שבט סופר חלק א מה

לאדם רק נדיבות הלב והשמחה וגם זאת כי יהי' חזק אצלו מידת הנדיבות ולא יזוז עוד מליתן צדקה בכל עת ובכל זמן וז"ש דוד המלך ע"ה פיזר נתן היינו שמפזר הצדקה ואינו נותנו לאדם אחד נתן לאביונים היינו שלא נותן רק לעני אחד רק לאביונים הרבה אז הוא בטוח שיתן לעולם צדקה וצדקתו עומדת לעד ויהי' לקנין חזק וטבע אצלו ונכון, ויש עוד להאריך, ולא כתבתי זאת רק לכבוד מחותני חותנך הצדיק איש דגול מרבבה במצות צדקה וחסד וצדקתו עומדת תעמוד לעד תתברכו כולכם ממקור הברכות כחפץ רבך ודודך טרוד מאד. פרעסבורג בחודש אדר תרנ"ג לפ"ק. הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה כד

שוכ"ט לכבוד ידידי הרב המופלג כהפלגת חכמים ונבונים חו"ב בעל פיפיות ערוגת הבושם ז"ר יפ"ת המאוה"ג כש"ת מו"ה משה ליב כהן נ"י דיין ומורה בק"ק ניקאלסבורג יע"א

את נעימות ימינו הגיעני ע"נ ואודות מה שהעיר על מנהג עירו שנהגו להמתין בתענית בה"ב עד י"ז חשון ותמה שהוא נגד מסקנת הד"מ תכ"ט וגם המג"א תצ"ב ובש"ך יו"ד סימן ר"כ גם כן דעתם לברך מיד אחר ר"ח ודעתו ורצונו לבטל המנהג אשר נהגו עד עתה ויען כי שמע שגם כאן קהלתנו המנהג כן ע"כ בקש ממני להודיע לו טעם על המנהג תמה אני על מעלתו שעלה בדעתו לבטל המנהג זה שכבר נהגו בו בקהלתו משנים קדמוניות בעיר אשר תמיד הי' יושבים בה גדולי וגאוני עולם מפורסמים אשר גם מהם לא נעלמו כל מקומות אלו ובכל זאת לא בטלו המנהג ולא שערו בנפשם לבטל מה שהי' נהגו הקודמים להם ואיך דימה בנפשו לעשות כזאת ולא לשאת פנים להגאונים אשר ישבו שם כסאות למשפט ונוכל לקחת מוסר מתורת משה זקיני בעל ח"ס שכתב כמה פעמים בתשובותיו שמצא כאן איזה דברים אשר נתקנו מהרבנים ראשונים ואף שהי' לו איזה פקפוק מה שנוגע לדין בכל זאת לא רצה לשנות עיין בח"ס או"ח סי' צ"א כ"ש בדבר שאין אלא מנהג מקומות ובכמה מקומות נהגו להמתין עד י"ז חשון כשיטת מהרי"ו שעיקר נתקן מפני דרביעה של גשמים הוא בי"ז חשון ובש"ך ר"כ חולק ע"ז משום דקיי"ל דרביעה ראשונה ז' חשון ומחצית השקל כתב