שבט סופר חלק א ריח

דלכתחילה אסור מה"ת אבל בדיעבד מותר ובפר"ח הקשה על הריב"ש מאי מייתי ראיה מהגעלה דגלי קרא דמהני ויפה אשר תירץ ודיבר הכנפי יונה כיון דבכל מקום אסור מנ"ל לומר דגע"נ חידוש הוא בזה ביותר יש לנו לומר כיון דגילתה התורה דמהני הגעלה בודאי הטעם משום דאינו מתכוין וגם בשאר איסורים מותר מלומר דהתיר תורה בהגעלה מה שבשאר איסורים אסור יע"ש

אלא דתמוה לי אמאי לא הקשה הפר"ח להריב"ש דאף בדיעבד אסור א"כ קשה אמאי לא אמר זה היתר הבא מכלל איסור לענין שאין מבטלין איסור לכתחילה ותוס' מתרץ משום דזה היתר משמע מכלל דבר האסור באכילה ולריב"ש אם ביטל באמת אסור באכילה בדיעבד וצ"ע ועוד רגע אדבר במה שראיתי שמתמה בפמ"ג על הכנה"ג בהגהות הטור דאם משנה האיסור מכמות שהיה מותר לבטל והוא מדברי תוי"ט פ"ד דתרומות משנה ח' דמשום הכי תאנים שחורות מעלות את הלבנות שאם רוצה היה דורסן ומערבן הכל ביחד אע"ג דאין מבטלין לכתחילה כיון דאינו מוסיף רק משנה האיסור מכמות שהיה מותר לבטל לכתחילה ומתמה דהא בנפלו ונתפצעו לכ"ע במזיד אסור אע"ג דלא מוסיף רק משנה האיסור ומרסקו

ונ"ל דיש לחלק דוקא שם קודם שנתפצעו דהוי דבר רשות שלא בטל אפילו באלף ולא התחיל עוד הביטול כלל קודם שנתפצעו משא"כ בתאנים דאיירי שנפל בתוך חמשים שחורות וחמשים לבנות דכבר התחיל הביטול בחמשים השחורות אלא משום דאידך לבינות א"א לבטל בתוך מאה דהא הלבנות ניכרים בזה שפיר אמרינן כיון דלא צריך להוסיף רק לשנות האיסור לא מחזי כביטול כ"כ דהא נתערב בתוך ק' והתחיל הביטול ומדברי כנה"ג משמע דאף אם כל הביטול תליא בריסק האיסור נמי יכול לרסק כיון דלא צריך להוסיף והפמ"ג כתב דהא דלא פסקינן כר"י והלכה כר"ע ור"א דאוסרין ומזה אין קושי' כ"כ די"ל הא דאוסרין היינו משום דסברו דלא אמרינן שיתבטל גם בעודן הלבנות ניכרים הואיל דאפשר לרסקן אבל אם רסקן י"ל באמת דמותר ואין קונסין משום מבטל איסור משום דאינו מוסיף אלא משנה האיסור כמות שהיה אבל מהא דנתפצעו יש ראיה דכה"ג אסור ולא צריכין לומר כמשמע מדברי פרמ"ג דאתיא הברייתא כר"א ור"ע אבל לר"י גם בנתפצעו מותר אלא בנתפצעו לכ"ע אסור לפי החלוק שכתבתי אבל כה"ג כדינו דמתניתין י"ל בדיעבד אם ריסק כדי שיבטל מותר בלא צריך להוסיף ור"ע ור"א לא חולקין רק דלא אמרינן הואיל שיכול לרסק ומפני שידעתי כי חביבין עליך דברינו מעת שיצקת מים על ידינו אמרתי לעשות לך נחת רוח בדברי תורה כי הוא חיינו ואורך ימינו ויגמור ה' כל טוב בעדינו וישלח כולנו מהרה משיח רוח אפינו ונזכה לעלות ולראות עיר קדשנו כחפץ רבך חפץ בהצלחתך והרמת קרנך בתורה ועושר פה פ"ב תרמ"ח לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה נב

שלום לך אהובי בני המופלג בהפלגת חכמים וותיק מלא עתיק מורג חרוץ בע"פ מו"ה עקיבא סופר נ"י

אמרתי להעלות בכתב מה שאמרתי לך בע"פ בדברי הרא"ש סוף מס' ע"ז דף ע"ו שכתב דאין להגעיל כלי בת יומא רק בס' אבל אינו בת יומא מהני הגעלה אף בפחות מס' ואע"ג דטעם הפגום הנבלע בכלי חוזר ונבלע בתוכו והוה ליה כקודם הגעלה אין לחוש דהוי ליה נ"ט בר נ"ט יע"ש ולכאורה דברי הרא"ש סותרין אהדדי מיניה וביה דקודם לזה הביא החילוק הא דכלי שאב"י אסור להשתמש משום גזירה דבת יומא והתבשיל שנתבשל באב"י מותר דשאני קדירה שהיה בו איסור קודם שנפגם אבל התבשיל לא היה בו איסור מעולם וכן כתבו תוס' דף ע"ו ד"ה מכאן ואילך וכו' וא"כ מאי הקשו הרא"ש דשפיר מהני הגעלה באב"י מהאי טעמא דקודם הגעלה היה נבלע בו טעם לשבח קודם שנפגם ומשו"ה אסור הכל אבל לאחר הגעלה אע"פ שחוזר הבלוע ונבלע בהכלי מעיקרא בולע טעם לפגם ודומה לתבשיל דמותר ובאמת בר"ן חולין בסוגיא דטיפת חלב הביא בשם רבינו יצחק ז"ל דמה"ט אין לחוש בהגעלת כלי שאב"מ בפחות מששים אע"ג דחוזר ובולע מן הפגום דקודם הגעלה בלע כשהוא מושבח משא"כ בפגום מתחילת בליעתו אין לחוש כלל ולמה לא מחלק הרא"ש כן והוצרך לומר משום נ"ט בר נ"ט ואין לומר דהרא"ש מקשה לתירץ השני דמחלק בין תבשיל לכלי משום דבתבשיל ליכא למגזר הואיל ואסור לכתחילה להתבשל אפילו באינו בת יומא ולפי תירץ זה י"ל בכלי אסור אפילו בלע מתחילה לפגם דמסתימת לשון הרא"ש לא משמע כן אלא אזיל גם לתירץ ראשון ולא קשה לתירץ זה כאשר כתבתי

