שבט סופר חלק א רלב

בכלי חרס דאין לו תקנה במוש"ט ואם ישבור אותו עקב אכילה לא יכול לבשל בו פעם שני ע"כ לא גזרה התורה בכ"ח דישבר אותו עקב אכילה משום חשש שלא יבוא לידי נותר וסגי מה שצותה התורה דישבר לאחר שנעשה נותר

וראיתי אח"כ בראש יוסף בסוגיא דנ"ט בר נ"ט בחולין דפשיטא ליה דגם לענין שבירה מצריך הרמב"ם עקב אכילה אבל שמעתי אומרים כי משאר גדולי אחרונים משמע דפשיטא להו לאידך גירסא דוקא ענין מרוש"ט ולא לענין שבירה וכדבריהם נראה לי מהטעמים שכתבתי ועתה נחזור לראשונות שאמרנו דספיקת רמי בר חמא הוי מדחזינן שהתורה אסרה הכלי משום נותר אע"פ שאז הוא פגום ודמי כאלו לא נבלע כלל ה"ה דאיכא למימר דתלאו באויר תנור דהוא בישול לבד בלא בלוע נמי אסור והנה הא דאסרה התורה נטלפ"ג אינו מוכח לשיטת הרמב"ם בכלי נחושת אלא דוקא בחטאת בכלי חרס מדצותה התורה לשברו לאחר שנעשה נותר ואז טעם לפגם הוא ושפיר סבר הרמב"ם לשיטתו דגם רמב"ח לא מסופק רק בכלי חרס ובחטאת דוקא לענין ישבר דבכלי נחושת לא מוכח דנטלפ"ג אסור דשם צותה התורה לעשות מוש"ט קודם שנעשה נותר בעוד שהוא טעם לשבח ועיין בלחם משנה בפי"ז מהל' מ"א הל' ז' דמטין דברי הרמב"ם לפירש"י דלינת לילה לבד פוגם וא"ש נכון

ובזה א"ש ליישב ג"כ קושית תוס' דמקשה מאי פריך הש"ס על רב קדירות שבמקדש אמאי ישברו להדרא לכבשונות דהא אי אבישול בלא בלוע קפיד רחמנא א"כ גזה"כ הוא ולא מהני נמי הסיקא ולפי הנ"ל מיושב דהא כל ספיקת רמב"ח הוא דוקא מדאסרה תורה נטלפ"ג ג"כ א"כ תינח למ"ד נטלפ"ג מותר וכן פסקינן אבל למ"ד נטלפ"ג אסור ליכא ספיקא דמהיכי תיתי לנו לומר דהקפידה התורה אף בבישול בלא בלוע והנה תוס' בפסחים כתבו על הא דאמר רב קדירות בפסח ישברו אע"ג דש"ס בע"ז מספקא לרב אי סבר נטלפ"ג מותר או אסור מ"מ ליכא למידק מהכא דסבר אסור משום דיש חילוק בין פוגם בעין לפוגם מחמת ששהה בדופני הכלי וכיון דש"ס קאי הכא לרב שפיר מקשה לרב קדירות במקדש אמאי ישברו דלרב דסבר בכה"ג נטלפ"ג אסור ליכא ספיקא כלל דיאסור נמי בישול בלא בלוע

ומיושב נמי שפיר מה שמדקדקים אמאי לא פריך מיד על הברייתא דאין לשין וכו' עד שיוסק התנור דמוכח דהיסק מועיל דא"כ קדירות של מקדש אמאי ישברו ואמאי מקשה תחילה על רב ושקיל וטרי על רב ואח"כ מקשה אלא דעל הברייתא לא קשה די"ל דאתיא כהלכתא דנטלפ"ג מותר ולא קשה מקדירות של מקדש אבל עכשיו דמסיק דגם רב סובר דמהני היסק א"כ מקשה שפיר ולשיטתו קדירות של מקדש אמאי ישברו וק"ל

אבל אי קשיא על הרמב"ם הא קשיא לי איך אפשר לומר דאיבעי דרמי בר חמא דוקא בכ"ח ובחטאת דישבר הא מפשיטותיה דרבא משמע דאף בכלים דאינן צריכין שבירה רק מריקה ושטיפה נמי ספוקי מספקא ליה לרמב"ח דאמר רבא ת"ש אחד שבישל בו ואחד שעירה לתוכו רותח ופירש"י אלמא אחדא קפיד דהא עירה לתוכה בלוע איכא בישול ליכא ובירושלמי איתא דאף בכלי נחושת צריך בעירה מרוש"ט וכן פסק הרמב"ם ג"כ ואם הא דעירה מיירי בכלי נחושת רישא דמתניתין אחד שבישל בו דהוא בישול בלא בלוע לפי ס"ד דרבא נמי מיירי בכנ"ח ומיניה פשט לרמב"ח משמע דאיבעי דידיה מיירי אף בכלים דצריכין מריקה ושטיפה וקשה על הרמב"ם דכתב דהספק הוא דוקא לענין חטאת דישבר ותמהני שלא קדמוני בזה המפרשים