בסי' תצ"ב שיש להתחיל לההענות בז' חשון ולא במוקדם משא"כ לטעם הב"י וטור ותוס' קדושין פ"א בד"ה סקבא וכו' וכן להטעם של הלבוש מפני שבעת ההיא ישנה האויר ומש"ה ג"כ מתענין אחר הפסח ולא אחר שבועות יש להתחיל מיד אחר ר"ח. וראיתי בספר כרם שלמה שאלה ע"ג שחולק וכתב דמשמעות לשון הש"ך משו"ה נוהגין לברך מיד בשבת ראשון אחר ר"ח משמע דאף אם התחלת התענית יהי' קודם ז' מ"מ מברכין בשבת והא דסיים וא"כ לעולם אין פוסקין תענית בה"ב קודם ז' מרחשון היינו שלא יפסוק התענית קודם ז' אבל בודאי מתחילין ואם יהי' כונת הש"ך לפסוק שיתענו א"כ דבריו סותרין במה שכ' תחלה דמברכין בשבת ראשון אחר ר"ח והביא ג"כ מספר שער אפרים מהגאון שו"ת בית אפרים שכ"כ וכן ראיתי בפנ"י שכ' מיד בשבת ראשון אחר ר"ח דלא כאחצית השקל. ובאמת לכאורה צ"ל כיון דמלשון מהרי"ו משמע דאין מתחילין להתענות קודם י"ז וא"כ לש"ך שכ' דנהגו קודם י"ז משום דקימ"ל רביעה ראשונה בז' וא"כ מ"מ בזה לא הי' לן לשנות ממהרי"ו דמ"מ אין מתחילין קודם ז' וזה באמת טעמא של מחהש"ק דפשיטא לי' להש"ך דאין מתחילין להתענות קודם אלא דשפיר כתב הכרם שלמה מדקאמר דמברכין בשבת ראשונה אחר ר"ח משמע דאין מקפידין רק שלא יפסקו קודם ז"נ ויש לישב המנהג כיון דבאמת לפי הטור וב"י ולבוש דעיקר מקרא דאיוב ויהי כי הקיפו ימי המשתה ובקל אדם עובר עבירה ברגל מרוב שמחה ומשתה וכן במלאכה והוצאה וא"כ מתחילין מיד אחר ר"ח אלא שיש ג"כ טעם משום רביעה ראשונה א"כ כדי לצאת לכל הטעמים די אם אין פוסקין התענית קודם ז' ומשו"ה נהגו לברך בשבת אחר ר"ח משא"כ מהרי"ו שסבר לעיקר מפני הרביעה מדלא מתענין ג"כ בשבועות ומש"ה כתב שפיר דאין להתחיל קודם י"ז ונכון מנהג שכ' הש"ך לפי הבנת כרם שלמה. ומה שנהגו באיזה מקומות להמתין עד י"ז הוא ג"כ מדרשת מהרי"ל בהל' לולב הובא בכנה"ג שכ' דתעניות אחר הסכות מאחרין אותם בסוף החדש רק לסיימם קודם ר"ח להקל על הצבור בימים קצרים ומזה נתפשט באיזה מקומות וידוע שמהרי"ל הי' עיקר במנהגים ומזה נשתרבב המנהג ואין לבטל באותן מקומות שכבר נהגו כן

