יורדין לפני התיבה דע"כ בגדול איירי דקטן אינו יכול לירד לפני התיבה להוציא ציבור ומסתמא הא דבכושאי' כפיה' נמי בגדול איירי וא"ש ראי' פר"מ מברייתא זו

אבל מ"מ יש לאוקמי עוד הברייתא בכהני' בעלי מומי' דלפי שיט' מג"א דבכהן קטן ליכא עשה דוקדשתו משום דאינו בר הקרבה א"כ ה"נ בכהן. בעל מום ליכא בעשה וקדשתו ועיי' בפמ"ג בפתיחה להלכ' נשיאות כפים שתלי' זה בזה עיי"ש, ואבא מאוה"ג זצ"ל רצה לעשות סמוכי' לדברי המג"א מרש"י פ' הנזקי' בד"ה וקדשתו דנקט רש"י סיפא דקרא כי את לחם וכו' וע"כ רצה רש"י לאשמועינ' בזה דכהן קטן או בע"מ ליתא בעשה זו יעיי"ש. ולפום רהיטא הייתי אומר לפמ"ש ביש"ש להקשות דמגמ' מוכח דדרשינן מוקדשתו לפתוח ולברך ראשון ורש"י בפ' אמור מביא בשם תורת כהני' דדרשינן מסיפא דקרא קדוש יהי' לך לפתוח ולברך ראשון, וחפשתי בספרים ומצאתי בס' באר שבע על מס' הוריות שכבר הרגיש בזה, והניח בתימא ורציתי לומר דמשו"ה נקט סיפא דקרא להורות לנו דלא ילפי' מוקדשתו לפתוח ראשון דמזה דרשינן דרשא אחריתא, היינו דאם לא רצה דפנו רק ילפינן מקדוש יהי' לך וגמ' רק רישא דקרא נקיט ולפי"ז ליכא ראיה מדברי רש"י לדברי מג"א, ולאחר כתבי זאת מצאתי בפרישה סי' קל"ה ובסי' ר"א שתמה על דברי רש"י והרגיש בסתירת הדרשות ותי' כמו שכתבתי ונהנתי

ולפמ"ש הפרישה בדברי רש"י אין לנו הוכחה דמותר להשתמש בכהן קטן או בע"מ, אלא שיש ראי' להיפך זה. ופר"מ נ"י הביא לנו ברייתא דספרא מובא בס' החינוך במצוה רע"ט דגם בכהן בע"מ אסור להשתמש דמרבינן מקדוש יהי' לך דמרבינן בע"מ וכן ציין בהגהות זקיני רבינו מהרע"א זצ"ל על דברי המג"א רפ"ד, ובספרא דרשינן מקדוש יהי' לך לרבות בע"מ וקדשתו איירי בכהנים תמימי' א"כ אי ילפי' מוקדשתו לפתוח ראשון י"ל דוקא בכהן תמים אבל אי ילפי' מקדוש יהי' לך כיון שזה אתי לרבות בע"מ מוכח דאפי' בע"מ נמי הוא בעשה לפתוח ולברך ראשון. ואפילו אי ילפי' מוקדשתו מ"מ י"ל דשייך ג"כ עשה זו בכהן בע"מ כיון דכתי' קדוש יהי' לך בע"מ לרבות א"כ חזינן דדיניהם שווים וצריכים לקדש כהן בע"כ אפי' בע"מ א"כ מרבינן נמי בע"מ לעשה זו לפתוח