שבט סופר חלק א רמא

תשובה עא

שוכ"ט לידידי הרב המופלג בהפלגת חכמים ונבונים חו"ב בע"פ עדני העצני המאוה"ג בנש"ק כש"ת מו"ה ישוע ברוך רייניטץ נ"י אב"ד דק"ק טשעטשאוויץ יע"א

מכתבו הטהור הגיעני ע"נ בעת שאני עסוק בלימוד שיעורין כסדרן עם התלמידים הע"י ויען כי דבריו נוגעים רק לפלפולא ע"כ לא יכולתי ליקח מועד לעיין קצת עד היום שבאתי על העיון והיום יצאתי להשיב על דבריו במה שהציע לפני קושי' שהקשה אדם קשה כברזל בעהמ"ס יריעת שלמה בחולין דף ל"ח למ"ד דאמרינן זה מחשב וזה עובד א"כ קשה מהברייתא דדרש מכם ולא כולכם להוציא את המומר מכם בכם חלקתי ולא באומות ומה"ט אמר ר"י בר מניומי אין מינין באומות דהא סתם מחשבת מין לע"ז ודלמא חישב לע"ז והאיך יכולין להקריב קרבן מן נכרי ומע"כ רצה לחדש מכח זה בהקדש נכרי יצא מרשותו לגמרי ולא הוי עוד בעלים ואין מחשבתו פוסלת את קרבנו עוד ואף שדבריו נכונים ויש להסבירם אבל לא הביא ראיה לדבריו ולחדושו

ומתחילה רציתי לומר הא דאמר ר"י באמת אין מינין באומות היינו משום דסבר כר"י דלא אמרינן זה מחשב וזה עובד והכי פסק הרמב"ם בה' מעה"ק ומש"ה אין מחשבתו פוסלת ומברייתא דמכם לא שמעינן בעכו"ם מומר לע"ז דהוי אמינא דוקא בצדוקי שלא עובד ע"ז אבל לא בעובד ע"ז ברשיעי דלא מקיים שבע מצות קמ"ל קרא דבכם חלקתי אפילו עובד ע"ז נמי כשר להביא קרבן ובזה מיושב הא דהקשה רש"י שם בד"ה ולא באומות מה חידש ר"י דהא בהדיא שמעינן ותני לה במתני' וליכא למיפרך תנינא יעיין שם

ובזה א"ש דמברייתא לא שמעינן רק בעובד ע"ז אבל לא במינין דסתם מחשבתו לע"ז קמ"ל ר"י בר מניומי דאפי' מינין באומות נמי כשרים להביא משום דהלכה כר"י דזה מחשב וזה עובד לא אמרינן והתניא כוותיה הוא רק דלא חילוק באומות כמו בישראל אבל מחדש ג"כ דאפילו מין כשר להביא

אלא שבאמת עדיין לא הועלנו דהא קשה על ר"א דסבר סתם מחשבת כותי לע"ז ודוחק לומר דחולק על הברייתא יתא דבכם חלקתי ולא באומות ויש לתרץ לפי מה שכבר העיר בתוס' ל"ח ע"ב בד"ה אלא זביחה וכו' דבמחשבת ע"ז צריך דיבור דוקא ולא די במחשבה לחוד ואפילו אי בפגול מהני מחשבה פגול שאני משום דכתיב לא יחשב אבל לא במחשבת ע"ז א"כ משכחת שיכול הנכרי להביא קרבן שראינו שלא דיבר שיהיה לשם ע"ז ומחשבתו לבד לא פוסלת אלא שדוחק לאוקמי קרא כה"ג דוקא דהא אפילו בלא השמיע לאזנו נמי מהני הדיבור וצריכין לעמוד אצלו בכל עבודות שלא יהיה שפתותיו דובבות ומלבד זה נ"ל דאפילו אמרינן דלא מהני מחשבה היינו כמו שמצינו בכמה מקומות דדברים שבלב לא הוי דברים ולא חשוב לפסול הקרבן משא"כ לר"א או לדידן במין לע"ז דאמרינן סתם מחשבתו לע"ז י"ל דמהני אפילו במחשבה כמו בדברים שבלב דהוי דוקא בלבו של אדם ולא שבלב כל אדם ה"נ כן עיין בפ"י פ' השולח בס"ת שכתבו מין והדרא הקושיא ולחומר הקושיא אני אומר כיון שהנכרי רוצה להביא קרבן לגבוה דהא מוסר הקרבן לכהן שיקריב אותו במקדש ואומר שרוצה להקריב לגבוה תו לא חיישינן שיחשוב לע"ז כיון שידע שפוסל הקרבן בזה ונכון מסברא ויש להביא ראי' לזה ואין להאריך

ועוד אני אומר לפי מה שכבר כתב תוס' חולין דף ה' הא דצריך למעט באינו שב מידיעתו דהא בלא"ה הוי זבח רשעים ותירצו בעשה תשובה ועיין במשל"מ הל' שגגות א"כ הא דממעט מומר לכל התורה היינו נמי בעשה תשובה עיין במהר"ם על תוס' א"כ י"ל על זה אמר מכם בכם חלקתי דאפילו בעשה תשובה פסול משא"כ באומות בעשה תשובה ולא עבד ע"ז כשר להקריב קרבן להקדש ואין לחוש עוד למחשבת ע"ז ועיין

