שבט סופר חלק א רמז

לא יהיה נשאר עוד ע"י בדיקה ובירור שום ספק כלל אבל אם לא יכול לברר רק ספק אחד ונשאר עוד גם אחר הבירור ספק אלא דממילא אמרינן ספק אחד להחמיר זה לא מקרי אפשר לברורי כיון דלא יכולין לברר לגמרי האיסור וא"כ אני אומר גם כאן דבזה"ז כיון דאפילו בשניהם לפנינו אין אנו בקיאין ואפילו אם יראה שהוא משונה מ"מ עדיין אין בירור גמור רק צריך להחמיר ממילא לא צריך לברר כלל וסמכינן שפיר על הרא"ש ורשב"א אפילו בשניהם לפנינו דלא כט"ז בשם פרישה רק כמשמעות סתימת לשון הש"ך ועיין בחו"ד שרצה ג"כ להחמיר לענין ז' נקיים לטהרה לבעלה שצריכה לברר ורק לענין לאוסרה על בעלה מחמת רואה מחמת תשמיש מיקל הרא"ש ולפמ"ש עכשיו בזה"ז אין צריך בירור כלל כנ"ל נכון להלכה

ופה תהיה שביתת קולמסי כעת מפני הכנסות כלה וד' שנותיו יאריך בטיב ובנעימות ידידו פרעסבורג עש"ק לסדר ויגש תרמ"ב לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה עו

שלום וכ"ט לכבוד דודי הרב הגאון המופלג חו"ב ערוגת הבושם גן הדסים כקש"ת מו"ה בנימין זלמן סג"ל שפיטער נ"י רב בע"מ וויען הבירה יע"א כעת במרחץ ראזנוי

אחדש"ה מכתבו הטהור קבלתי ע"נ ושמחתי לדעת משלומו ושלום ביתו ואודות מה שביקש ממני לחוות לו דעתי בדבר ה' זו הלכה אשר רופפת בידו מלתא דשכיחא טובא בדורות אלו בנשים שסותמים נקבי השיניים ע"י כסף שקורין בלאמבירען ומצדד להתיר אף שראה בבינת אדם שהחמיר לפי מה שכתב בה"ג הובא בש"ך סי' קצ"ח בכוחלת דאי לרפואה חוצץ כן סתימת השן שהוא נמי לרפואה חוצץ והד"ג נ"י יצא לחלק דאף אי אמרינן דלרפואה נמי חוצץ משום דמקפיד שלא תצטרכת לרפואה ויושבת ומצפה מתי תוכל ליקח הדבר שעליה לרפואה מ"מ זה דוקא בגלוי כדי שלא תתגנה על בעלה ושלא תהיה נראה בעיני העולם כחולית משא"כ בדבר שבסתר שלא נראה לכל אלו דבריו

במחכ"ת מפורש בהיפך בשו"ע סעי' מ"ג אספלנית מלוגמא ורטיה שעל בית הסתרים חוצצין משום דצריך שיהיה ראוי לביאת מים וסתם אספלנית ורטיה לרפואה הוא ואפי"ה אף בבית הסתרים דקיל יותר דלא צריך רק ראויה לביאת מים ובריטב"א ורשב"א רק מדרבנן חציצה פוסלת בבית הסתרים ואפי"ה חוצץ דבר שהוא לרפואה אף שלכמה דברים מקילין בבית הסתרים כגון שלא בדקה עצמה קודם הטבילה או שנתעסקה לאחר הטבילה בכתמים ובתבשילין דתולין לקולא בבית הסתרים ולח בשאר הגוף ועיין בש"ך שם משום דבית הסתרים לא צריך ביאת מים ממש תולין להקל ומה שכתב והביא ראיה לחילוקו מדברי הנוב"י קכ"ב וח"ס קצ"ב שפלפלו אודות פארפאל אין מדבריהם הוכחה דהמה שפיר פלפלו אי חוצץ משום דצריך ליטלה בשעת בדיקה או בשעת לידה דאז הוי חציצה אע"ג דהוי לרפואה ואי אין צריכה ליקח כלל לא הוי חציצה משום דהוי סכנה ליקת הטבעת משם או דאינו חוצץ משום דהוי בלועה ולא צריך אפילו ראויה לביאת מים כמ"ש בזכרון יוסף סי' י' וכאשר מוכח מדברי ר"ש דמה"ט חץ תחוב באינו נראה אינו חוצץ משום דהוי בלוע אבל לא אמרו דאינו חוצץ משום דהוי לרפואה ואדרבה מדבריהם מוכח דאף דהוי לרפואה ובבית הסתרים נמי אפי"ה חוצץ רק מטעם אחר אתיא עלה להתיר דלא הוי חציצה, וגוף הדבר דאף שהוא לרפואה אפ"ה מקרי מקפיד מוכח מהא דרטיה דעל המכה דחוצץ וכן מהא דאגוד וקשקשים על השבר דהוי נמי לרפואה ואפ"ה חוצץ כמבואר בשו"ע סעי' י"א וכ"ג ובאמת בטור או"ח סימן קס"ז כתב דרטיה אם מקפיד עליו חוצץ משמע דוקא במקפיד אבל מסתמא לא מקפיד וביו"ד כתב סתם דרטיה חוצץ וכבר עמד על זה במעדנ"מ ונדחק דהחמיר בטבילה ובתשובות פנים מאירות ח"ב יצא להתיר בדבר שהוא לרפואה בדוקה במיעוט דאף במקפיד הוא רק מדרבנן ועיין בסדרי טהרה ס"ק י"ט שהקשה מהא דרטיה ואגוד דמשמע דאף לרפואה הוי חציצה ואף במצטערת בנטילתה החמיר בסדרי טהרה והא דהתירו איזה פוסקים בגלד שעל גופה שאינו חוצץ במצטערת בנטילתה מחלק בין דבר שבא מגופה ובין שבא מחוץ לגופה דאל"כ בחץ למה חוצץ דהא עכ"פ מצטערת בנטילתה אבל בסכנה ליטול העיה הסדרי טהרה דודאי אינו חוצץ כיון דיש סכנה ליטול מתיאשת מליטול משם ואינו מקפדת והנה בשו"ת זכרון יוסף וגם בנוב"י תנינא קכ"ב מחלקים די"ל אף דדבר שהוא לרפואה חוצץ הטעם כמ"ש הראב"ד בטבעת אע"ג שאינו מקפדת בשעת טבילה ואדרבה תכשיט הוא לה מ"מ כיון דמקפדת ליטול הטבעת בשעת לישה מקרי מקפדת וי"ל דוקא כמו טבעת שמסירה לפעמים כל זמן שיזדמן לה לישה אבל בדבר שאינו מסירה לפעמים רק פעם אחד לזמן ידועה י"ל דאינו חוצץ ושניהם כאחד הביאו ראיה מש"ס יבמות דאמר בס"ד דמה"ט לא הוי האם חציצה לטבילת העובר משום דאינו מקפיד והא לסוף בשעת יציאה יהיה מקפיד יע"ש ואף אי לא אמרינן כשו"ת זכרון יוסף ואף כה"ג מקרי מקפיד מ"מ בסכנה כ"ע מודים דלא מקרי מקפיד כמ"ש הלבוש דהני שערות הארלאקין משום דהוי סכנה ליטלן מקרי אינו מקפיד אע"ג דהמרדכי יהיב טעם משום דהוי סכנה אמרינן דהינו רביתייהו כבר כתב בפמ"א משום דהמרדכי אזיל לשיטתו דהשערות נידונים בפני עצמן לענין חציצה כשיטת הגאונים וכאשר פסקינן ג"כ בשו"ע להחמיר א"כ ברוב שערות דבוקים אף דאינו מקפיד הוי חציצה ומשו"ה צריך לומר דהיינו רביתייהו אבל במיעוט י"ל אף בלא היינו רביתייהו אע"ג דאינו מגופה ולא שייך היינו רביתייהו כמו שהביא בס"ט שם מ"מ משום סכנה הוי אינו מקפיד כמ"ש הלבוש

