שבט סופר חלק א רסז

וכתב ג"כ בפשיטות במהרמו"פ סי' פ"ד דמייתי הרמ"א סי' ר"צ דאין נכון כיון דהספר בקדושתו ואינו עומד להגנז גם הגליונות בקדושתייהו עומדין ואין ראויה לחותכם ולגנוז אותם רק אם בלא"ה צריך הספר גניזה אז מותר לתקן עם הגליונות ולגנוז השאר ודמי לתיבה דאירפט למעבדא תיבה זוטרתא דשרי וכן פרוסה דבלה למעבדא פרוסא לספרא שרי כבש"ס מגילה אע"ג דנשתייר מהם וצריך גניזה מ"מ כיון שבלא תיקון היה צריך נמי גניזה שרי לתקן ולגנוז השאר ורק אם אפשר לתקן ע"י דבר אחר וס"ת אינה עומדת להגכז אז אינו נכון לחתוך הגליונות ולתקן בו הספר ולגנוז השאר כיון שהגליונות עדיין בקדושתן ועיין ברמ"א שיצא להשוות דעת הריב"ש דאוסר לתקן בגליונות הספר עם דברי המהרמ"פ דגם הריב"ש דוקא באפשר לתקן איירי יע"ש

, וראיתי בח"ס יו"ד רע"ט שרוצה ג"כ להשוות דעת המרמ"פ עם הריב"ש ומחלק בין אם מתקן בגליונות אותו ספר עצמו שחתך ממנו הגליונות או שרוצה לתקן בהם ספר אחר והח"ס מסביר טעמא דריב"ש אע"ג דא"א לתקן מ"מ הוי הורדה כיון דלא נעשו הגליונות לתשמיש ספר זה וגם לא נעשה המטלית כגוף אחד עם הספר ומשו"ה אפילו בא"א לתקן הספר רק באלו הגליונות נמי אסור כיון שלא נעשו הגיליונות לתשמיש ספר זה אפילו להכשיר על ידן ס"ת אחרת אסור יע"ש

ומה שרצה מעלתו לומר כיון שכשר לכתוב על המטלית בודאי נעשה כגוף א' דאל"כ הוי ס"ת חסר זה ליתא אע"ג דאמרינן לדבק כי טוב הוא להיות חיבור א' עם הספר מ"מ לא הוי כגוף א' ועיין בח"ס או"ח סי' ה' לענין שני עורות בתפילין אי מהני ע"י דבק ותפירה ועיין בט"ז סימן ר"פ שרוצה נמי לומר דמותר לכתוב אות א' חציה על הגויל וחציה על המטלית כיון שנעשה גוף א' הוי מוקפת גויל אבל בש"ך וכן הסכימו כל האחרונים חולקים דאין לכתוב חציה על הגויל וחציה על המטלית דמ"מ לא הוי כגוף א' ועיין בח"ס יו"ד רע"ח דפוסל אפילו בדיעבד והנה לפי דברי הח"ס יש לומר הא דאוסר הריב"ש היינו דוקא אם לקח הגליון להיות תשמיש לספר לדבק קרעים וכיוצא בו אבל אם לקח מטלית לכתוב עליו או לדבקו על נקבים דאז הוי המטלית כס"ת עצמו ולא הוי רק תשמיש לחוד זה בודאי שרי דלא הוי הורדה כלל ואפילו מספר אחר נמי מותר אלא אם צריך לשייר מהגליונות שחתך ולא יכול לעשות מכולם אטליתים לספר וצריך לגנוז השאר אז לא נכון לעשות כן כיון שמוריד הגליונות שנשארו מקדושתן ולא נתעלו ורק לאותו ספר כיון שנעשו מתחילה לתשמיש אותו ספר מותר כמבואר שם בח"ס עיין שם

ועיינתי בפנים בהריב"ש וראיתי שכ' שאסור לחתוך גליונות ולעשות מטלית על הקרעים משום דאינו משתמש רק מעשה דבק בעלמה נראה מדבריו שזה הוי הורדה כיון שלא להשתמש רק לדבק בעלמא וגנאי הוא לגליונות אבל אם רוצה לעשות מטלית ולכתוב עליו שאז הוא מספר עצמו זה ודאי העלאה הוא דמעיקרא גליון ועכשיו כתב ויש להשוות המהרמ"פ עם הריב"ש דמהרמ"פ איירי שרוצה לעשות מגליונות מטלית לכתוב עליו זה ודאי שרי רק משום הגליונות שנשארים אסור אם אפשר לתקן הספר בדרך אחר אבל הריב"ש איירי בס"ת שנקרעה ודיבוק המטלית הוא רק לחבר הקרעים ומשתמש רק מעשה דבק בעלמא וראיתי בשבות יעקב סי' פ"ח שרצה להוכיח ממהרמ"פ דמתיר באותו תשובה אפילו לא ימצאו רק קלף לתקן הס"ת שנעשה מגויל ואין לחוש בזה משום מנומר והא דאין עושין ספר מגויל וקלף זה דוקא חציה גויל וחציה קלף כמו שכ' בירושלמי פ"ק דמגילה אבל מיעוט קלף כשר ומוכח דסבר דמהרמ"פ במטלית לכתוב עליו איירי ולפי"ז בנדון דידן אם אפשר לתקן הס"ת אין נכון לחתוך הגליונות לתקן ס"ת אחר אפילו אם רוצה לכתוב עליו על המטלית כיון שצריך לחתוך כל הגליונות כי לקצות רק קצת גליון יהיה יריעה אחת קצרה ואחת ארוכה וזה לא יתכן כמ"ש במהרמ"פ ויצטרך לגנוז השאר ומשו"ה אסור אבל אם אי אפשר לתקן באופן אחר אז מותר לכתוב על המטלית וליקח אותה מן הגליונות אפילו של ספרים אחרים וגם הריב"ש מודה בזה כמו שכתבתי להשוות הדיעות וגם לפי דברי הח"ס כתבתי היכא שכותב עליו יש להתיר אם לא שנחוש בשביל גליונות הנשארים ומשאר ספרים שא"א לתקן עוד יכול לחתוך מהנגליון רק מה שצריך למטליתם ורק אם חותך מהספר שרוצה לתקן ולקרות בו צריך לחתוך כל הגליונות בשוה וא"כ אם חותך מספר אחר מה שצריך למטלית לכתוב עליו מותר גם להריב"ש כמו שכתבתי והיכא שלא צריך הגליונות אלא לדבק קרעים לפי מה שכתבתי בפי' הריב"ש יש לאסור אפילו מאותו ספר עצמו אבל כבר התיר הח"ס גם בזה כיון שהספר מתכשר על ידן וסמכינן עליו להקל אפילו שלא בשעת הדחק ועיין