ונלפע"ד ליישב בשנדקדק בדברי רש"י דפי' בד"ה ה"ג בתו"כ עירה לתוכו וכו' מדסמיך ישבר אצל בו ולא כתב אם בכ"ח תבושל ישבר ולמידרש אם נבלע בו מ"מ ישבר עכ"ל ולכאורה נראה דארכיב שני פירושים ביחד מתחילה דייק רש"י מדסמיך ישבר אצל בו ומסיים מדלא כתיב אשר תבושל לחוד ומסוף דבריו משמע מדכתיב בו לחוד ילפינן עירה ומתחילת דבריו משמע דהעיקר ילפותא מדסמיך בו אצל ישבר וראיתי בקרבן אהרן שכתב באמת או דילפינן מדלא כתיב תבושל לחוד א"נ מדסמיך בו אצל ישבר משמע מדבריו דשני פירושים הם ורש"י כולל שניהם כנ"ל לומר דבזה פליגו רבא ורמב"ח דרבא סבר דילפינן עירה מבו לחוד וא"כ מוכח ע"כ דדרשינן תבושל לחוד היינו בישול בלא בלוע וגם בו לחוד בלוע בלא בישול דאי צריך בישול ובלוע דוקא קשה מנ"ל עירה דהא דכתיב בו צריך לילפותא אחריתא דהיינו דצריך בישול ובלוע ביחד דאי לא כתיב בו הוי אמרינן ודרשינן מתבושל דלא צריך רק בישול לחוד וע"כ צריך לכתוב בו כדי שנדע דצריך בישול ובלוע דוקא ומנ"ל עירה וע"כ הוכיח רבא מתנא דמתניתין דיליף עירה מבו וא"כ בישול בלא בלוע נמי אסור ודרשינן אשר תבושל לחוד דהיינו בישול בלא בלוע ובו לחוד דהיינו עירה בלא בשול ושפיר פשיט דתלאו באויר התנור נמי צריך שבירה ועל זה אמר רמב"ח דבלוע בלא בישול לא קמיבעי לן דודאי אסור אף דבישול בלא בלוע לא אסור ודרשינן בו על תבושל מ"מ מוכח עירה לתוכו והיינו מדסמיך בו אצל ישבר ולא כתיב אשר בו תבושל וממילא דרשינן תרוייהו דבישול בלא בלוע מותר מדכתיב תבושל בו משמע דצריך שיהיה בישול ובלוע וגם עירה אסור מדכתיב בו אצל ישבר מוכח דעירה ג"כ צריך שבירה אבל יש לספק נמי אי דרשינן תבושל לחודא ובו לחוד וזה היה ספיקת רמב"ח לפי"ז לרבא ילפינן עירוי מדכתיב בו ולרמב"ח מהסמיכות דכתיב בו אצל ישבר והשתא א"ש מה שכתב רש"י שני הפירושים וה"ק מדסמיך ישבר אצל בו היינו לרמב"ח וסיים מדלא כתיב אשר תבושל לחוד היינו לרבא ואף דמפשטות לשון רש"י לא משמע כן מ"מ יש להעמיס בדבריו כך והשתא דאתינן להכי גם על הרמב"ם לא קשה דהקושי' הוא רק אם נאמר כפירש"י דהפשיטות הוא ממתניתין אחד שבישל ואחד שעירה וכי היכי דעירה לחוד בלא בישול אסור כמו כן בישול בלא בלוע נמי אסור אז קשה קושיתי הנ"ל דהא דעירה דמתניתין בשאר כלים דאינן צריכין שבירה אבל השתא אמרינן דרבא לא רצה לפשוט ממתניתין והביא לראיה דתנן במתניתין עירה וקשה מנ"ל עירה וצ"ל דיליף מבו מזה מוכח דהא דכתיב אצל כ"ח בחטאת ואשר תבושל משמע בישול בלא בלוע ושפיר אפשר לומר דספיקת רמי בר חמא הוא דוקא בכ"ח ובחטאת דישבר

אלא דהקשו על הרמב"ם מהא דרצה לפשוט דתנור של מקדש של מתכות היה דבישול בלא בלוע אסור ומתרץ משום דאיכא שירי מנחות דאפייתן בתנור ופירש"י משום שמן וקשה דהא לרמב"ם לא תירץ מידי לשיטתו דסובר דלא צריך: שבירה רק בחטאת ובמנחת חוטא לא הוי שמן ועיין בבה"ז ובפלתי ונ"ל דצאן קדשים כתב וכן הסכים עמו השעה"מ בהל' חו"מ בתירוצו דרמב"ם סבר גזה"כ הוא בחטאת דוקא דישבר אף דכלי חרס אינו יוצא מידי דופיו לעולם היינו דלא מהני הגעלה כמו בכלי מתכות דיצא כל הבלוע אלא דנשאר משהו בתוכו ומשו"ה בחטאת אסרה התורה אף משהו וכן בחמץ וביין נסך דאסור במשהו לא מהני הגעלה רק היסק יע"ש ויש לומר הא דהוכיח הרמב"ם לומר כן היינו משום דאמרינן בש"ס ע"ז הא דתנן השפוד ואסכלא מגעילן בחמין בקדשים משום דהיתרא בלע ונקלש האיסור וסגי בהגעלה לחוד וכן כתב הרשב"א ושאר ראשונים דכל היכי דהיתירא בלע כמו בשר בחלב או חמץ בפסח אי מיקרי היתירא בלע סגי בהגעלה גם בדברים שצריכין ליבון ומוכח דגם בדברים שבולעין ע"י אש כמו בשפוד ואסכלא ובאיסור צריך ליבון דוקא משום כבולעו כך פולטו מ"מ כיון דעכ"פ הבלוע יוצא ע"י האור יוצא נמי רוב הבלוע ע"י הגעלה ולא נשאר רק משהו ומסתבר להרמב"ם לומר כן גם בכלי חרס כיון דע"י היסק יוצא הבלוע כולו ע"כ מסתבר ליה דבאמת יוצא ע"י הגעלה נמי רק דנשאר משהו בתוכו ובחטאת אסרה תורה ולא בשאר קדשים וזה לפי האמת דמהני היסק גם בכלי חרס אבל אי גם היסק לא מהני בכ"ח בודאי אינו יוצא כלל ומנ"ל לומר דרוב הבלוע יוצא ולא נשאר רק משהו והא דמהני היסק בכ"ח זה מסיק הש"ס על רב אבל עכשיו לא