ומדברי תוס' נראה שמסופקים אי מהני מחשבה בפגול ובמל"מ בפ"ב מהל' פ"ו כתב דמוכח מרמב"ם דגם במחשבה סגי ועיין במגי' שם שמתמה מש"ס סנהדרין אטו מאן דאכלי תמרי בארבלא לוקה וכבר תמה עליו בראש יוסף כאן דהא משכחת ג"כ בדיבור והא דקאמר בש"ס פ"ק דזבחים דמחשב קדשים לוקה לר"י דסבר לאו שאין בו מעשה לוקה היינו בדיבור והקשה עוד דא"כ קשה אמאי לא לקי באמת בדיבור כיון דבדיבורו אתעבד מעשה כמו מימר וכן הקשה ג"כ בפ"י בסוגיא דכהנים שפגלו ומזה רציתי להביא ראיה לדעת הרא"ה דאפילו בלאו שיש בו מעשה כיון דיכול לעבור בלא מעשה אין לוקין אף אם עשה מעשה וא"כ א"ש כיון דמהני מחשבה ג"כ בפגול לדעת הרמב"ם ויכול לעבור בלי דיבור אע"ג בדיבור הוי עקימת שפתיו מעשה היכא דעביד מעשה ע"י דיבורו מ"מ אין לוקין כיון דיכול לעשות במחשבה לבד ג"כ אבל לדעת הה"מ הל' שכירות קשה ואין להאריך

עוד הביא לנו במכתבו קושיא להיעב"ץ שהביא בעל ח"ס סי' שי"ט על ש"ס יומא פ"ג טבל ותרומה היכא דא"א לתקוני דמר סבר טבל חמור ומר סבר תרומה חמורה דהא אפשר לתקן הטבל ולערב אח"כ התרומה ולא עבר רק על אין מבטלין איסור לכתחילה דהוי רק דרבנן וביעב"ץ תי' לפי דברי הירושלמי רפ"ד דדמאי דאמר דאם חזרה למקומה מדמעת והדרא לטיבלא ובח"ס מפלפל אי זה דאורייתא או רק מדרבנן הדר לטיבלא ומעלתו רצה לחדש כה"ג שתחילת מחשבתו לערב מיד אח"כ התרומה בודאי מדמעת וכאלו לא הפריש כלל ואף שמסברא יש מקום לדבריו ולא ידעתי מקום מתנגד לזה בכל זאת צריך מסמורת לחזק את דבריו ולחלק בין אי חישב לבטל מיד או שביטל אח"כ

ואין לנו אלא דברי האבני מילואים בתשובה דבתרומה לכ"ע הוי דאורייתא לבטל תרומה משום משמרת תרומותי ואם מבטלו הוי כמאבד תרומה ודבריו קלורין לענים ועיין ברשב"א גיטין בסוגיא דקנסו שוגג אטו מזיד שרצה מתחלה לומר דהוי רק אסמכתא ורק מדרבנן אסור לטמאות קדשים מדלא משני רק אמנסך ולא על המטמא אבל לבסוף מסיק דהוי דאוריית' ועיין גם בפנ"י שם שעמד בזה וכתב לתרץ בטומאה דרבנן ומדלא מתרץ הרשב"א כן נ"ל ראיה מוכרחת לדברי הראש יוסף ריש חולין על רבה בר עולא דאוקי מתניתין בטמא בחולין אבל טמא במוקדשין לא ישחוט שמא יגע בבשר והק' בתוס' שם דהא דם קדשים אינו מכשיר ותירצו משום דחיבת קודש מכשרת וזה ניחא לר"ל דסבר חיבת קודש מכשרת מדאורייתא אבל למ"ד מדרבנן קשה דהוי גזירה לגזירה ועיין בנוב"י קמא יו"ד סי' א' ומכח זה העלה בראש יוסף כיון דצריך ע"כ לשרוף הקדשים גם בטומאה דרבנן ומפסיד קדשים בידים עובר על עשה דמשמרת תרומותי יע"ש ומדברי הרשב"א שהבאתי יש ראיה לדבריו מדלא מתרץ כפ"י בטומאה דרבנן וע"כ דגם זה היה בעשה דמשמרת תרומותי אלא דלא מוכח מהרשב"א דהא אכתי יכול לתרץ בתרומה דרבנן וכמ"ש בפנ"י ג"כ וע"כ צ"ל דחדא מינייהו נקט אלא מדברי מהר"ם שיף דנקט רק תרוייהו או במטמא חולין ובתרומה דרבנן ושבק תרומה דאורייתא וטומאה דרבנן כיון דנחית למנינא מוכח כראש יוסף

ובחדושי לסוגיא דטבילת כלים הבאתי ראיה מזה לדברי מחצית השקל בה' שבת על הא דהקשו על הרא"ש שכ' להרי"ף דהביא הא דר' יוסף ור' ביבי ושבק טעמא דרבא ודרבה דלהני טעמא שכ' הרי"ף מותר להטביל כלים חדשים משא"כ לרבה ולרבא וכבר תמהו עליו ביש"ש וש"א בתשובה דממ"נ אי קסבר הרא"ש כלים חדשים מדאורייתא צריכין טבילה גם לר' ביבי חשינן לתקלה כמו באב הטומאה ואי רק מדרבנן גם לרבא מותר כמו בולד הטומאה דלא מחזי