וראיתי בשו"ת קדוש זקני ר"ע איגר סי' ס' שהקשה על הס"ט סי' קצ"ח דכתב בפשיטות במקום סכנה אף בדבר שחוץ לגופה אינו חוצץ דהא רבנן פליגו על רבי אף בשל מתכות וקיי"ל כרבנן דרבי דחייץ ותירץ שם דהר"ש לאו סכנה ממש קאמר דודאי בסכנה גם רבנן מודו אלא דכונתו דאיכא כאב וצער טובא ואפשר על צד הריחוק דאחת מני אלף דיצמח מזה סכנה דאף דאין דנין אותו כעת בכלל סכנה או ספק סכנה מ"מ כיון דאיכא צד אפשרות קורא בלשון סכנה ודייק מלשון הר"ש דכתב דאיכא סכנה טפי משמע דגם בעץ איכא סכנה ומי איכא חילוק בין סכנה לרב ומעט וע"כ דכונתו לענין צער וכאב דאיכא במתכת טפי מבעץ אבל בסכנה בודאי גם חכמים מודו דלא חייץ או די"ל דחכמים פליגו וסברו דליכא סכנה במתכת יע"ש ובאמת גם הס"ט בס"ק י"ט הרגיש בזה וכתב דמשום דנקטינן לעיקר כתירץ הראשון דר"ש דבמתכות עיילו בו מים יותר מבשל עץ אבל בסכנה בודאי לא הוי חציצה גם לחכמים ומשום דמיעוט המקפיד מדרבנן יש לסמוך על תירץ הראשון ולהקל בסכנה דמסתבר דלא חייץ כיון דמתיאשת שלא ליטול משם לעולם ולא דמי לרטייה ולאגוד ולקשקשים דעכ"פ יושבת ומצפה מתי תמצא רפואה ותיטול משם ומקרי מקפדת כמו בטבעת ולפי"ז אם בסכנה ליטול משם לא הוי חציצה וכ"ש בא"א ליטול משם וגם אומן לא יכול ליטול וצריכה להמתין עד שיפול מעצמו בודאי לא הוי חציצה דהא בודאי מתיאשת כיון דא"א ליטול וצריך להיות שם לעולם והא נקב שבשן אי אפשר להתרפאות ורצונה שיהיה שם לעולם ואף ביכולה ליקח היה מקום להקל וכ"ש במקום שא"א ליקח משם דודאי יש להקל דלא דמי לטבעת כלל וגם לא לרטיה שעל גבי מכה וגם הבינת אדם יש לומר דלא החמיר רק ביכולה ליטלה אבל כאשר עושים עכשיו הרופאים שא"א ליקח הסתימה נכון לבי ובטוח שיש להקל בפרט כי בלא"ה השניים בית הסתרים הוא ומקילין בו כמו שהבאתי ובדור הזה רוב ככל הנשים עושים כן ואינם מקפידות וא"א להחמיר בזה והנח להם לישראל וכו' ויען כי אני כבר מוכן לילך למרחץ למצוא מרגוע מעט מרוב טרדות ע"כ לא כתבתי רק מה שנוגע לעיקר הדין בלי פלפול והנני ידידו מוקירו הדש"ת באהבה כותב וחותם בחפזון פה פ"ב תמוז תרמ"ו לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.