שבט סופר חלק א רסו
Shevet Sofer part 1 266 · שבט סופר חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →בטבח שנמצא רבב דם על בשרו אינו חוצץ משום דאומנתו בכך ואינו חוצץ דא"כ מאי מקשה דהא גם בבני אדם אומנתם בכך ובספר סדרי טהרה סי' קצ"ח כתב דשאני התם דהרגל שצריך לעמוד על הרצפה נידון לעצמו והוי כרובו שאינו מקפיד שחוצץ ולא כמו שדוחה השב"י שם דלא הוי רק כמיעוט שאינו מקפיד אלא לפי דברי הרשב"א שכתבתי דכל שהוא לנוי והידור אף ברוב אינו חוצץ א"כ עדיין קשה משם דלמה יהיה הדם חוצץ כיון דשבח והידור הוא לבני אהרן וצ"ל כיון דאין שבח הוא רק בשעת עבודה וגם לא בכל העבודה רק בהולכת אברים לכבש א"א שבטל וכגופה דמי דהא רוחצין מהדם ועיין בנוב"י שם שכתב מה"ט בנדה שטבלה בבגדים אף שהם לנאותה דחוצצים משום דפושטותן ולובשתן ואיך נימא דכגופה דמי ועוד הביא לנו מעכ"ת מה שכתב בספר מלאכת שמים לפקפק דמי יודע בחפצי שמים מה שהוא לנוי ואין לדמות לחציצת נשים וטבילה דמה לנוי אינו חוצץ דזה תליא לפי ראות עיני אדם שמיפות את גופם משא"כ במצות שמים מי בא בסוד ה' לידע מה הוא נוי של מצות וכיוצא מדקדק ג"כ בספר נשמת אדם על הנוב"י בענין שחרות בתים של תפילין לעשות גלאנן ע"י לאק דהתיר בנוב"י משום דלנאותו הוא ובטל לגופו וכי אנו יודעין מה שנקרא לדעת תורה נאה וכי אנו יודעין מה נקרא הידור באתרוג ומע"כ תמה דהא גם בלולב אנו אומרים לנאותו אינו חוצץ ומנ"ל דזה לנאותו ויש לדחות זה דהא שיערו חכמים דזה הוי נוי האגודה שיהי' בידו באגודה אחת וכן דרשינן כפות תמרים שאם היה פירוד יכפרנו חזינן שלא יהיה הלולב נפרד וא"כ גם אגודת ג' מינים נוי הוא שיהיה באגודה אחד ולא אחד נפרד מחבירו ועיין בח"ס בחי' בפ' לולב הגזול על המתניתין במינו היו אוגדין אותו מלמטה שכתב דגם לר"מ צריך עכ"פ לאגוד במינו אף שהוא מיפים אותו למעלה מ"מ אין ואנוהו אלא מה שהתורה מיפה עלינו ולא מה שאנו ממציאים יפויים והידורים רק אח"כ יכול ג"כ ליפותו משום חיבוב מצוה ביפויים אחרים יע"ש ומשמע מדבריו דעיקר אנוהו מה שהתורה אמר' לנו ואע"ג דרבא אמר כל לנאותו אינו חוצץ ואף שלא במינו קאמר צ"ל כיון דכבר מצינו ואנוהו לאגדו במינו חזינן דאגודה מצוה ויפוי הוא גם בגימוניות של זהב אינו חוצץ דהוי ג"כ יפוי אבל דבר חדש שלא מצינו דהוי נוי כלל למצוה י"ל באמת מנ"ל לחדש דזה הוי הידור ויפוי ונוי מצוה אלא השתא דאתית להכי גם בשחרות של התפילין י"ל כיון דמצוה שיהיו שחורות מן התורה ג"כ בודאי נוי והידור מצוה הוא כדי שיהי' השחרות בהידור יותר ויהיה מזהיר השחרות טפי ע"י גלאנץ וכן בקלף כיון שמצוה לכתוב על קלף לבן מצוה לנאותו שיהיה הקלף לבן ביותר אבל בדבר חדש לגמרי שלא מצינו שהקפידה התור' באמת יש לומר דלא אמרינן כל לנאותו אינו חוצץ דמנ"ל דהוי נוי בחפצי שמים מכל הני טעמא נ"ל דאין לפסול בדיעבד אם נכתב הס"ת על הקלף כאלו ואין לדחות דברי הפנ"מ ודברי הנוב"י שמכשירים משום לנוי הוי כגופו ובפרט אם אין הלאק על הקלף עב רק דק כצבע בודאי אין חציצה וכמו שמקיל ג"כ בבנ"י וכן משמע מתשובת גינת וורדים שפוסל בהעברת מי כרכום על הקלף מפני שהקלף צריך להיות לבן שניתנה אש שחורה ע"ג אש לבנה ולא פוסל משום חציצה משמע דמשיחה דקה לא הוי חציצה ועיין בנוב"י שם שכתב שלא יהיה הטיחה של תפילין יותר עב מעור הבתים שלא יהיה הטפל יותר מן העיקר וגם זה אינו רק חומרא
עד כה דברנו מה שנוגע לדינא ולהלכה אבל הבנ"י כתב עוד איזה חששות שיש בזה דילמא יתחלף לו מקום שער למקום בשר ודילמא יהיה נקב בדיו ונסתם ע"י הצבע ודילמא מתפרכת הצבע והמשיחה מהקלף וגורם מחיקת השם וכל זאת רק חומרא בעלמא דמהיכי תיתי שיתחלף לו אדרבה כיון דאינו צובע רק על מקום הבשר יש לו היכר טפי וגם לנקב אין לחוש כיון שבטל הצבע וכגופו דמי לא פוסל הנקב הקלף כיון דנסתם יפה והדיו עוברת עליו הוי כשאר נקבים קטנים שיש בקלף דלא הוי נקב וגם כאן כיון דהוי כקלף גופא והקולמס עוברת עליו מה לי אם מדביק מטלית במקום נקב ומה לי הצבע כיון דאמרינן אינו חוצץ גם לענין סתימת נקב מהני ורק לחומרא בעלמא כתב כן בבנ"י אבל בדיעבד בודאי אין לפסול בשביל זה
