שבט סופר חלק א ריא

ליה בשולי אסור ולא קאמר בשול ליה אסור ומאי כפיל בשול ליה בשולי אלא שרצה זאת לדייק דודאי אי רק בישול פעם אחת היה אסור ולא בבישול אחר בישול לא הוי חידוש אבל מאחר דבשול ליה בשולי אסור היינו כמו שפירש"י דאסור לבשל עוד הפעם או לפי דברי הח"ס דבשול ליה בשולי לאחר שכבר בישל כל אחד בפני עצמו אסור עכשיו לאכלו ג"כ א"כ שפיר הוי חידוש ומדויק שפיר לשון הש"ס

ואציע לפניו ליישב דרך פלפול מה שעמדו בסוגיא זו על הא דפריך הש"ס תחילה מהא דרבא דאמר סליק ואח"כ מסופק מאי קסבר רב אי אפשר לסוחטה מותר או אסור דמתחילה היה לו לשאול מאי קסבר דשייך לגוף הדין דאמר רב דנ"נ ואח"כ להקשות מסליק וגם לשון ומאי קסבר רב בוי"ו החיבור משמע דאלעיל קאי לאחר דמשני ברוטב עבה עכשיו יש להסתפק ושואל מאי קסבר באפשר לסוחטה ונ"ל בהקדם דברים דהנה המר"ם שיף כתב הא דמקשה ש"ס דלימא סליק אולי רב איירי באין ברוטב ששים כמו שכתב תוס' דמה"ט לא מקשה ג"כ לר"י וברשב"א ור"ן נדחקו ותירץ מדלא קאמר רב דגם רוטב אסור רק ואוסרת כל חתיכות משמע דיש ברוטב ס' ומה"ט הרוטב מותר א"כ לימא סליק יע"ש וצריך לומר לאחר דמשני ברוטב עבה לא קשה דלימא דגם רוטב אסור דזה אינו כיון דרוטב עבה דינו כחתיכות דהוי מינו א"כ בכלל חתיכות הוא משא"כ רוטב רכה והרשב"א כתב דהרוטב ג"כ אסורה אף דאיכא ששים אי לא אמרינן סליק משום דמיחל היוצא מחתיכה דאיסורא אוסרת המיחל מחתיכת של היתר וא"כ נגד כל המיחל של כל החתיכות ליכא ששים ברוטב וצריך להוסיף על דבריו אע"ג דבמשהו לא אמרינן חתיכה נ"נ כמו שכתב תוס' והרשב"א דף ק' מ"מ כבר כתב תוס' שם אף דאינו אוסר משהו משום נ"נ לאסור אחרות משום מינו מ"מ צריך ס' לבטל ומה"ט כתב תוס' שם הא דמהני בנפל קיתן של מים לבסוף אע"ג דצריך ששים לבטל ג"כ המים שנאסרו משום דר"י סבר אפשר לסוחטו מותר ואגב אומר מה שהרבו להקשות על תוס' האיך אפשר לומר דר"י סבר אפשר לסוחטו מותר דהא ר"י סבר בפירש דאפשר לסוחטו אסור והארכתי בזה בתשובה אחרת וע' בח"ס בסי' א' ומצאתי בהגהות ש"ס מהנוב"י שתירץ זה בקיצור דבריו דכונת תוס' דוקא בדבר שנאסר במשהו סבר ר"י אפשר לסוחטו