שבט סופר חלק א רכד

נ"נ רק בבשר בחלב וגם לאחר שנפל האיסור אין ההיתר נאסר לא שייך חזקת היתר דאיסור שבתוכו מעולם אסור וההיתר לא נאסר יע"ש וי"ל דזה תליא אי אמרינן שהיתר נהפך להיות איסור לשיטת ר"ת דלוקין על כל התערובות אף ביותר מכדי אכילת פרס א"כ ההיתר נהפך להיות איסור בודאי יש חזקת היתר אבל לר"ת דאין לוקין רק בכזית כדי אכילת פרס יש לומר כסברת הש"ש וא"כ בבב"ח דודאי נעשה החלב והבשר גוף איסור בודאי היה לנו לומר חזקת היתר גם לסברת ש"ש ועכצ"ל כמ"ש דשאני התם משום דאיתרע לפנינו והש"ש לא יצא לתרץ רק קושי' הט"ז בספק כבוש דהתם אזלינן בתר חזקה בחולין ולא אמרינן דאיתרע החזקה דמעיקרא אבל היכא דאנן דנין על שעת ריעותא בלא"ה לא אוקמינן על החזקה להקל ובאמת לפי סברת הש"ש צ"ע איפכא דא"כ בנשפך בספק דרבנן אמאי אזלינן להקל דהא יש לאוקמי אחזקת איסור וחזקת היתר לא שייך דהא ההיתר לא נאסר אלא דגם באיסור יש לומר כן ועיין ברא"ש פרק ג"ה אי אמרינן דנהפך איסור להיות היתר ולפי"ז אף יבש ביבש בא"מ ונשפך דלא הוי רק דרבנן אע"ג דודאי בזה שייך שפיר סברת ש"ש דהא ההיתר לא נעשה נבילה מ"מ גם חזקת איסור לא שייך אי לא אמרינן נהפך ואי אמרינן חזקת איסור דמעיקרא היה אסור לאכול ועכשיו מותר אע"ג דלא נהפך להיתר מ"מ מותר משום אחרי רבים להטות א"כ אף בחזקת היתר יש לומר כן דמעיקרא היה מותר לאכול ועכשיו אסור לאכלו וע"כ צ"ל כיון דעכ"פ החתיכה גופא לא נאסרה ואי יכול להוציא האיסור עדיין ההיתר במקומו עוד לא שייך לומר דיצא מחזקת היתר א"כ גם באיסור כן דאי ניכר האיסור או נתוסף על האיסור אמרינן חוזר וניער ותרוייהו שווין ועיין בסוף השמעתא זו מה שכתב דשאני בספק נדמעו דהתם מוקי בחזקתו דכשר לעירוב ולא ידעתי מאי שאני התם משאר תערובות איסור דנמי יש לומר דאוקי בחזקתו דהיה מותר לאכול כתבתי בחפזי קודם הנסיעה לטובה וה' יצליח דרכי לחזקני ולאמצני למען שמו בתורתו פה פ"ב יום א' לסדר מטות ומסעי תרנ"א לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה נח

שלום וכ"ט לידידי הרב הגאון המובהק המפורסם קש"ת מו"ה יוזפא ראזענבערג נ"י אבדק"ק לאדאן יע"א

מה שעורר על דברי קדוש זקני בח"ס יו"ד סי' ל"ח שהביא בשם זקני ר"ע איגר י"ל מדברי תוס' בסוגי' דירך שכתבו דלא מוכח מהא בר גוזלא דנפל לכדא דכמחא דסגי בצלי בקליפה משום דאיירי בצלי צונן ומשום דרכיך צריך קליפה עכ"פ דלית להו כרשב"א הובא בב"י סי' צ"א דכל מה שעומד במקומו מקרי תתאי הנה כבר הרבה שנים בלמדי מס' חולין בישיבה עוררני בחור אחד דהא לתוס' היה הגירסא רב ועיין בהגהות ה"ג ר"י פיק בדברי תוס' אלו א"כ לרב שפיר הקשה תוס' דהא עילאי גבר לרב ואדרבה לגרסת תוס' מוכח כהרשב"א דכל מה שעומד במקומו מקרי תתאי דאל"כ קשה להבין מאי מקשה תוס' לרב דהא גם לרב אמרינן אדמיקר ליה בלע וצריך קליפה ואי אמרת כיון שהחלב צף על גבי צלי מיקרי עילאי א"כ מה"ט סגי לרב בקליפה ולא צריך נטילה וע"כ דגם תוס' סברו דמה שעומד במקומו הוי תתאי ואי בצלי רותח לרב יצטרך נטילה דהא עילאי גבר ומתוס' שהקשו נגד הרשב"א יש ראיה לרשב"א ועיין ומצאתי עכשיו בחות דעת סי' צ"א שהביא ג"כ ראיה מתוס' נגד הרשב"א ונעלם מהם במח"כ שתוס' גרסו רב

ואודות דברי הח"ס בסי' פ"ב שעמד על דברי תוס' בסוגי' זו שכתבו דלרש"י מיירי בחצי' חוץ לרוטב הא בכה"ג אין לו דין בישול אלא דין צלי וסגי כדי נטילה ולא שייכי הכא ב' תי' הש"ך בסי' צ"ב סק"ב דהרי גיד ושמנו כחוש הוא כבר עמד על זה בנוב"י קמא סי' כ"ה וכתב דתוס' סברו דשאני איסור דבוק דחום הקדירה ואיסר דבוק מבליע בכולו ומישב בזה סתירת תוס' ויש ראיה קצת לחילוקו זה מדברי הט"ז סי' ק"ה סק"ב שכתב לא מבעי בגדי שצלאו בחלבו דאמרינן דמפטם משום דדבוק בחתיכה גופו אלא אפילו האיסור שמן והיתר כחוש ויש שני חתיכות נמי אמרינן כן אלא שדברי הנוב"י שם תמוהים שכתב דלר"י איירי מתניתין דירך בשכולו חוץ לרוטב ומדברי תוס' לא משמע הכי אדרבה דירך בתוך הרוטב ואם יש בה בנו"ט לאו דוקא דגם הרוטב מצטרף לבטל הגיד