והנה ראיתי בספר משאת בנימין סי' ק' שכתב הא דגליוני ספר קדשי זה דוקא הגליונות מה שצריכין להיות מצד הדין והשיעור שנתנו חכמים למעלה ולמטה ובין דף לדף ובתחילת וסוף הכפר אבל מה שאינו צריך לנוי ולשומר ספר מותר להוריד ולהוציא לחול ולא חלה עליו קדושת ספר כלל מאחר שאינו שמוש לס"ת ומביא ראיה מש"ס שבת קט"ז דקאמר כי קמבעי' לי שלמעלה ושלמטה בין פרשה לפרשה ובין דף לדף ומדלא קאמר סתמא בגליוני ס"ת ש"מ דלא מבעי' ליה אלא בגליונות אלו שצריך לס"ת ולפי שיעורן שמפרש הש"ס בפ' הקומץ רבה והא דכ' הסמ"ג בלאוין ג' בשם שנכתב על היריעה בס"ת ותפילין אפילו בטעות שכל היריעה קדושה ועיין אליה רבה סי' ל"ב ס"ק ט"ז ועיין בנוב"י תנינא יו"ד קע"ד ובבנ"י רע"ו שהאריך בדברי הסמ"ג אלו מ"מ י"ל שגם הסמ"ג לא קאמר כל היריעה רק היריעה שצריכה לס"ת ומה שצריך להניח חלק שאמרו חכמינו ז"ל שיעורי' אבל כל שאר היריעה לא נתקדש יע"ש

ויש להביא קצת ראיה נגד זה מהראיה עצמו שהביא המהרמ"פ מש"ס ב"ב פ"ק דאין לחתוך הגליונות מן הס"ת לגנוז אותן מהא דת"ר אין עושין ס"ת לא ארכו יותר מהקפו ולא הקפו יותר על ארכו וכו' רב הונא כתב שבעין ס"ת ולא אתרמי אלא חד ואם היה מותר לחתוך הגליונות העודפים ולגונזם. אח"כ היה נקל הדבר לעשות יריעות ארוכות מאד ולהעדיף הגליונות ולהגדיל הכתב ולחתוך אח"כ הגליונות אשר ארוכים ביותר עד ישוה האורך עם הקפו אלא ודאי אסור לחתוך העודף ולהניחו בלי קדושה יע"ש ומראיה זו מונח אפילו מה שהוא עודף מהשיעור הצריך להניח חלק נמי אין לחתוך ולגנוז דנמי קדשי אגב הספר כמובן אלא שגוף ראיתו תמוה דהיה יכול להתנות מתחילת הכתיבה שכל מה שלא יצטרך מהגליונות להס"ת לא יתקדש ובזה ודאי מהני תנאי ואע"ג דכ' מג"א סי' מ"ב ס"ק ו' דאם התחיל לכתוב על הקלף אסור לכתוב עליו אח"כ דברי חול ולא מהני אפילו תנאי זה דוקא בעוד שהכתב עליו אבל לחתוך הקלף והתנה מתחלה לכך בודאי מותר להשתמש בו אפילו דבר חול ומכ"ש לגנוז אח"כ הגליונות ועיין במ"ב באותו תשובה שמקיים בזה המנהג מה שנהגו האידנא לכרוך ספרים נדפסים בכריכה וחותכין הגליונות כדרך האומנין וזורקין הגליונות לארץ ולאשפה ולא אמרינן שקדשי כל היריעה וכ' דהוי כמו שהתנו המדפיסים מתחלה לכך והוי כמו לב ב"ד מתנה עליהן ועיין במג"א של"ד ס"ק כ"ד וא"כ בלא"ה היה נקל לעשות כמ"ש במהרמ"פ ולהתנות מתחלה שלא יקדשו הגליונות וצ"ל אפילו באופן זה קשה לכוין ארכו להקפו או שקאי שם על הא דאמר בגויל ששה טפחים ובשיעור זה לא אתרמי ליה לר"ה אלא דגוף הדין לא ברירא ליה למ"ב משום דלשון הסמ"ג משמע דכל היריעה קדוש אפילו מה דלא שייך לשיעור הצריך להניח בשביל הס"ת אף דמשמעות הש"ס שבת נגד זה מ"מ לא סמוך לבי להתיר לחתוך הגליונות מספרים הנדפסים רק מטעמא דלב ב"ד מתנה עליה' אבל מ"מ נ"ל שיש לסמוך על זה במקום שקשה ורחוק הוא לתקן הס"ת רק אם לוקח מהגליונות אז אם הגליונות יותר מד' אצבעות למטה ולמעלה ג' יש להקל וליקח מהעודף השיעור לתקן הס"ת ולגנוז השאר כן נראה לענ"ד.