ונ"ל לישב דהנה בהגה"ה אשר שם כתב ואין לומר הטעם משום שזה לכתחילה ונטלפ"ג לכתחילה אסור משא"כ התבשיל הוי דיעבד דהא כיון דטעינן שבירה הוי ליה כדיעבד ועיין בתוס' פסחים ל' ע"א סוף ד"ה לשהינהו ולפי"ז י"ל דאין לחלק לכתחילה בין בלע מעיקרא לשבח או מעיקרא היתה הבלוע לפגם דלכתחילה הכל אסור משום גזירה דאטו בת יומא וכן מסתבר משא"כ בדיעבד שפיר יש לחלק בין שתחילת הבלוע היה באיסור או לפגם וקושי' הרא"ש ותוס' ג"כ היתה דוקא מכלי חרס דהוי כדיעבד משום דצריך שבירה ומאי שנא מתבשיל דהוי דיעבד דכבר נתבשל ואין לאסור בדיעבד א"כ גם בכלי חרס הוי כדיעבד וכמו שכתב בהג"ה וע"ז שפיר חילקו הכי דהיתר תחילת בלוע לשבח ונאסר הכלי אז דוקא גם בדיעבד אסור באב"י משא"כ בתבשיל דבלע מעיקרא לפגם אבל הרא"ש דאיירי לענין כלי שיש להם הכשר בהגעלה ולא טעונה שבירה הוי לכתחילה אין לחלק בין פגום מעיקרא מיד בשעת בלוע או בלע איסור מתחילה ולא סתרו דברי הרא"ש אהדדי

ואין לומר דהא הרא"ש קאי דלא תהני הגעלה גם באב"י משום דחוזר ונבלע הפגם וא"כ אכתי הוי דיעבד דהא מה"ט דחוזר ונבלע הבלוע לא תהני הגעלה אלא שזה ליתא דהא באמת יכולין להגעיל ביש ששים במים דהא מה"ת דלא אסור אלא קדירה בת יומא ע"כ אין להגעיל בפחות מששים אלא דהרא"ש מצדד דיש להגעיל אף בפחות מס' אם הכלי אינו בת יומא ואי מכ"מ אין יכולין להגעיל משום דחוזר ונבלע טעם הפגום מ"מ אין זה מקרי דיעבד דהא יכולין להגעיל בששים משא"כ כלי חרס דלא מהני הגעלה כלל וא"ש ועיין והנני רבך ואביך אוה"נ פ"ב אדר שני תרס"ב ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה נג

שלום וכ"ט לכבוד ידידי הרב המופלג מורג חרוץ ובקי ז"ר יפ"ת המאוה"ג מו"ה אברהם פראגער נ"י דיין ומורה דק"ק מאפאלטשאן יע"א

אחדש"ה מכתבו קבלתי ע"נ ואודות הענין הידוע א"א לי לעשות עכשיו דבר מפני דברים שנתחדשו בנתיים אשר בלתי ספק ידועים למעכ"ת נ"י וראיתי בשולי מכתבו שהעיר על הרמ"א בסי' פ"ג ביו"ד סעיף ה' דאם כבר קנה מנכרי מקרי דיעבד משמע בלא קנה כבר ולקנות מנכרי הוי לכתחילה ובסי' קכ"ב בהגה סעיף ו' כתב דישראל קונה לכתחילה בנותן טעם לפגם מנכרי מאחר דכבר נעשה ביד גוי מקרי דיעבד יע"ש והיה יכול להקשות ג"כ דמפשטות לשון הרמ"א בסי' קכ"ב משמע דאף בקל יכול לקנות ממק"א מ"מ מותר לקנות לכתחילה אף ביש לו פת אחר ועיין בט"ז סי' ק"ח סק"ד שהביא הא דת"ח דנוהגין לקנות אגוזים מבושלים מעכו"ם ושאר דברים שאינן משום בישול נכרי אף על גב דנטלפ"ג לכתחילה אסור מ"מ הקני' חשוב דיעבד ובסי' ק"ח שם סעיף א' בהגה כתב דאם אפה נכרי פת עם בשר בתנור אחד אסור לכתחילה במקום שיש לו פת אחר וכן בסי' צ"ו סעיף א' בהגה כתב במקום שאין נמצא