שבט סופר חלק א רסב

לא יצא כמ"ש בת"ח סנהדרין והוכיח מדברי הרמב"ם פ"ג מה' מלכים והבנ"י חולק עליו משום דמצות כתבו הוא רק הכתיבה וכיון שכבר קיים המצוה אפילו נאבד יצא וכיון שמפורש הטעם משום לימוד בודאי מצד הסברא לא יצא אם נאבד ולא יכול ללמוד מתוכה והא דכ' הרמב"ם דינו רק במלך ולא בה' ס"ת ג"כ בהדיוט י"ל דרמב"ם רבותא נקט במלך אע"ג שיכול ללמוד מתוך הספר שהיה עמו תמיד וכתוב בו וקרא בו כל ימי חייו מ"מ צריך לכתוב אחרת אם נאבד שהמצוה שיהיה עמו שני ס"ת תמיד כמ"ש הבנ"י אבל אם כ' ס"ת וגם יש לו ס"ת אחרת מה שירש מאביו י"ל שאם נאבד הס"ת שכ' בעצמו יוצא בודאי במצות כתבו לכם כיון שכ' בעצמו ויש לו עוד ס"ת ללמוד בזה גם הת"ח מודה כן נראה לפענ"ד ועיין

וראיתי למעלתו נ"י שמתמה על דברי ח"ס באותה תשובה שכ' הא דאין רשאי לכתוב אפילו אות א' שלא מן הכתב זה דוקא בס"ת תפילין ומזוזות לולי אם חיגרס גריסין אבל במגילת סוטה לא שמענו ולא ראינו דבר זה ובאמת בתוס' יומא ל"ז ע"ב בד"ה בסירוגין מוכח דגם מגילת סוטה צריך מן הכתב דוקא ול"ק מטבלא דהילני מלכה משום דמיגרס גריסי' וגם בעיני יפלא שנעלם לפי שעה מח"ס דברי תוס' אלו שמוכח להיפך ממ"ש ובאמת י"ל דתוס' כתב בפשיטות כן משום דמגילת סוטה נמי מקרי ספר כמו דילפינן בסוטה י"ז ע"ב כתבה אגרת פסולה בספר אמר רחמנא וילפי' כמה דברים במגילת סוטה מספר לענין שירטוט וכיוצא בו א"כ ג"כ צריך שלא לכתוב שלא מן הכתב וכן מגילה צריכה נכתבת מן הכתב דוקא כדאמרינן בש"ס מגילה י"ח ע"ב משום דמקרי ספר אבל בשאר דברים י"ל באמת שלא שייך הא דרבב"ח אמר ר"י שאין כותבין שלא מן הכתב והא דלא אבה יבמי שהביא שם הח"ס ליכא ראיה כיון דלא מקרי ספר ולא נכתב אלא לראיה בעלמא בודאי נכתב שלא מן הכתב ושאני מגילת סוטה שנקראת ספר ועיין

והנה לפי דברי הרמב"ם שכ' בה' תפילין וכן הב"י בסי' רפ"ג דמותר לכתוב מגילה בע"פ אם לא כ' רק תיבות בשיטה א' וזה הפשט מאי דמשני הש"ס בסירוגי' ע"כ להרמב"ם כל מ"ס שהיתה נכתבת על טבלא מותר לכתוב אלא שקשה עוד על ר' ינאי שתי' תחלה בא"ב משמע שהיה נכתב רק ראשי תיבות ושפיר קשה קושי' תוס' ובאמת התוס' ציין הקושי' על הא דמשני בסירוגין ולא מקשה תוס' מיד על הא דר' ינאי ומתחלה עלה על דעתי שתוס' פירש הא דא"ב כריטב"א בגיטין שהיה נכתב הכל רק שהיו האותיות מפוזר ומפורד ולא ביחד ול"ק אלא שא"כ לא מקשה תוס' על הא דמשני בסירוגין די"ל דתחלת הקרא היה נכתב ביחד וסוף הקרא מפוזר והכל היה מן הכתב וכן לשון תוס' מוכח דפירשו כרש"י דהוי ראשי תיבות וצ"ע אמאי לא מקשה תוס' מיד וצ"ע

ודברי תוס' אלו בתירוצם צריכים הסבר שכתבו כיון דכתבו ר"ת וראשי פסוקים ועוד שהיא פרשה קטנה שרי כדאמרינן בתפילין עיי"ש והנה א"א לחלק ולומר ועוד שכ' תוס' תירוץ אחר הוא דא"כ מאי סברא יש אם נכתב רק ר"ת שיהיה מותר שלא מן הכתב כיון שהשאר לא מיגרס גריסין בע"פ וביותר כתב הב"י בסי' ל"ב אפילו אם ידע מקצת ומקצת לא ידע בע"פ אסור לכתוב הפרשה ועיין בב"ח שם אבל אם רק מקצת הפרשה הוא מן הכתב בודאי לא יכול לכתוב ג"כ השאר וע"כ צריכין אנו לומר שחד תירוץ הוא וכה"ג מצינו כ"פ בתוס' ועיין בפנ"י גיטין סוגיא דשמא יחפה בתוס' ד"ה משום אלא שעדיין קשה כיון דמיגרס גריסי' אמאי צריך להוסיף כיון שנכתב ראשי פסוקים דבלא"ה נמי שרי ועוד כיון דמיגרס גריסין א"כ אמאי צריכין הכהנים מקודם שעשתה הטבלא לטלטל הס"ת לכתוב מתוכו כמ"ש רש"י במשנה דהא יכולים לכתוב שלא מן הכתב כיון דמיגרס גריסין וכ"ז צ"ע

