שבט סופר חלק א רעא

היה נכתב כתיקונו משא"כ בדבק יע"ש וא"כ זה דוקא אם מחזיר השם הראשון לקדמותו ומוחק רק הטיפת דיו מהשם ואז השם הראשון נשאר קיים משא"כ בנידון התשב"ץ שהאותיות נגררים ומטושטשים וצריך להעביר קולמוס על השם וצריך להעביר דיו על כל השם דוקא דאל"כ בודאי אפילו בחדא אזכרה מחזי כמנומר אם יהיה נכתב בכתב חדש וישן וכיון דלשיטת התשב"ץ הוא מוחק במעביר דיו א"כ מוחק השם הראשון לגמרי ואינו מתקנו דהא פנים חדשות באו לכאן ע"י כתב העליון ואינו מחזיר השם הראשון לקדמותו כמו בנפל טיפת דיו וכדומה רק מחיקה לגמרי הוי כנ"ל נכון

ומע"כ תמה על מה שיצאתי לחדש אפילו לר"י דדיו ע"ג דיו הוי כתב מ"מ לא הוי מוחק דא"א זה בלא זה והביא מה שכתב בשו"ת מהרי"א זצ"ל לא הבנתי מה השגתו כי גם ממני לא נעלם כי בהשקפה ראשונה כך הוא לדמות לר"י דיו ע"ג דיו במתקן ע"י כתב העליון כמו דיו ע"ג סקרא וזה שחדשתי מסברא הוא כי אפשר לומר דהוי כתב ואפי"ה לא הוי מוחק דלא דמי דיו ע"ג סקרא דפנים חדשות באו וצבע אחר משא"כ דיו ע"ג דיו וכן מצינו להיפך נמי בסקרא ע"ג דיו אע"ג דלא הוי כותב הוי מוחק וכן כתב ג"כ בתשב"ץ בדיו ע"ג סקרא לפי מה שאמר ר"י וכי מפני שאנו למדין נעשה מעשה דלא הוי כתב ומ"מ הוי מוחק ולא תליא הא בהא כמו שכתב מע"כ נ"י ואף על גב דלתשובת מהרי"א פשיטא ליה לא הביא ראיה מוכרחת דכן הוא בודאי וביותר מה שכתב בהבנת דברי התשב"ץ במה שכתב דאין זה מוכרח מכאן משום דהתם אמרינן דיו ע"ג דיו פטור כונתו אף דלר"י מוכח כן מ"מ לדידן דפסקינן כרבנן לא מוכח דיש חילוק לענין מחיקה בין שנכתב השם בקדושה או שלא בקדושה והרבה להתפלא עלי שלא הבנתי כן דברי התשב"ץ לא אוכל לעמוד על שיחתו בזה דלו יהיה דרק לר"י מוכח ע"כ הדין דשם שנכתב שלא בקדושה מותר למחוק מנ"ל לומר לדידן לאסור כיון דלא מצינו בזה פלוגתא ורבנן לא פליגו רק משום דכתב עליון לא הוי כתב אבל לענין מחיקה מנ"ל לעשות פלוגתא וכיון דמוכח לר"י גם לדידן אמרינן וכן הוא דרך הש"ס במקומות אין מספר ועוד לא ידעתי היכי מוכח לר"י כן דהא מהא דמתיר להעביר קולמוס ברצה לכתוב יהודא ולא הטיל בו דלית לא מוכח כלל דמותר למחוק שם שלא בקדושה די"ל דוקא בכיוון לכתוב יהודא שלא התכוון לכתוב שם כלל משא"כ שכתב השם רק שלא קדשו בזה פליגי הפוסקים אי מותר למחוק עיין בש"ך רע"ו והתשב"ץ הביא ראייה רק מהא דמקשה ולעבור עלייהו קולמס וליקדשי' כמאן דלא כר"י משמע אף בכאן שכתוב אזכרות רק שלא כתבן לשמן נמי מותר להעביר קולמס דהא קאי על הסופר שאמר האזכרות שלו לא כתבתי לשמן ואי אמרת כה"ג אסור מאי מקשה וע"כ דפשיטא לש"ס דגם כה"ג מותר למחוק וממילא גם לרבנן דר"י מותר משום מחיקה ולא ידעתי מה שהביאו לשגיאה זו לומר דלר"י אין לנו תירץ אחר רק לומר דמותר למחוק אם נכתב שלא בקדושה דהא ראיות התשב"ץ רק מקושית הש"ס ולא מדברי ר"י עצמו דכה"ג בלא נתכוין כלל לשם בודאי מותר למחוק ואין כאן ספק והבנתו שברור בעיניו אין לו שחר וקיום כלל ועיין ושלא יתארך הכתיבה אחתום ומע"כ נ"י ימחול לעיין בדברינו כי כנים המה ידידו הדש"ת באהבה פ"ב אור ליום ב' לסדר שמיני תרמ"א לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה צא

שלום וכ"ט לידידי הרב המאו"ה חו"ש בע"פ ז"ר יפ"ת כש"ת מו"ה זלמן האהן נ"י רב דק"ק פלא- ריסדארף יע"א