שנית במה שכתב בזמן השאלה שראה בלוח אחד נרשם הזמן על יום וי"ו עש"ק היינו הלילה שאחר יום ה' וגם בלוח שנדפס פה אבל בלוח אחר מצא שזמן התחלת השאלה הוא ביום ה' היינו הלילה שלאחר יום ד' ושפיר כתב שלפי החשבון שלנו שמונין ס' יום מיום התקופה ויום התקופה בכלל וגם יום ס' כלאחר ס' א"כ ולפי מה שכתב המג"א סי' קמ"ז שלעולם שני ימים בין יום התקופה להתחלת השאלה וא"כ בשנה הזאת השאלה בליל של יום וי"ו לדידן שהיום הולך אחר הלילה והלוח שנרשם השאלה על יום ה' הוא טעות ברור

ומה שכתב ואיני יודע כיון שהתקופה בלילה אולי לא נחשב בזה הלילה ליום שלאחריו אלא ליום שלפניו וממילא זמן השאלה מוקדם יום אחד שגה בזה דלדידן הלילה הולך אחר היום וכיון שהתקופה בלילה נחשב ליום שאחריו וכן כתב בפירוש בע"ת וכן בבאר היטב אם התקופה נופלת בלילה נחשב ליום שלאחריו ואין ספק בזה כלל ומה שכתב בשם רבים שמעולם הי' זמן שאלה ביום ג' או ד' דעצעמבער וזה תליא אי חדש פעבער חסר או מלא גם זה שגיאה שזה החשבון הוא לחשבון האומות שהלילה הולך אחר היום וגם בהאי שתא מתחילין השאלה בלילה ששייך לדידן ליום וי"ו ולדידהו ליום ה' וביום ה' הוא ד' דעצעמבער וגם הלילה להם הוא עוד ד' דעצעמבער ועולה החשבון יפה ומצוה לפרסם הטעות, ומצאתי עוד כמה טעותים בלוחות שונות אשר הביא לפני המדפיס פה ורבו המכשלות על ידי טעותים גדולים וכבר פרסמתי הדבר ועוררתי על הטעותים גם בענין מועדות במכתבי עתים שיזהרו מלקנות אותם בפרט אנשים הדרים בכפרים אשר אצליהם הלוחות התורה והמצות וכבר הזהיר בשער אפרים מהגאון ר' זלמן מרגליות בסי' ל"ו שכל רב בעיר שידפסו הלוחות ישגיח על זה שלא יצא דבר שאינו מתוקן כי רבה וגדולה המכשלה ומעורר את חכמי הדור ע"ז ועיין ג"כ בח"ס חלק ששי סי' ל"ה שמדבר מענין זה באריכות

ומה שכ' ותמה שלא הביא בש"ע דעת האבי עזרי דחשבינן הס' יום מעל"ע ויש כמה נפקותא לדינא הנה הרא"ש מסיים ולא נהגו כן וכן מסתימת הרמב"ם שכתב ושואלין ביום ס' משמע מיד בתחילת ליל ס' שואלין ולא צריך מעל"ע ובאמת בירושלמי שלפנינו לא הוזכר מעל"ע רק חנני' בן אחי ר' יהושע אומר בגולה לא נהגו כן אלא עד ששים יום בתקופה ולא איירי בירושלמי לא ממעל"ט ולא הביא ג"כ אי יום ס' כלפניו או לאחריו אבל לאבי העזרי ורא"ש נראה שהיו גורסין כן בירושלמי אבל מסיים הרא"ש ולא נהגו כן ונ"ל קצת ליתן טעם דלא חששו לירושלמי לפ"מ שפי' הדרישה דברי הטור בסי' קי"ז שכ' ויום שתפול בו התקופה תשרי הוא מכלל סמ"ך דתנן בג' במרחשון שואלין את הגשמים וכו' ולאיזה צורך הביא המשנה וכו' או משום תמיהת הרא"ש או משום דכתב דיום התקופה בכלל ורצה ליתן טעם ע"ז משו"ה הביא המשנה בא"י בג' מרחשון ופסקינן יום סמ"ך כלאחר סמ"ך היינו משום דדי לנו בהרחקה זו מבני ארץ ישראל וממעטינן בכל מאי דנוכל ומשו"ה יום ס' כלאחריו ומה"ט גם יום התקופה בכלל יע"ש, וממילא י"ל דמסתברא מה"ט דאמרינן יום התקופה בכלל וגם יום ס' כלאחריו משום דממעטינן הזמן כל מה דאפשר לקרב השאלה לבני א"י ומש"ה לא חשבנן נמי מעל"ע מנפילת התקופה רק מיד בתחילת לילה של יום סמ"ך מתחיל השאלה וא"כ י"ל דהירושלמי דלא הביא נמי הא דיום ס' כלאחריו סבר כשמואל דיום סמ"ך כלפניו ולא מקרבינן כל מה דאפשר ומשום הכי סבר נמי הירושלמי דמנינן מעל"ע מה שאין כן לדידן דפסקינן דיום סמ"ך כלאחריו ומהאי טעמא אמרינן שגם יום התקופה בכלל סמ"ך ממילא נמי אמרינן דלא צריך מעל"ע רק התחלת השאלה מתחילת הלילה ומש"ה לא חשו ולא נהגו כירושלמי ועיין