ונלפענ"ד ליישב דברי תוס' לפמ"ש הרשב"א במגילה דף יח' על הא דמשני הש"ס על ר"מ שכ' שלא מן הכתב דהיו מיושרים אצלו דשעת הדחק שאני דהא בתפילין ומזוזה מותר לכתחילה ומחלק בין אם בקיאים בו כ"ע או יחיד לחוד דיש לגזור אטו כ"ע אבל בתיפילין דמיגרס גריסי' אצל כ"ע בודאי מותר לכתחילה ועיין

ולפי זה במגילת סוטה נמי בודאי אי לא היו יודעים בע"פ כל הכהנים יש לגזור אטו אחד שאינו בקי ואסור ורק בשעת הדחק מותר ואפילו אי בקיאים כל הכהנים ומיגרס גריסין אצלם מגילת סוטה י"ל נמי דלא מותר כיון שלא בקיאים כ"ע אע"ג דאין לגזור בו משום אחר כיון שאין כותבין מגילת סוטה רק הכהנים מ"מ י"ל דאסור כיון דלא כ"ע גמירי וכן משמע מדברי רש"י מגילה שפירש ד"ה מיגרס וכו' שגורות בפי כל ועיין במג"א סי' מ"ט ס"ק א' שמשמע כן שתליא הכל אם שגור בפי כל או לא א"כ משו"ה לא תירץ תוס' בפשוט משום דמיגרס גריסי' דעדיין הוי אסור ורק בשעת הדחק אבל כיון דנכתבי' נמי ר"ת וגם ראשי פסוקים היה מותר לכתחילה שאין לגזור כה"ג כיון שנכתב גם קצת וביותר לפמ"ש הב"ח סימן ל"ב דמ"מ מצוה לכתחילה לכתוב מן הכתב ודייק מדקאמר נכתבי' שלא מן הכתב ולא קאמר מותר לכתוב תפילין ומזוזות שלא מן הכתב משמע דמ"מ מצוה מן המובחר לכתוב מתוך הכתב וכדי לעשות ממה"מ בודאי אין קפידא לטלטל ס"ת משו"ה נקט תוס' בתירוצם משום דכה"ג שנכתב קצת ויכול לזכור קצת מן הכתב גם ממה"מ ליכא כנ"ל נכון ועיין ומפני כבוד מחותני שי' ויקר בעיני שעשתי עמו בדברי תורתו אף שאני טרוד מכל צד וכתבתי כ"ז בחפזון ובל"ס ישים עיונו על דברי אלו הכ"ד מחותנו ידידו פ"ב יע"א יום ו' עש"ק לס' מקץ תרל"ד לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה פו

שוכ"ט ושפעת ברכות לכבוד ידידי הרב המופלג בהפלגת חכמים המאוה"ג מורג חרוץ ובקי כש"ת מו"ה משה ליב הכהן נ"י דיין ומורה בק"ק נ"ש יע"א

אחדש"ה את מכתבו קבלתי ע"נ ואודות נדון שבא לפניו בס"ת שנקרע עמוד השני מיריעה בת ד' עמודים יותר מעשרים שיטין וגם נחלקו הרבה אותיות באופן שא"א לתקן רק לכתוב מחדש אי צריך לסלק כל היריעה כיון שאין עושין יריעה פחות מג' דפין או שישאר מהיריעה הישנה דף אחד כיון שיצטרך לגנוז הוי כדיעבד ויכתוב יריעה חדשה מג' דפין לבד ולזה מצדד מע"כ נ"י ועיניו שפיר חזו בכל ספרי אחרונים וראש המדברים בתשובת ח"צ סימן י"ט שכתב פירוש אחר בהא דמס' סופרים בס"ת שבלו היריעות שצריך להחליף ג' דלא כטור וב"י דסברו שצריך להחליף ג' יריעות רק על דפין קאי ומכח פירש זה מחדש הח"צ דאם לא נשארו ביריעה אחת ג' דפין צריך לסלק כל היריעה ורק מעלתו תמה דזה הוי דיעבד וט"ז בסי' רע"ב כתב דבדיעבד אפילו בדף אחד נמי כשר והנה אי בא הנדון לפני הייתי פוסק כח"צ דאם לא נשארו אהיריעה ג' דפין צריך לתקן כל היריעה ולגנוז דאין לי ראיה נגד הח"צ ואף שהשבות יעקב ח"ב פ"ט חולק על הח"צ ונקט לעיקר כש"ע דצריך להחליף ג' יריעות מ"מ לא חולק על גוף הדין של הח"צ דלא צריך להחליף היריעה אם לא נשארו ג' דפין אדרבה בח"א ס"ס פ"א מסכים לזה עם הח"צ דאם לא נשארו ג' דפים צריך לסלק כל היריעה וכן הסכים בשבות יעקב סי' נ"ג וכן כתב ג"כ בשארית יוסף סי' מ"ט אף שתפס לעיקר כפירוש הטור וב"י בהא דצריך לסלק ג' יריעות וממילא אין הכרח לדינו של הח"צ מ"מ פסק בפשיטות בח"ל לענין יריעה אחת בנמצא בו טעות ולא נתישנה ובלה הרבה כדי להחליף ביריעה אחרת כמו שמחלק שם ומנ"ל להקל נגד האחרונים אלו ובאמת בביאור מרדכי מפקפק על הח"צ דהא בדיעבד בשני דפין כשר ואף אם התיקון הוי כלכתחילה מ"מ בשני דפין הנשארים לא יצטרך להחליף דהוי דיעבד ובאמת עיקר כונת דבריו שם לחזק פירש של הטור במס' סופרים דהא