שבט סופר חלק א רט

אם מותר לבטל חתיכה שלא נמלחה בחתיכות שנמלחה כיון שדם שלא פירש מותר עדיין היתר הוא וכתב להחמיר ועיין בט"ז בסי' תמ"ז דמותר לבטל חמץ קודם זמנו כיון שאין עוד זמן איסורו וכן בה' סוכה סי' תרכ"ז פסקינן דמותר לבטל סכך פסול בסכך כשר כיון שאין עוד זמן איסור ולא דמי לדם שלא פירש דהא גם עכשיו חל איסור על הדם אם פירש וכיון שהוא רוצה לאכל הדם כשפירש אסור לבטל משא"כ בחמץ וסכך אין שם איסור כלל קודם זמנו על החמץ והסכך ומותר לכל ענין ועיין במג"א סי' תק"ז שכתב הא דמעסיקים בכלים ועביד כדרב מתנה דמרבה עליהם עצים היינו טעמו כיון שעדיין היתר הוא אלא שלאחר שיתחיל לשרוף יהיה אסור משום שברי כלים אין בזה מבטל איסור משמע דגם כה"ג מותר וזה דמי לגמרי לדם שלא פירש ובתשובה אחרת הארכתי בכל זה דאף אם בדם אסור מ"מ יש לחלק בין דם להא דמסיקים בכלים ויש לנו סניף דלא שייך מה"ט בעור יבש אין מבטלין אף בנכבש יום שלם אם באנו לחוש ג"כ לדברי כנה"ג דגם בנכבש חוזר לאיסורו כיון דעדיין היתר וגם זוז"ג וגם לסמוך על דברי נוב"י ומנהג ישראל תורה הוא מ"מ כיון דמדברי פרמ"ג שהביא דברי הכנה"ג נראה דמסכים לדבריו מהיות טוב לעשות כאשר הורה לנו הדרך קדוש זקני בח"ס סי' פ"א שיסיר העור קודם שנכבש יום שלם בב"א ואם אי אפשר בנקל לעשות כן אז בודאי יש לעשות כאשר נהגו להעמיד בעור יבישה של קיבה כשירה ומנהג ישראל תורה הוא

ומדי לעטר ג"כ המכתב בפלפול קצת אעתיק לך מה שאמרתי לתרץ הקושי' שראיתי בקונטרס של אבא מאוה"ג זצ"ל על הא דאמר ר"י מעמידין בקיבת נבילה ואין מעמידין בקיבת שחיטת כותי ואמר כמאן כר"א דאמר סתם מחשבת כותי לע"ז דהא ר"י סבר הלכה כסתם משנה ור' חייא בר אבא דאמר משמיה דר"י דאין מעמידין בקיבת שחיטת כותי קאמר לעיל בדף י"ג ע"א דמתניתין דשחיטת נכרי נבלה משמיה דר"י דמתניתין דלא כר"א דאמר סתם מחשבת כותי לע"ז והאיך פסיק ר"י כר"א וצ"ל דאמוראי נינהו אליבא דר"י כמו דאמרינן בשאר מקומות בש"ס וכי אתא רב שמואל בר רב יצחק אמר משמיה דר"י דמעמידין ג"כ בקיבת שחיטת כותי וי"ל דפליגו אי אמר ר"י הלכה כסתם מתניתין אכל מ"מ קש' מפני מה לא מקשה על הא דר' חייא והאמר ר"י הלכה כסתם משנה ולתרץ אמוראי אליבא דר"י והניח בצ"ע

ולדידי נראה לישב לפי מה שהקשיתי מה מקשה הש"ס אטו קיבת עכו"ם לאו נבילה הוא דלמא מתניתין לא זו אף זו קתני דהא פירש של ע"ז אף לאחר חזרה אסור משא"כ קיבת נבילה דוקא קודם חזרה משום דמחזי כנבילה וא"כ מתניתין הכי קאמר קיבת עכו"ם היינו של נכרים אסור משום סתם מחשבת כותי לע"ז ואפילו של נבילה נמי אסור וראיתי אח"כ בראש יוסף שהקשה ג"כ והתירוץ פשוט כמו שכתב דלא רצה לאוקי מתניתין כן משום דסתם מתניתין בפ"ק דשחיטת נכרי נבילה דלא כר"א וגם לא רצה לאוקי דלא כהלכתא אבל ר"י דסבר לר' חייא בר אבא כר"א י"ל באמת דמשו"ה פסק כר"א דלא כרבנן משום דמתרץ המתרץ כן דמתניתין לא מיבעי קאמר וממילא סתם מתניתין זו כר"א ופסק כסתם משנה זו משום דסתמא בתרא הוא ועיין בתוס' דף מ"ג ע"א בד"ה והא אמר ר"י דאע"ג דמתניתין דאלו כשרות מסייע ליה והאחרון הוא עיקר במקום שיש סדר למשנה כגון בחדא מסכתא מ"מ הך משנה דאלו כשרות ואלו טרפות כחדא בבא חשיב ואין סדר יע"ש וכיון דבחדא מסכת יש סדר למשנה דפרק כל הבשר הוא אחרון משו"ה נקט ר"י לעיקר כר"א ולא מקשה הש"ס ממתניתין דפ"ק וא"ש