מותר משא"כ כשנתן טעם ויש להאריך בזה הדרן לדברינו דרשב"א כתב בפירש דהרוטב ג"כ נאסר משום דאין ששים נגד כל המיחל של החתיכות וא"כ קשה אמאי לא קאמר רב דגם הרוטב אסור ויש לומר כיון דאין הרוטב נאסר מצד החתיכה דאיסורא רק משום שנאסרו שאר החתיכות ואין ששים נגד כולם וכל האיסור משום שאר החתיכות משו"ה לא קאמר רב רק דאוסרת כל החתיכות וממילא נאסרה הרוטב ג"כ מהחתיכות משא"כ אם הרוטב נאסרה מצד החתיכה דאסורא משום דאין ששים שפיר כתב המהר"ם שיף אמאי לא קאמר דגם הרוטב נאסרה כמו שאמר שאוסרת החתיכות ועיין בראש יוסף שם שכתב לפי מה שהעלה הרשב"א דהא דס"ד דלא אמרינן סליק אף דאין בלוע יוצא מחתיכה לחתיכה בלא רוטב א"כ כבר נתבטל תחילה בהרוטב ושוב אינו חוזר וניער וכה"ג א"א לומר דלא אמרינן סליק ומישב משום דמיחל יוצא מחתיכות ברוטב ונאסר הניחל דהיתר שם ממיחל האיסור ושוב נכנס המיחל בחתיכות וכתב הראש יוסף השתא דאתית להכי יש לישב תמיהת הרשב"א בסוגיא דזרוע בשלה שחקר האיך הרוטב אף שרוטב עבה הוא מב"מ לרבא דאזיל בתר שמא בשלמא לאביי דאזיל בתר טעמא שפיר הרוטב דיש לו טעם בשר מב"מ אבל לרבא קשה דאזיל בתר שמא והניח בצ"ע ולפי דבריו כאן י"ל דלא הוי מב"מ רק המיחל הוי מין במינו ונאסר המיחל כולו וכיון דלא ידעינן כמה מיחל היוצא מחתיכות אוסרת כל החתיכות כיון דכל המיחל נעשה נבילה, וצ"ל נמי כמו שכתבתי אף במשהו לא אמרינן נ"נ מ"מ צריך ששים לבטל כולו ובאמת הרשב"א לא כתב כן בסוגיא דטע"כ ובודאי לא היה צריך להניח דבריו שם בצ"ע אלא דנראה לי דדברי ראש יוסף א"ש להו"א דלא אמרינן סליק א"כ שפיר י"ל דצריך בחתיכות ששים נגד כל הויחל משום דנ"נ אבל לפי האמת דאמרינן סליק ע"כ מוכח דצריכין לומר דמיחל עם בשר הוי מב"מ דאל"כ עדיין קשה לימא סליק דמיחל היוצא מחתיכות לא לאסור שאר המיחל במשהו רק סליק את המיחל היתר ויתבטל בחתיכות דהיתר והאיך אוסרת כל החתיכות וע"כ משום דמיחל עם החתיכות הוי מינו ולא שייך סליק ומשו"ה כתב הרשב"א שפיר דמוכח דמיחל עם בשר הוי מב"מ והניח בצ"ע לרבא אמאי דאזלינן בתר שמא ודברי הראש יוסף אין להם מקום רק בהו"א דלא אמרינן סליק ועיין