ומצאתי ראיתי אח"כ בס' תשובה מאהבה בסי' רע"א חלק יו"ד שהביא ג"כ קלקול ומכשול שאירע בימיו ע"י אותו צבע בתפילין שכתב סופר וראה אותן לאור היום ומצא כמה תיבות שאי אפשר לקרותן כלל נגד אור היום ואותיות רבות דבוקות ואינן מוקפת גויל ונבהל על המראה הזאת וכאשר חזר ולקח אותן בידו היו כתובות כדין ודת של תורה והראה הפרשיות לרבו הגאון נוב"י ז"ל והיה גם בעיניו הפליא ופלא ואסף הב"ד ושלחו אחר הסופר ואיימו עליו והתודה עונו שעל כמה תיבות נפלו טיפת דיו עד שא"א לתקנן והניחו שיתייבשו ואח"כ היה לוקח מאותו הצבע שמתקן הקלף שיהא לבן ומושח בו בין אות לאות עד שלא היו ניכרים טיפות דיו וע"י הצבע ההוא נראין כל התיבות כאלו הן כתובות יפה ומוקפת גויל והעבירו הגאון אב"ד וב"ד אותו סופר את זה רשמתי לזכרון ואח"כ הביא דברי הבנ"י נראה שהסכים עמו ומסיים שראוי להתרות לסופרים שלא יעשו כן והעתקתי דבריו יען כי הספר אינו נמצא ושכיח כ"כ והוא מוסר וזהירות בפרט בדור הזה דלא שכיחי סופרי דיוקנא דמדייקו כ"כ וצריך השגחה יתירה אבל לענין דינא נ"ל דאף אם נמשח על הקלאף בלאק שהוא עב קצת אין לנו ראיה לפסול בדיעבד ורק אם הלאק הטפל הוא יותר עב מהקלף עצמו יש מקום להחמיר אפילו בדיעבד אבל בצבע בעלמא בודאי אין מקום להחמיר רק זהירות יתירה לכתחילה מפני החששות שכתב בבנ"י ע"כ לדעתי אין להוציא הס"ת בעירו מחזקת כשרותן מפני שנמשחו בפרט שהגאונים לא מיחו בדבר ושכיחי כך באשכנז רק ס"ת האחד שכתב מעכ"ת שנמצא הלאק עב כ"כ אשר בגרירת האותיות אין רישומן ניכר על הקלף בזו יש להחמיר קצת כאשר כתבתי ואולי הגאונים שקראו מתוכם לא הכירו שהוא עב כ"כ כי אז היו עוד חדשים ולא נתפרד הלאק מהקלף ולא הרגישו בפרט אי יש עוד ספרים אחרים שנמשחו רק בצבע דקה מהיות טוב וכו' כנ"ל ויברכו ויקראו בהן בצבור כאשר היו נוהגין עד עתה וה' יניחנו בדרך האמת הכ"ד יום ו' עש"ק לס' ויקח ספר ויקרא באזני העם תרח"ם לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל
שלום וכ"ט לכבוד הרב הג' המאוה"ג הו"ב ז"ר יפ"ת כש"ת מו"ה הינך וויינער נ"י רב בק"ק האמפאליץ יע"א במדינת פיהם
מכתבו קבלתי ובנדון שאלתו בס"ת אשר מחמת ישנה צריכה תיקון לדבק טלאים מבחוץ הספר ולכתוב עליו אי מותר לקצוץ מגליונות של ספרים אחרים אשר מחמת יושנם וטעותיהם אין קורין בהם
ואען ואומר הנה הא דאין מורידין גם הגליונות מקדושתן כתב הרמב"ם פ"ה מה' תפילין דאין כותבין על גליוני הספר תפילין ומזוזות כמו שאין עושין מספר עצמו כמבואר בש"ס מנחות ל"ב ע"א וסבר הרמב"ם דגם בגליונות אין מורידין דנמי קדשי כמבואר בש"ס שבת קט"ז ע"א ממתני' במס' ידים דאגב הס"ת בודאי קדשי וספיקת הש"ס בשבת הוא אם נמחק הכתב או נחתכו מן הספר ועיין בנוב"י תנינא קע"ג שמוכיח מדברי הרמב"ם דגם אם כבר נחתכו נמי אין מורידין אע"ג דאין מצילין מ"מ לענין אין מורידין בקדושתן קיימו ולכאורה צ"ל לדברי הרמב"ם מאי פריך הש"ס במנחות שם דהכא סתומות והכא פתוחות דהא יש לאוקמי הברייתא דס"ת שבלו בגליונות שאין לכתוב על הגליונות מזוזה משום דאין מורידין וצ"ל דמדייק מדנקט דאין עושין מהן תפילין ומזוזה משמע מהפרשה שבספר גופו אין עושין מזוזה כמ"ש בתוס' שם ע"י תפירה או שכותב למטה פרשת והיה אבל אי מיירי בגליונות לנקוט ס"ת שבלו אין כותבין עליהן כמ"ש הרמב"ם דאין עושין מס"ת שבלה תפילין ומזוזות וכן על הגליונות אין כותבין ומשו"ה דייק דמיירי ודאי שרוצה ליקח מהס"ת עצמו פרשה לעשות תפילין ומזוזה וק"ל ולגנוז הגליונות