ואני הקשיתי על הא דמקשה הש"ס שם על רב הונא דאמר דחיישינן שמא ינק מן הטרפה ומקשינן מהא דאין לוקחין ביצים ולא חיישינן לא משום נבילות וטרפות ומשני חיישינן שמא ינק מן הטמאה ומקשה מאי שנא טריפה דלא חיישינן ומ"ש טמאה דחיישינן ומשני טמאה שכיח לפי מה שכתב הר"ן בפ' אלו טרפות לתרץ קושי' תוס' על הא דמקשה על הברייתא וליחש דלמא דעוף טמא הוא אע"ג דעופות טהורות מרובין מ"מ הוי תרי מיעוטא מיעוט דטרפות ומיעוט דעוף טמא ובתרי מיעוטא לא אזלינן בתר רוב א"כ גם משום טמאה י"ל דלא שכיח אבל משום תרתי שמא ינק מהטרפה ושמא מהטמאה אע"ג דשניהם מיעוטא מ"מ חיישינן ולמה צריך להגיה לגמרי דברי ר"ה דאמר משום טרפה וליכא החשש רק משום טמאה ביותר י"ל הא דנקט ר"ה משום טרפה היינו משום בשביל טמאה לחוד לא חיישינן רק בצירף חשש טריפה אף דעדיין קשה למה לא אמר ר"ה תרתי מ"מ אין דוחק כ"כ מלתרץ דברי ר"ה מטרפה לטמאה וצע"ק

לאחר שהגעתי עד כה עלה בזכרוני על מה שפלפלתי אי מותר לבטל דם וכדומה בעודו היתר שכבר העיר ע"ז ג"כ במהר"ם שיף בסוגיא דכחל חולין דף ק"ט על הא דכתב תוס' בד"ה אינו עובר ליש ספרים דגרסי כחל שבישל בחלבו מותר היכי דבשלו לחוד בלא בשר ויש להעמידו לפירש רש"י שיש במים ס' שמתבטל בהן חלב היוצא מהכחל והקשה במהר"ם שיף א"כ מאי פריך הש"ס על ר"נ והא שבשלו קתני דיעבד דלמא ה"ט משום דאסור לבטל לכתחילה וכי שרי לבשל בשר בלי מליחה ברוטב שיש ששים נגדו ואי אמרינן דם שפירש ממקום למקום בחתיכה אסור א"כ כבר נאסר הדם קודם שמתבטל במים משא"כ בכחל דאינו אוסר עד שפירש לגמרי מהכחל אבל זה אינו דהא תוס' דף י"ד סברי דצריך להיות יוצא לגמרי מהחתיכה הדם א"כ כמו שהדם אסור לבטל אף שהוא היתר קודם שפירש ה"נ כחל ותירוץ משום דדם דאורייתא משא"כ כחל דרבנן וכיון שלא היה האיסור ניכר מעולם שרי בכה"ג באיסור דרבנן יע"ש וכן סבר המג"א דמוקצ' כיון דהוא מדרבנן לכן מותר לבטל כלים שלמים בעודן היתר משא"כ בדאורייתא י"ל גם המג"א מודה וא"כ בנדון שלנו בעור עם חלב דהוי נמי דרבנן ע"י כבוש ומליחה יכול לבטל לכתחילה

אלא שראיתי בביאור שם דהרגיש על תירוצו של מהר"ם שיף דהא דם שבשלו נמי דרבנן וכתב דמ"מ דם עיקרו דאורייתא משא"כ כחל וא"כ בנדון שלנו דעיקרו דאוריי' אלא ע"י מליחה דרבנן דומה לדם שבישל ויהיה אסור לבטל אלא שאינו מוכרח חילוק זה וי"ל לפמ"ש תוס' דף קי"א ע"א בד"ה דם דאורייתא אע"ג דבהקומץ דם שבשלו אינו עובר מ"מ תחילה כשנפלט עד שלא נתבשל היה דאורייתא א"כ י"ל דוקא בדם כיון שמבטל דם ברוטב ופולט הדם ברוטב קודם שנתבשל הדם לגמרי משו"ה אסרי לבטל משא"כ בעור זו כשהוא יבש עדיין היתר לגמרי ואח"כ כשיתרכך ע"י כבישה לא יהיה בשעת ביטולו ג"כ רק איסור דרבנן ע"י מליחה שרי לבטל וראיתי אח"כ מה שכתב בפרמ"ג בפתיחה להל' מליחה בד"ה וראיתו שהאריך בזה אי דם בתחילת בישול הוי מה"ת או לא יע"ש ואחתום בזה וה' ישפות שלומך וטובך הכ"ד ש"ב חפץ בהרמת קרנך פ"ב יום עש"ק לסדר חקת התורה תרנ"ב לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל

תשובה מח

שלום וברכה לכבוד ידידי הרב המאוה"ג חרוץ ובקי בע"פ כש"ת מו"ה גבריאל מיללער דיין ומורה דק"ק מאטערסדארף יע"א

קבלתי מכתבו ע"נ וראיתי מה שיצא לישב דברי רש"י בחולין בסוגיא דטיפת חלב דפירוש דהחידוש דהאי לחודיה והאי לחודיה שרי נגד הש"ס פסחים כאשר הקשו בתוס' ובסוף דבריו הביא בשם פלתי דאם מבשל כזית בשר בתוך יורה גדולה דאינו חייב בבישול משום דאין הבשר נותן טעם בחלב אני לא מצאתי כן בפלתי רק חקר מה שיש לומר חילוק בין אי ילפינן מכל תועבה או מדרשות אחרות והעלה אח"כ אף דילפינן מתועבה מ"מ לא מקרי תועבה רק אם החלב קבל טעם וגם הבשר אבל שאר חלב שלא קבל