מכתבו קבלתי בעת לימוד השיעורים שהייתי טרוד ביותר ועכשיו שפנוי אני קצת שמתי עני על שאלתו אשר שאל ממני בסופר שכ' בפ' האזינו אלוקי עשהו חסר וי"ו והוסיף יו"ד בסוף ורצה מעלתו נ"י לצדד לסמוך על המ"ב בתשובה לתלות וי"ו ולמחוק היו"ד בסוף וכאשר ראיתי דבריו נבהלתי על המראה הזה ולא ידעתי מה עלה על דעתו למחוק היו"ד בפשיטות דהא לפי דעת הכ"מ בפ"ו מה' יסודי תורה היו"ד מאלקי היא שרשיות ולא מן הכנויין והמ"ב הובא בט"ז סי' רע"ו רוצה לומר שהוא רק מן הכנוין ואפילו בחסר רצה להתיר וכבר תפסו עליו בטו"ז על כל דבריו וכן בתשוב' מהר"ם לובלין חולק על המ"ב בזה והראיה שהביא המ"ב מירושלמי מדחה בתשובה שם וכן בס' בנ"י חולק על המ"ב דאפי' בדיעבד פסול אם לא כ' וי"ו או יו"ד אף שהוא נחה אלא שלפי דעת הטו"ז שכ' אלוקי בפתח אינו מן השורש היה א"כ ה"נ שנקראת בפתח אינו שרשיות וכן רצה לומר הבנ"י בקיצור ארוך שלו אבל גם על זה צווח היעב"ץ קנ"ב וחולק ובין כך אסור למחוק ח"ו היו"ד כיון שאפילו לדעת המ"ב הוי עכ"פ מן הכנויין והוי כמו נ"ו וכ"ס שאינו נמחק ורק לפי מה שרצה לומר ולחדש הבנ"י בפלפול ארוך שלו שכל כינוי שאינו נמחק זה דוקא אם הנטפל שייך שם אבל אם טעה בין כ"ס ובין נ"ו היה מקום להתיר למחוק משום דהוי הקדש בטעות ולא קידש השם רק מה שצריך לו אבל מה שהוא מומו וחסרון השם בודאי לא קידש

אבל באמת מכל תשובות האחרונים לא משמע כן רק אפי' אם טעה בהנטפל נמי אסור למחוק כאשר משמע מדברי הט"ז וכן מתשובת מהר"ם לובלין ועבודת הגרשוני א"כ גם כאן אף לדברי המ"ב שהיו"ד רק נטפל מ"מ אסור אע"ג דאינו מקומו כאן ומכ"ש שאנן מחמירין כדברי הכ"מ שהיו"ד הוא מן השורש ולא גרע מהיו"ד בשם אלוקים ולא אדע האיך שגה מעלתו נ"י בזה לכתוב בפשיטות למחוק היו"ד ואע"ג דשכח הוי"ו מ"מ כיון שבכ"מ נכתב אלוקי בלא וי"ו ורק בשם זה מצינו מלא וי"ו הוי מהשמות שאינן נמחקים ונכתב בטעות שם וגם לתלות הוי"ו א"א לפמ"ש שהיו"ד וגם הוי"ו של שם זה הוא מן השורש ואין תולין מקצת השם וגם לקלוף אף שכ' המג"א בסי' ל"ב בשם מהרי"א לוי ס"ק כ"ו שמותר לקלוף מ"מ בתשב"ץ הובא בב"י בסי' רע"ו אוסר בפי' וכן הסכימו כל גדולי אחרונים שגרע לקלוף מקדירה מפני החששות שכ' התשב"ץ וגם בנטפלי' אוסר בנב"י קמא ע"ה ובתשוב' מ"ב וכן הט"ז בסופו העלה מעשה כזה ששכח הסופר לכתוב הוי"ו משם אלוקי וכ' שאין תקנה לתלות רק לקדור או לגנוז היריעה וכבר כתב היעב"ץ וכן בח"ס בכמה תשובות שי"ל בשם שנכתב בטעות גם הרא"ש מודה שמותר לקדור ורק אם נכתב השם כהוגן ורק אם מטעם אחר כמ"ש הרא"ש בתשובה רוצה לקדור אז אוסר הרא"ש וכ"כ ג"כ בס' בנ"י ואין תקנה בספר זה רק לקדור וזה עדיף מגניזה כאשר העלה ביעב"ץ ובח"ס שלא יבואו ע"י כמה שמות לידי גניזה וצריך לקדור כל השם בבת אחת ולא האותיות כאשר כ' בשו"ת גינת וורדים דאם קודר רק אות אחת חייב משום מוחק וגם צריך לדבק תחלה המטלי' ואח"כ לכתוב עליו השם ולא לכתוב תחילה ואח"כ לדבק המטלית ביריעה כמ"ש בספרי האחרונים

וכל הדברים אלו פשוטים ונכונים לדינא ובל"ס לא עשה עוד מעשה כאשר היה עם דעתו והנני ידידו כותב בחפזון למען קדושת שמו פ"ב יום ד' לסדר ואלה המשפטים תרל"ד לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה צב

שלום וכ"ט לכבוד ידידי הרב המאוה"ג חרוץ ובקי ז"ר יפ"ת עדני העצני בע"פ מורה כהלכה כש"ת מו"ה שלמה ליפמאן נ"י אב"ד דק"ק שאגלאנקא יע"א במדינת פרייסען

מכתבו קבלתי ע"נ ושמחתי בו בראותי מטובו ושלומו וכבודו שיקר בעיני ימחול אם איחרתי בתשובתי עד עתה כי כאשר ידע מעלת ידידי נ"י אני עמוס הטרדות והתלאות מכל צד וגם עתה יהיו דברי מעטים על השאלה שנשאל לפניו בשני אנשים שנכנסו לדור בבית אחד וכל אחד