בהא נחתינן ובהא סלקינן דלדברי הרשב"א לא קשה מפני מה לא קאמר רב דגם הרוטב אסור כיון דכל האיסור רק מצד החתיכות אלא דקשה לפי דברי הרשב"ם ור"ת דסברו אי אמרינן לא בטל צריך תרי ששים ברוטב לבטל החתיכה דאסורה משום סליק ובחתיכות לבטל הרוטב שנכנס בחתיכה כמו שהקשה על רב דיאסר החלב משום מב"מ א"כ הרוטב לא מצד החתיכות של היתר נאסרה רק החתיכה דאסורה אוסרת הרוטב משום הרוטב שנכנס והרוטב מצד עצמותה נאסרה א"כ הדרי הקושיא לדוכתא אמאי לא אמר רב דגם הרוטב אסורה כמו החתיכות מצד מב"מ

ונ"ל דיש לישב דמרשב"ם ור"ת מוכח דאמרינן גם לח בלח נעשה נבילה דלא כשיטת הראשונים דבלח בלח לא אמרינן נעשה נבילה משום דמתערב ונבלל אח"כ יפה והרשב"א ור"ת ע"כ סברו דגם לח בלח אמרינן נ"נ וצ"ל כמו שכתב הר"ן כיון דהא דאמרינן בשאר איסורים נ"נ היינו משום לתא דבשר בחלב. א"כ כיון דבבשר בחלב גם לח בלח אמרינן נ"נ כמו דמוכח מש"ס דמקשה על רב דיאסר החלב היוצא משום מב"מ מה"ט גם בשאר איסורין אמרינן נ"נ יע"ש והא דאמרינן באמת בבשר בחלב לכ"ע אף לח בלח נ"נ היינו כמו שכתב הרשב"א בת"ה ושאר ראשונים כיון דהאיסור בב"ח מחמת עצמו והחלב נאסר כמו הבשר גם לח בלח שייך נ"נ והנה הר"ן כתב הא דמסתפק הש"ס אי רב סובר אפשר לסוחטו מותר אף דאמר חנ"נ ולכאורה תליא זה בזה ומישב די"ל אף דאפשר לסוחטו מותר מ"מ יש לומר כיון דהחתיכה נשארה באיסורה ומסתמא לא יצאה הבלוע מחתיכה זו ולא נתערב יפה האיסור בשאר חתיכות י"ל ג"כ דנ"נ אלא דהש"ס הקשה דמ"מ א"א לומר דיאסור משום מינו אף די"ל דנ"נ מ"מ לא הוי מינו וא"כ אי אפשר לסוחטו מותר דהחלב לא נאסרה מחמת עצמו רק כל זמן שהחלב בתוכו וא"א לאסור משום מינו בודאי א"א לומר בלח בלח דנ"נ רק בחתיכה י"ל דנעשה נבילה משום דלא נבלל ונתערב יפה אבל לא לח בלח דנתערב ונבלל יפה עם ההיתר וא"כ א"ש דמעיקרא דלא אמרינן סליק לא יכול להסתפק מאי קסבר רב דמוכח דע"כ סבר רב אפשר לסוחטו מותר דאל"כ קשה לשיטת הרשב"ם ור"ת אמאי לא אמר רב ג"כ דהרוטב נאסרה כמו החתיכות וע"כ דבלח בלח לא אמרינן נ"נ ומוכח דאפשר לסוחטו מותר דאל"כ גם בלח בלח אמרינן נ"נ אבל עכשיו דמסיק דאמרינן באמת סליק וברוטב עבה איירי רב ודינו כחתיכות ממש שפיר קאמר ומאי קסבר רב די"ל אי אפשר לסוחטו מותר לא אמרינן כלל נ"נ ובאפשר. לסוחטו אסור הוא דאמרינן דנ"נ והא דלא קאמר רב דגם רוטב אסור משום דאיירי ברוטב עבה וא"ש ע"ד פלפול וחדוד התלמידים

ועל דרך זה יצאתי לתרץ ג"כ מה שיש עוד לעמוד על הא דמקשה הש"ס וסבר רב אפשר לסוחטו אסור והא אמר דכזית בשר שנפל ליורה גדולה דחלב מותר ומוכח ע"כ דסבר אפשר לסוחטו מותר הא רב בפירש קאמר אפשר לסוחטו אסור ובודאי קסבר דאפשר לסוחטו והוי ליה להקשות ורמי דברי רב אהדדי ולא להקשות וסבר רב דמשמע דאלעיל קאי על הא דקאמר ומאי קסבר ועוד דהא רב אמר ג"כ דאוסרת החתיכות מפני שהן מינה וא"כ סבר דאפשר לסוחטו אסור ומהא דחלב מותר ולא אמרינן נ"נ משמע דאפשר לסוחטו מותר והיה יכול להקשות ג"כ ורמי דרב אדרב דהכי קאמר ואוסרת כל החתיכות מפני שהן מינה וקאמר ג"כ דהחלב מותר ונ"ל לתרץ הא דלא קשה מהא דאמר רב בפירש אפשר לסוחטו אסור לפי מה שכתבו הראשונים וכן פסקינן ג"כ להלכתא