וראיתי בספר חות דעות סי' צ"ב שהביא ראיה מדברי תוס' אלו נגד המנחת יעקב כלל כ"ז בלב הדבוק בעוף וחלק בתוך הרוטב דלהחמיר אמרינן דאין החלק שחוץ לרוטב מצטרף לשיטת רש"י דהא תוס' כתבו לרש"י ניחא ואי איירי דהגיד בחתיכה שחוץ לרוטב א"כ גם לרש"י לא יצטרך רק נטילה כצלי דהא גיד הוא כחוש וגוש ואי הגיד בחלק שבתוך הרוטב א"כ אמאי קאמר אם יש בה בנו"ט דמשמע דמשערין בכל הירך הא אין החלק שבחוץ לרוטב מצטרף אלא ודאי דהכל בולע בשוה רק לצאת מחתיכה לא מהני מקצתה ברוטב אבל באמת בחתיכה בודאי מתפשט יע"ש ואני אומר דלרש"י אף אם נפל בחלק שחוץ לרוטב ואף גוש וכחוש מתפשט בכולו ואף דלא משמע כן מדברי הש"ך צ"ב סק"ב דטור והמחבר קאמר אף לרש"י בנפל בקדירה במקצתה חוץ לרוטב סגי בנטילה אבל במחכ"ת נ"ל לדייק מדברי הטור וש"ע איפכא לפי גרסא הנכונה בדברי הטור שכתב וכן אם נפל איסור על חתיכה שבקדירה שהוא חוץ לרוטב אינו אוסר אלא כדי נטילה אבל אם היא ברוטב לרש"י כולה ולר"י אפי' מקצתה או אפילו כולו חוץ לרוטב וניער או כיסה הרוטב מפעפע הטעם ומערבו ונבלע בכולו וכן לשון המחבר ואם הטור סבר דאף לרש"י במקצתו חוץ לרוטב נמי אינו רק כדי נטילה אמאי לא הביא הטור מיד בתחילת הדין שיטת רש"י ולאשמעינן רבותא דלרש"י אפילו מקצתו ברוטב נמי אינו אוסר רק כדי נטילה ורק בסיפא שיצטרף גם שאר חתיכות להתיר או שיאסרו הביא הטור החילוק שבין רש"י ותוס' וע"כ מוכח מזה דלאסור כדי נטילה זה דוקא כשכולו חוץ לרוטב אבל במקצתו ברוטב בודאי צריך ס' בכל אותו חתיכה ולא סגי בנטילה והא דמסיים הטור ומערבו ונבלע בכולו על כל הקדירה קאי

ומצאתי און לי מדברי פלתי צ"ב סק"ד שהקשה למה צריך תוס' לומר דאיירי דהירך הוא תוך הרוטב ולא חוץ לרוטב כמו לרש"י ורצה להוכיח מזה דדוקא בחום הקדירה וחום קצת אמרינן דמבליע בכולו יע"ש וקשה דהא תוס' כתבו דלרש"י ניחא והא לרש"י לפי דבריו דצריך דוקא קצת פעפוע לאסור כל החתיכה גם לרש"י לא ניחא במקצתו תוך הרוטב ועל כרחך דסבר הפלת"י דלרש"י במקצתו תוך הרוטב גם בדבר גוש וכחוש מפעפע עכ"פ באותו חתיכה לאסור כל החתיכה ועיין והנה מפשטות דברי תוס' דאוקמי באמת בתוך הרוטב ויש בה לאו דוקא מוכח דלא כנוב"י דלתוס' גם באיסור דבוק אינו אוסר יותר מכדי נטילה ולא מוכח נמי דתוס' סברו דלרש"י במקצתו תוך הרוטב אף בכחוש וגוש אוסר בכולו אלא די"ל דוקא באיסור דבוק וגם מקצתו תוך הרוטב סבר תוס' דלרש"י אוסר כולו אבל בשכולו חוץ לרוטב לא מהני דבוק אבל באמת דחוק וגם מה שרצה לישב בחות דעת דברי תוס' דמה"ט לרש"י ניחא משום דאיירי באמת שמקצת הגיד בתוך הרוטב וכה"ג בודאי מפעפע בכולו גם זה צל"ע דאי האיסור נפל על מקצת חתיכה שבתוך הרוטב נ"ל דודאי גם שאר הקדירה מצטרף לבטל האיסור ורק אם נפל על מקצתו שבחוץ הרוטב אז שפיר י"ל דלא מפעפע מחתיכה לחתיכה כיון שהאיסור חוץ לרוטב אבל אם האיסור בתוך הרוטב אין טעם וסברא לומר דלא יצטרף שאר הקדירה ורק שבמקצתו שבחוץ לרוטב יש להסתפק כמ"ש במכ"י אבל לא בשאר חתיכות שבתוך הקדירה וזה ברור ע"כ נ"ל דמוכח כסברת הנוב"י דתוס' סברו בדבוק אוסר כל החתיכה בהבל קדירה באין חילוק בין רש"י במקצתו תוך הרוטב או לר"י בכולו והא דבאמת לא תרצו תוס' דאיירי בשכולו חוץ לרוטב היינו משום דמשמע לדוחק לאוקמי מתניתין דירך שנתבשל בו ג"ה דמשמע דכל הירך נתבשל ושיהיה כל הירך מונח על חתיכה שמקצתה